בגרות במתמטיקה 572 – נושאים עם הסבר ודוגמה פתורה
לומדים למבחן הבגרות בשאלון 572 (5 יחידות)? בחרו נושא כדי לקפוץ אליו. בכל פרק יש הסבר קצר, דוגמה פתורה וקישורים לתרגול ולהעמקה.
חזקות ומשוואות מעריכיות
כשאפשר לכתוב את שני האגפים באותו בסיס חיובי שאינו 1, משווים את המעריכים. כשמופיעות חזקות קשורות, לפעמים כדאי להציב משתנה עזר.
דוגמה פתורה: פתרו 4ˣ = 1/8. כותבים 4 = 2² ו־1/8 = 2⁻³. לכן 2²ˣ = 2⁻³, ומכאן 2x = −3 ולכן x = −3/2.
שימו לב: אותו בסיס אינו אותו מעריך: משווים את המעריכים רק אחרי שהבסיסים זהים.
יסודות והסברים קצרים
- חוקי החזקות – כפל, חילוק וחזקה 0
- חזקה של חזקה, של מכפלה ושל שבר
- חזקה שלילית
- העברה לאותו בסיס והשוואת חזקות
- משוואה מעריכית – הוצאת גורם משותף
- משוואה מעריכית – הצבה (משתנה עזר)
- משוואה מעריכית – השוואת בסיסים
- שורשים במשוואה מעריכית
- משוואות מעריכיות – תרגילים מעורבים
סיכום ותרגול לשאלון 572
גדילה ודעיכה
הכמות בכל שלב מתקבלת מכפל הכמות הקודמת במקדם קבוע. אם האחוז ניתן לשנה, גם הזמן בנוסחה נמדד בשנים.
דוגמה פתורה: כמות של 80 גדלה ב־25% בשנה. מקדם הגדילה הוא 1 + 25/100 = 5/4. אחרי שנה הכמות היא 80 · 5/4 = 100. אחרי שנתיים: 100 · 5/4 = 125.
שימו לב: לא מוסיפים בכל שנה את אותו מספר: האחוז מחושב מהכמות באותה שנה.
יסודות והסברים קצרים
- נוסחת גדילה ודעיכה
- גדילה באחוזים – q מהאחוזים
- דעיכה באחוזים וזמן שלילי
- מציאת q – שורש מסדר גבוה
- מציאת אחוז הגדילה או הדעיכה
- מציאת הזמן t בעזרת ln
- גדילה ודעיכה עם גרף
- שאלות בגרות בגדילה ודעיכה – פתרון מלא
סיכום ותרגול לשאלון 572
חקירת פונקציית e
בודקים תחום, חיתוכים וקיצון. הביטוי המעריכי תמיד חיובי ולכן, כשהוא גורם בנגזרת, אפשר להיעזר בכך לקביעת הסימן.
דוגמה פתורה: ל־f(x) = x·e⁻ˣ יש נגזרת f′(x) = e⁻ˣ(1 − x) לפי כלל המכפלה. החזקה חיובית, אז הסימן נקבע לפי 1 − x: חיובי משמאל ל־1 ושלילי מימין. לכן ב־x = 1 יש מקסימום, וערכו 1/e.
שימו לב: כשגוזרים חזקה עם מעריך שהוא פונקציה, מכפילים גם בנגזרת של המעריך.
יסודות והסברים קצרים
- תחום הגדרה של פונקציית e
- משוואות עם e – הנוסחה x = ln a והצבה t
- אסימפטוטה אנכית בפונקציית e
- אסימפטוטה אופקית בפונקציית e – שאיפה לאינסוף
- נגזרת של e – כולל נגזרת מכפלה ומנה
- משוואת משיק לפונקציית e
- נקודות קיצון בפונקציית e
- חקירה מלאה של פונקציית e
- חקירת פונקציית e עם מנה והזזת הגרף
- אינטגרל של e
- שטח עם פונקציית e
- הרכבה: e בחזקת g(x) לפי סרטוט
סיכום ותרגול לשאלון 572
חקירת פונקציית ln
פותחים בתחום ההגדרה: הביטוי שבתוך הלוגריתם חייב להיות חיובי. רק אחר כך פותרים משוואות או גוזרים.
דוגמה פתורה: עבור f(x) = ln(x − 2) דורשים x − 2 > 0, ולכן x > 2. חיתוך עם ציר x מתקבל כש־ln(x − 2) = 0. מאחר ש־ln 1 = 0, מקבלים x − 2 = 1 ולכן x = 3.
