
עוד דוגמאות פתורות – חקירת פונקציית ln – בגרות 472
4 יחידות · שאלון 472 · 4 דוגמאות חדשות עם פתרון מלא
עוד דוגמאות פתורות בסגנון שאלות הבגרות בנושא חקירת פונקציית ln (בגרות 472, 4 יחידות). כל דוגמה עם פתרון מלא שלב אחר שלב – כדאי לנסות לפתור לבד, ורק אחר כך להסתכל בפתרון.
דוגמה 1 – משוואות עם ln – חוקי הלאנים והצבה t
פתרו את המשוואות:
א. ln(x + 2) + ln(x − 1) = ln 4
ב. (ln x)2 − 3ln x + 2 = 0
א. ln(x + 2) + ln(x − 1) = ln 4
ב. (ln x)2 − 3ln x + 2 = 0
פתרון:
א. תחום הגדרה: מה שבתוך ה־ln גדול מ־0
x + 2 > 0 ← x > −2
x − 1 > 0 ← x > 1
התחום המשותף: x > 1
חוק הלאנים: ln b + ln c = ln(b · c)
ln((x + 2)(x − 1)) = ln 4
ln שווים ← מה שבפנים שווה:
(x + 2)(x − 1) = 4
פותחים סוגריים: x2 − x + 2x − 2 = 4
מעבירים אגפים: x2 + x − 6 = 0
(x + 3)(x − 2) = 0 ← x = −3 או x = 2
בודקים בתחום: x = −3 לא מקיים x > 1 ← נפסל
← x = 2
בדיקה: ln 4 + ln 1 = ln 4 + 0 = ln 4 ✔
ב. תחום הגדרה: x > 0
הצבה: ln x = t
t2 − 3t + 2 = 0
(t − 1)(t − 2) = 0 ← t = 1 או t = 2
חוזרים להצבה: ln x = a ⇒ x = ea
ln x = 1 ← x = e1 = e
ln x = 2 ← x = e2
שני הפתרונות חיוביים, בתחום ← x = e , x = e2
א. תחום הגדרה: מה שבתוך ה־ln גדול מ־0
x + 2 > 0 ← x > −2
x − 1 > 0 ← x > 1
התחום המשותף: x > 1
חוק הלאנים: ln b + ln c = ln(b · c)
ln((x + 2)(x − 1)) = ln 4
ln שווים ← מה שבפנים שווה:
(x + 2)(x − 1) = 4
פותחים סוגריים: x2 − x + 2x − 2 = 4
מעבירים אגפים: x2 + x − 6 = 0
(x + 3)(x − 2) = 0 ← x = −3 או x = 2
בודקים בתחום: x = −3 לא מקיים x > 1 ← נפסל
← x = 2
בדיקה: ln 4 + ln 1 = ln 4 + 0 = ln 4 ✔
ב. תחום הגדרה: x > 0
הצבה: ln x = t
t2 − 3t + 2 = 0
(t − 1)(t − 2) = 0 ← t = 1 או t = 2
חוזרים להצבה: ln x = a ⇒ x = ea
ln x = 1 ← x = e1 = e
ln x = 2 ← x = e2
שני הפתרונות חיוביים, בתחום ← x = e , x = e2
דוגמה 2 – חקירה של מנה עם ln – קיצון ואסימפטוטות
נתונה הפונקציה f(x) = ln xx.
א. מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה.
ב. מצאו את נקודת החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר x.
ג. מצאו את נקודת הקיצון של הפונקציה וקבעו את סוגה.
ד. מצאו את האסימפטוטות של הפונקציה המקבילות לצירים.
א. מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה.
ב. מצאו את נקודת החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר x.
ג. מצאו את נקודת הקיצון של הפונקציה וקבעו את סוגה.
ד. מצאו את האסימפטוטות של הפונקציה המקבילות לצירים.
