נוסחת ברנולי
נוסחת ברנולי פותרת כל שאלה שבה אותו ניסיון חוזר כמה פעמים: קובייה, יריות, שאלות במבחן אמריקאי. בעמוד הזה: הנוסחה עם (nk), מתי משתמשים בה, איך עונים על "בדיוק", "לפחות" ו"לכל היותר", ושלוש דוגמאות פתורות שלב אחר שלב – כולל מציאת p.
רוצים לראות סרטונים בנושא? היכנסו לקורס ההסתברות המלא – שיעורים מוקלטים, דפי הסבר ותרגילים פתורים לבגרות 471.
בעמוד הזה:
- נוסחת ברנולי
- מתי משתמשים בברנולי
- דוגמה: קובייה 5 פעמים
- דוגמה: קלעית יורה 6 יריות
- דוגמה: מטבע לא הוגן – מוצאים את p
- טעויות נפוצות
- שאלות נפוצות
לפי נוסחת ברנולי
P(X = k) = (nk) · pk · (1 − p)n − k
- n – מספר הניסיונות. k – כמה פעמים רוצים הצלחה.
- p – ההסתברות להצלחה בניסיון אחד, 1 − p – לכישלון.
- (nk) ("n מעל k") – בכמה סדרים שונים יכולות לצאת k ההצלחות. מחשבים במחשבון.
נוסחת ברנולי
נוסחת ברנולי עונה על השאלה: חוזרים על אותו ניסיון n פעמים, מה ההסתברות להצליח בדיוק k פעמים? כופלים שלושה דברים:
- (nk) – מספר הסדרים. למשל (52) = 10: יש 10 דרכים לבחור באילו 2 הטלות מתוך 5 יצא 6.
- pk – k הצלחות.
- (1 − p)n − k – כל השאר כישלונות.
מתי משתמשים בנוסחת ברנולי
- אותו ניסיון חוזר כמה פעמים (קובייה 5 פעמים, 6 יריות, 8 שאלות במבחן אמריקאי).
- בכל ניסיון שתי אפשרויות: הצלחה או כישלון.
- ההסתברות להצלחה זהה בכל ניסיון, והניסיונות בלתי תלויים (מאורעות בלתי תלויים).
"לפחות" ו"לכל היותר" – מחברים כמה פעמים את הנוסחה, או משתמשים במשלים: "לפחות פעם אחת" = 1 − P(X = 0).
דוגמה פתורה: קובייה 5 פעמים
השאלה (מדף התרגול "ברנולי" בקורס): מטילים קובייה הוגנת 5 פעמים.
הנתונים
הצלחה = לקבל 6. n = 5, p = 16, 1 − p = 56.
א. מה ההסתברות לקבל 6 בדיוק פעמיים?
לפי נוסחת ברנולי, k = 2:
P(X = 2) = (52) · (16)2 · (56)3
(52) = 10 (במחשבון), (16)2 = 136, (56)3 = 125216:
10 · 136 · 125216 = 12507776
נצמצם ב־2 (1250 : 2 = 625, 7776 : 2 = 3888):
12507776 = 6253888
תשובה: 6253888
ב. מה ההסתברות שלא יתקבל 6 אף פעם?
לפי נוסחת ברנולי, k = 0 (אפס הצלחות, 5 כישלונות):
P(X = 0) = (50) · (56)5
(50) = 1 (במחשבון), (56)5 = 31257776:
1 · 31257776 = 31257776
אי אפשר לצמצם.
תשובה: 31257776
ג. מה ההסתברות לקבל 6 לפחות פעם אחת?
"לפחות פעם אחת" = 1, 2, 3, 4 או 5 פעמים. עם המשלים זה קצר: 1 − P(X = 0):
P(X ≥ 1) = 1 − 31257776
= 77767776 − 31257776 = 46517776
תשובה: 46517776
דוגמה פתורה: קלעית יורה 6 יריות
השאלה (מדף התרגול "ברנולי" בקורס): קלעית פוגעת במטרה בהסתברות 0.7 בכל ירייה, ללא תלות ביריות האחרות. היא יורה 6 יריות.
הנתונים
בשאלה נתון 0.7. נעביר לשבר: 0.7 = 710.
n = 6, p = 710, 1 − p = 310.
כאן המונה והמכנה יוצאים ארוכים מאוד (המכנה הוא 1,000,000), ולכן אחרי ההצבה מחשבים במחשבון ועונים במספר עשרוני מקורב.
א. מה ההסתברות שתפגע בדיוק 4 פעמים?
לפי נוסחת ברנולי, k = 4. (64) = 15 (במחשבון):
P(X = 4)
= (64) · (710)4 · (310)2
במחשבון:
P(X = 4) ≈ 0.324
תשובה: ≈ 0.324
ב. מה ההסתברות שתפגע לפחות 5 פעמים?