שימו לב: אין לוגריתם ממשי של אפס או של מספר שלילי, גם אם האלגברה נותנת פתרון כזה.
יסודות והסברים קצרים
- תחום הגדרה של פונקציית ln
- משוואות עם ln – x = e בחזקת a, הצבה וחוקי הלאנים
- נגזרת של ln
- אסימפטוטה אנכית בפונקציית ln
- אסימפטוטה אופקית בפונקציית ln
- עלייה, ירידה ונקודות קיצון בפונקציית ln
- חקירת פונקציית ln עם מנה
- חקירת פונקציית ln עם מכפלה
- חקירת y = ln f(x) – פולינום בתוך ה־ln
- אינטגרל שנותן ln
- שטח עם ln
- חוקי לוגריתמים ומשוואות מעריכיות
סיכום ותרגול לשאלון 572
הנדסה אנליטית
בחלק הזה עוברים מישרים ומעגלים למקומות גאומטריים כמו פרבולה ואליפסה. קוראים את מרכז, מוקד וכיוון מהצורה התקנית.
דוגמה פתורה: נתונה הפרבולה y² = 8x. משווים לצורה y² = 4px: 4p = 8, ולכן p = 2. הפרבולה פונה ימינה, המוקד (2, 0) והמדריך x = −2.
שימו לב: שימו לב איזה משתנה בריבוע; הוא קובע אם הפרבולה פונה ימינה/שמאלה או למעלה/למטה.
יסודות והסברים קצרים
- שיפוע של ישר לפי שתי נקודות
- משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה
- חיתוך ישר עם הצירים ושרטוט
- נקודת חיתוך של שני ישרים
- מרחק בין שתי נקודות
- אמצע קטע
- ישרים מקבילים ומאונכים
- שטח משולש במערכת צירים
- הוכחת מקבילית באנליטית
- משוואת מעגל
- מרכז ורדיוס מעגל – השלמה לריבוע
- חיתוך מעגל עם הצירים
- משוואת משיק למעגל
- מעגל החוסם משולש
- שאלת בגרות באנליטית – מעגל ומשיק
סיכום ותרגול לשאלון 572
וקטורים במרחב
אחרי הבסיס של חיבור ומכפלה סקלרית, מתרגלים גם הצגה פרמטרית של ישר, משוואת מישור ונקודת חיתוך.
דוגמה פתורה: בישר x = 1 + 2t, y = t ו־z = 2 − t. כדי לחתוך את x + y + z = 7 מציבים: (1 + 2t) + t + (2 − t) = 7. מצמצמים ל־3 + 2t = 7, מקבלים t = 2 ולכן נקודת החיתוך היא (5, 2, 0).
שימו לב: הערך של הפרמטר אינו נקודת החיתוך; מציבים אותו בשלוש הקואורדינטות.
יסודות והסברים קצרים
- מהו וקטור – וקטורים שווים, נגדיים ומקבילים
- חיבור וחיסור וקטורים – מסלולים
- הבעת וקטורים בתיבה, במנסרה ובפירמידה
- אמצע קטע ונקודה שמחלקת קטע ביחס
- מכפלה סקלרית – נוסחה ודוגמאות
- וקטורים מאונכים – מכפלה סקלרית אפס
- וקטורים מקבילים – ואיך מוכיחים מקבילית
- זווית בין וקטורים
- שטח משולש ומקבילית בווקטורים
- ישר מאונך למישור
- גובה ונפח של פירמידה ומנסרה
- מערכת צירים במרחב – שיעורי נקודות
- מכפלה סקלרית לפי שיעורים (אלגברית)
סיכום ותרגול לשאלון 572
מספרים מרוכבים
מתחילים מצורה אלגברית וחישוב עם הצמוד, וממשיכים לערך מוחלט, לצורה קוטבית, לחזקות ולשורשים.
דוגמה פתורה: פתרו z² − 2z + 5 = 0. מעבירים אגף ומוסיפים 1 לשני האגפים: (z − 1)² = −4. מאחר ש־i² = −1, מקבלים z − 1 = ±2i ולכן הפתרונות הם z = 1 + 2i ו־z = 1 − 2i.
שימו לב: בחילוץ שורש ריבועי יש לבדוק את שני הסימנים, ולא להסתפק בשורש אחד.