פתרון:
א. תחום הגדרה: בתוך ה־ln: x > 0 , מכנה: x ≠ 0
התחום המשותף: x > 0
ב. משווים f(x) = 0: מנה שווה 0 ← המונה שווה 0
ln x = 0 ← x = e0 = 1 ← (1 , 0)
ג. גוזרים לפי נגזרת של מנה:
מונה: u = ln x , u' = 1x
מכנה: v = x , v' = 1
f'(x) = u'v − uv'v2 = 1x · x − ln x · 1x2 = 1 − ln xx2
משווים לאפס: (רק את המונה)
1 − ln x = 0 ← ln x = 1 ← x = e (בתחום)
מציבים בפונקציה: f(e) = ln ee = 1e ≈ 0.37
טבלה: (רק מתוך התחום) f'(1) = 1 − 01 = 1 > 0 , f'(e2) = 1 − 2e4 < 0
← max (e , 1e)
ד. אנכית – בקצה התחום ובמכנה, x = 0:
מציבים מספר קרוב מאוד ל־0 מימין: f(0.01) = ln 0.010.01 ≈ −460.5 ← y → −∞
← x = 0 אסימפטוטה אנכית
אופקית – רק x → ∞:
עם ∞: המכנה x גדל הרבה יותר מהר מ־ln x ← f → 0
מספרים (גדולים מאוד, כי ln עולה לאט): f(1000) ≈ 0.0069 , f(1000000) ≈ 0.0000138 ← מתקרב ל־0
← y = 0 (בצד x → ∞)
א. תחום הגדרה: בתוך ה־ln: x > 0 , מכנה: x ≠ 0
התחום המשותף: x > 0
ב. משווים f(x) = 0: מנה שווה 0 ← המונה שווה 0
ln x = 0 ← x = e0 = 1 ← (1 , 0)
ג. גוזרים לפי נגזרת של מנה:
מונה: u = ln x , u' = 1x
מכנה: v = x , v' = 1
f'(x) = u'v − uv'v2 = 1x · x − ln x · 1x2 = 1 − ln xx2
משווים לאפס: (רק את המונה)
1 − ln x = 0 ← ln x = 1 ← x = e (בתחום)
מציבים בפונקציה: f(e) = ln ee = 1e ≈ 0.37
טבלה: (רק מתוך התחום) f'(1) = 1 − 01 = 1 > 0 , f'(e2) = 1 − 2e4 < 0
| x | 0 < x < e | e | x > e |
| f'(x) | + | 0 | − |
| f(x) | ↗ | מקסימום | ↘ |
ד. אנכית – בקצה התחום ובמכנה, x = 0:
מציבים מספר קרוב מאוד ל־0 מימין: f(0.01) = ln 0.010.01 ≈ −460.5 ← y → −∞
← x = 0 אסימפטוטה אנכית
אופקית – רק x → ∞:
עם ∞: המכנה x גדל הרבה יותר מהר מ־ln x ← f → 0
מספרים (גדולים מאוד, כי ln עולה לאט): f(1000) ≈ 0.0069 , f(1000000) ≈ 0.0000138 ← מתקרב ל־0
← y = 0 (בצד x → ∞)
דוגמה 3 – נגזרת של (ln x) בריבוע – קיצון, חיתוך ומשיק
נתונה הפונקציה f(x) = (ln x)2 − 2ln x.
א. מצאו את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר x.
ב. מצאו את נקודת הקיצון של הפונקציה וקבעו את סוגה.
ג. מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה x = 1.
א. מצאו את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר x.
ב. מצאו את נקודת הקיצון של הפונקציה וקבעו את סוגה.
ג. מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה x = 1.
