מתמטיקה 5 יחידות – שאלון 572 7 פרקים328 שיעורים10 שבועות
שיעור 33- 2023 מועד ב
✏️ תרגילים שנפתרים בסרטון
פתרון מלא של שאלת חקירת e מבגרות 5 יחידות 2023 מועד ב (582 / 572): f(x) = exex − 6 – תחום, אסימפטוטות, עלייה וירידה וסקיצה; g(x) = 1f(x) – חור במקום אסימפטוטה, סקיצה ושטח; נקודת חיתוך ואינטגרל צובר.
נתונה הפונקציה f(x) = exex − 6.
🔵 סעיף א1: תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)
מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x).
המכנה שונה מ-0:
ex − 6 ≠ 0
ex ≠ 6
זכרו: ex = a ← x = ln a
x ≠ ln6
תשובה: x ≠ ln6
🟣 סעיף א2: האסימפטוטות של f(x) המאונכות לצירים – בשיטת ההצבה
מצאו את משוואות האסימפטוטות של הפונקציה f(x) המאונכות לצירים.
אנכית: ההפך מתחום ההגדרה ← x = ln6
אופקית – צד ימין: מציבים מספר גדול, x = 20:
f(20) = e20e20 − 6 ≈ 1
ימין: y = 1
צד שמאל: מציבים x = −20:
f(−20) = e−20e−20 − 6
≈ −3.4·10−10 → 0
שמאל: y = 0
תשובה:
אנכית: x = ln6
אופקיות: y = 1 (ימין) , y = 0 (שמאל)
אנכית: x = ln6
אופקיות: y = 1 (ימין) , y = 0 (שמאל)
🟢 סעיף א3: תחומי העלייה והירידה של f(x) – נגזרת מנה
מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה f(x) (אם יש כאלה).
f'(x) = ex(ex − 6) − ex·ex(ex − 6)²
= e2x − 6ex − e2x(ex − 6)²
= −6ex(ex − 6)²
f'(x) = 0 ← −6ex = 0 /:(−6)
ex = 0 – אין פתרון (ex > 0) ← אין נקודות קיצון.
המונה −6ex תמיד שלילי, המכנה בריבוע תמיד חיובי ← f'(x) < 0 תמיד.
הפונקציה יורדת בכל תחום ההגדרה.
תשובה:
יורדת: x < ln6 , x > ln6
עלייה: אין
יורדת: x < ln6 , x > ln6
עלייה: אין
🔷 סעיף א4: סקיצה של גרף הפונקציה f(x)
סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x).
אסימפטוטות: x = ln6 , y = 1 (ימין) , y = 0 (שמאל – ציר ה-x).
יורדת בשני הצדדים: משמאל נצמדת לציר ה-x ויורדת ל-−∞ ליד ln6; מימין יורדת מ-∞ אל y = 1.
תשובה: הסקיצה שלמעלה
🔵 סעיף ב1: האסימפטוטות של g(x) – חור במקום אסימפטוטה אנכית
נתונה הפונקציה g(x) המקיימת g(x) = 1f(x). הפונקציות g(x) ו-f(x) מוגדרות באותו תחום. מצאו את משוואות האסימפטוטות של g(x) המאונכות לצירים.
אותו תחום: x ≠ ln6 – אסימפטוטה או חור? בודקים סביב ln6:
משמאל:
Limx→ln6− 1f(x) = 1f(ln6−)
= 1−∞ = 0
מימין:
Limx→ln6+ 1f(x) = 1f(ln6+)
= 1∞ = 0
יצא מספר ← חור (ln6, 0), אין אסימפטוטה אנכית.
אופקית (הצבה): g(x) = ex − 6ex
g(20) = e20 − 6e20 ≈ 1 ← ימין: y = 1
g(−20) = e−20 − 6e−20 → −∞ ← שמאל: אין
תשובה:
אנכית: אין (חור (ln6, 0))
אופקית: y = 1
אנכית: אין (חור (ln6, 0))
אופקית: y = 1
🟣 סעיף ב2: סקיצה של גרף הפונקציה g(x)
סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x).
הקשר בין f(x) ל-1f(x): תחומי העלייה והירידה מתחלפים (max ↔ min), האסימפטוטה האנכית הופכת לחור, ואסימפטוטה אופקית y = k הופכת ל-y = 1k.
y = 1 ← 11 = 1 – לא משתנה.
f(x) יורדת ← g(x) עולה (גם x < ln6 וגם x > ln6).
עולה מ-−∞, עוברת בחור (ln6, 0) וממשיכה לעלות אל y = 1.
תשובה: עולה, חור (ln6, 0), אסימפטוטה y = 1 מימין
🟢 סעיף ב3: השטח בין גרף g(x) לאסימפטוטה האופקית שלה
חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה g(x), על ידי האסימפטוטה האופקית שלה ועל ידי הישרים x = ln7 ו-x = ln10.
הישר y = 1 מעל g(x):
∫ln10ln7(1 − ex − 6ex)dx
= ∫ln10ln7(1 − (exex − 6ex))dx
= ∫ln10ln7(1 − (1 − 6e−x))dx
= ∫ln10ln76e−xdx
= 6e−x−1|ln10ln7 = −6e−x|ln10ln7
= −6e−ln10 + 6e−ln7
= −610 + 67 = 935
תשובה: S = 935 ≈ 0.257 יח"ר
🔷 סעיף ג: נקודת החיתוך של f(x) ו-g(x) בדרך המקוצרת
מצאו את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x) עם גרף הפונקציה g(x).
במקום להציב את הביטויים – משווים g(x) = f(x):
1f(x) = f(x)
כפל בהצלבה: f²(x) = 1
f(x) = 1 או f(x) = −1
f(x) = 1 – לא אפשרי: y = 1 היא אסימפטוטה.
exex − 6 = −1
ex = −ex + 6
2ex = 6 /:2
ex = 3 ← x = ln3
f(ln3) = 33 − 6 = −1
תשובה: (ln3, −1)
🔵 סעיף ד: נקודת הקיצון של S(x) – אינטגרל צובר
נתונה הפונקציה S(x) = ∫ln5x(f(t) − g(t))dt המוגדרת בתחום x < ln5. מצאו את שיעור ה-x של נקודת הקיצון של S(x) וקבעו את סוגה.
הצבירה מתחילה ב-x = ln5 (שם S(ln5) = 0) וצוברים שמאלה, כי x < ln5.
בין ln3 ל-ln5: g(x) מעל f(x) ← f − g < 0 ← צוברים שטח שלילי.
משמאל ל-ln3: f(x) מעל g(x) ← f − g > 0 ← צוברים שטח חיובי.
ב-x = ln3 (נקודת החיתוך) הסימן מתחלף ← נקודת קיצון.
בדיקה בנגזרת: S'(x) = g(x) − f(x): משמאל ל-ln3 שלילית (יורדת), בין ln3 ל-ln5 חיובית (עולה) ← min.
תשובה: x = ln3 – מינימום
💡 לזכור
ex = a ← x = ln a.
ב-1f(x): עלייה ↔ ירידה מתחלפות, אסימפטוטה אנכית של f הופכת לחור, y = k הופכת ל-y = 1k.
חיתוך של f עם 1f: f² = 1 ← f = ±1.