"לפחות 5" = 5 או 6 פגיעות. כל אחת לפי נוסחת ברנולי ((65) = 6, (66) = 1), ומחברים:
P(X = 5) = (65) · (710)5 · 310
P(X = 6) = (66) · (710)6
מחברים ומחשבים במחשבון:
P(X ≥ 5) = P(X = 5) + P(X
= 6) ≈ 0.420
תשובה: ≈ 0.420
ג. מה ההסתברות שתפגע לכל היותר פעם אחת?
"לכל היותר פעם אחת" = 0 או 1 פגיעות ((60) = 1, (61) = 6):
P(X = 0) = (60) · (310)6
P(X = 1) = (61) · 710 · (310)5
מחברים ומחשבים במחשבון:
P(X ≤ 1) = P(X = 0) + P(X
= 1) ≈ 0.011
תשובה: ≈ 0.011
דוגמה פתורה: מטבע לא הוגן – מוצאים את p
השאלה (מדף התרגול "ברנולי" בקורס): מטבע לא הוגן מוטל 3 פעמים. ההסתברות שלא יתקבל "עץ" אף פעם היא 0.064.
א. מה ההסתברות לקבל "עץ" בהטלה אחת?
נסמן ב־p את ההסתברות ל"עץ". בשאלה נתון 0.064. נעביר לשבר: 0.064 = 641000, ונצמצם ב־8: 641000 = 8125.
"אף פעם" = 3 כישלונות. לפי נוסחת ברנולי עם k = 0: (30) = 1, ולכן:
(1 − p)³ = 8125
נוציא שורש שלישי לשני האגפים (2³ = 8, 5³ = 125):
1 − p = 25
p = 1 − 25 = 55 − 25 = 35
תשובה: 35
ב. מה ההסתברות לקבל "עץ" בדיוק פעמיים ב־3 ההטלות?
מציבים p = 35, 1 − p = 25. לפי נוסחת ברנולי, n = 3, k = 2:
P(X = 2) = (32) · (35)2 · 25
(32) = 3 (במחשבון), (35)2 = 925:
3 · 925 · 25 = 54125
אי אפשר לצמצם.
תשובה: 54125
ג. מטילים את המטבע 4 פעמים. מה ההסתברות לקבל "עץ" לפחות 3 פעמים?
"לפחות 3" = 3 או 4 פעמים, עם n = 4:
P(X = 3) = (43) · (35)3 · 25
(43) = 4 (במחשבון), (35)3 = 27125:
4 · 27125 · 25 = 216625
P(X = 4) = (44) · (35)4
(44) = 1 (במחשבון), (35)4 = 81625:
1 · 81625 = 81625
216625 + 81625 = 297625
אי אפשר לצמצם.
תשובה: 297625
טעויות נפוצות
- לשכוח את (nk). בלעדיו מחשבים רק סדר אחד, למשל רק "6 בשתי ההטלות הראשונות".
- לבלבל בין p ל־1 − p: החזקה של p היא מספר ההצלחות, והחזקה של 1 − p היא מספר הכישלונות.
- ב"לפחות" לחשב רק את הערך הראשון. "לפחות 5" מתוך 6 = 5 או 6.
- להשתמש בברנולי כשההסתברות משתנה מניסיון לניסיון (בלי החזרה). אז צריך עץ.
שאלות נפוצות
מה זה (n מעל k) בנוסחת ברנולי?
זה מספר הסדרים שבהם יכולות לצאת k הצלחות מתוך n ניסיונות. למשל (52) = 10. מחשבים אותו במחשבון.
איך מחשבים "לפחות פעם אחת" בברנולי?
עם המשלים: 1 − P(X = 0). למשל בקובייה 5 פעמים: 1 − 31257776 = 46517776.
מתי אפשר להשתמש בנוסחת ברנולי?
כשאותו ניסיון חוזר n פעמים, יש בו רק הצלחה או כישלון, וההסתברות להצלחה זהה בכל פעם ולא תלויה בפעמים האחרות.
רוצים לראות סרטונים בנושא? היכנסו לקורס ההסתברות המלא – שיעורים מוקלטים, דפי הסבר ותרגילים פתורים לבגרות 471.
עוד באתר
- "לפחות" ו"לכל היותר" בהסתברות
- הסתברות של שני מאורעות – "וגם" ו"או"
- מאורעות תלויים ובלתי תלויים
- שאלת הסתברות בבגרות 471 – פתרון מלא
- סיכום ונוסחאות – הסתברות 4 יחידות
- עוד דוגמאות פתורות – הסתברות
- שאלות בגרות 471 לפי נושא – הסתברות
- בגרות 471 – כל הנושאים
→ הקודם: עץ והסתברות מותנית – שאלת בגרות | הבא: מאורעות תלויים ובלתי תלויים ←