פתרון:
תחום הגדרה: x > 0
א. משווים f(x) = 0:
(ln x)2 − 2ln x = 0
גורם משותף: ln x(ln x − 2) = 0
ln x = 0 ← x = e0 = 1
ln x − 2 = 0 ← ln x = 2 ← x = e2
← (1 , 0) , (e2 , 0)
ב. גוזרים: ((ln x)n)' = n(ln x)n−1 · 1x
f'(x) = 2ln x · 1x − 2 · 1x = 2ln x − 2x
משווים לאפס: (המונה)
2ln x − 2 = 0 ← 2ln x = 2 ← ln x = 1 ← x = e
מציבים בפונקציה: f(e) = (ln e)2 − 2ln e = 1 − 2 = −1
טבלה: f'(1) = 2 · 0 − 21 = −2 < 0 , f'(e2) = 4 − 2e2 > 0
← min (e , −1)
ג. משוואת המשיק:
1. f(1) = 0 − 0 = 0 ← נקודת ההשקה (1 , 0)
2. m = f'(1) = −2 (חישבנו בטבלה)
3. y − 0 = −2(x − 1)
y = −2x + 2
תחום הגדרה: x > 0
א. משווים f(x) = 0:
(ln x)2 − 2ln x = 0
גורם משותף: ln x(ln x − 2) = 0
ln x = 0 ← x = e0 = 1
ln x − 2 = 0 ← ln x = 2 ← x = e2
← (1 , 0) , (e2 , 0)
ב. גוזרים: ((ln x)n)' = n(ln x)n−1 · 1x
f'(x) = 2ln x · 1x − 2 · 1x = 2ln x − 2x
משווים לאפס: (המונה)
2ln x − 2 = 0 ← 2ln x = 2 ← ln x = 1 ← x = e
מציבים בפונקציה: f(e) = (ln e)2 − 2ln e = 1 − 2 = −1
טבלה: f'(1) = 2 · 0 − 21 = −2 < 0 , f'(e2) = 4 − 2e2 > 0
| x | 0 < x < e | e | x > e |
| f'(x) | − | 0 | + |
| f(x) | ↘ | מינימום | ↗ |
ג. משוואת המשיק:
1. f(1) = 0 − 0 = 0 ← נקודת ההשקה (1 , 0)
2. m = f'(1) = −2 (חישבנו בטבלה)
3. y − 0 = −2(x − 1)
y = −2x + 2
דוגמה 4 – אינטגרל שנותן ln – שטח בין גרף לישר
נתונה הפונקציה f(x) = 4x + 1 , x > −1, והישר y = −x + 4.
א. מצאו את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הישר.
ב. חשבו את השטח המוגבל בין גרף הפונקציה לישר.
א. מצאו את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הישר.
ב. חשבו את השטח המוגבל בין גרף הפונקציה לישר.
פתרון:
א. משווים: 4x + 1 = −x + 4
כופלים במכנה (x + 1): 4 = (−x + 4)(x + 1)
פותחים סוגריים: 4 = −x2 − x + 4x + 4
מעבירים אגפים: x2 − 3x = 0
גורם משותף: x(x − 3) = 0 ← x = 0 או x = 3
y(0) = 4 , y(3) = −3 + 4 = 1 ← (0 , 4) , (3 , 1)
ב. מי למעלה? מציבים x = 1:
ישר: −1 + 4 = 3
פונקציה: 42 = 2 ← הישר למעלה
פונקציה קדומה: ∫ 1mx + bdx = ln|mx + b|m
∫ 4x + 1dx = 4ln|x + 1|
S = ∫03 (−x + 4 − 4x + 1)dx
= [−x22 + 4x − 4ln|x + 1|]03
מציבים גבולות:
= (−92 + 12 − 4ln 4) − (0 + 0 − 4ln 1)
(ln 1 = 0)
= 7.5 − 4ln 4 − 0
S = 7.5 − 4ln 4 ≈ 1.955
א. משווים: 4x + 1 = −x + 4
כופלים במכנה (x + 1): 4 = (−x + 4)(x + 1)
פותחים סוגריים: 4 = −x2 − x + 4x + 4
מעבירים אגפים: x2 − 3x = 0
גורם משותף: x(x − 3) = 0 ← x = 0 או x = 3
y(0) = 4 , y(3) = −3 + 4 = 1 ← (0 , 4) , (3 , 1)
ב. מי למעלה? מציבים x = 1:
ישר: −1 + 4 = 3
פונקציה: 42 = 2 ← הישר למעלה
פונקציה קדומה: ∫ 1mx + bdx = ln|mx + b|m
∫ 4x + 1dx = 4ln|x + 1|
S = ∫03 (−x + 4 − 4x + 1)dx
= [−x22 + 4x − 4ln|x + 1|]03
מציבים גבולות:
= (−92 + 12 − 4ln 4) − (0 + 0 − 4ln 1)
(ln 1 = 0)
= 7.5 − 4ln 4 − 0
S = 7.5 − 4ln 4 ≈ 1.955
להמשך לימוד
מתמטריק · eldadh.co.il
