
עוד דוגמאות פתורות – חוקי חזקות ומשוואות מעריכיות – בגרות 472
4 יחידות · שאלון 472 · 4 דוגמאות חדשות עם פתרון מלא
עוד דוגמאות פתורות בסגנון שאלות הבגרות בנושא חוקי חזקות ומשוואות מעריכיות (בגרות 472, 4 יחידות). כל דוגמה עם פתרון מלא שלב אחר שלב – כדאי לנסות לפתור לבד, ורק אחר כך להסתכל בפתרון.
דוגמה 1 – פישוט תרגיל חזקות – אותו בסיס ופירוק בסיס
פשטו את הביטויים:
א. (23)4 · 4586
ב. 65 · 23124
א. (23)4 · 4586
ב. 65 · 23124
פתרון:
א. הופכים לאותו בסיס 2: 4 = 22 , 8 = 23
(23)4 · (22)5(23)6
חזקה של חזקה – כופלים מעריכים (חוק 4):
= 212 · 210218
במונה כפל – מחברים מעריכים (חוק 1): = 222218
מונה חלקי מכנה – מחסירים מעריכים (חוק 2): = 222 − 18 = 24
= 16
ב. מפרקים לבסיסים 2 ו־3: 6 = 2 · 3 , 12 = 22 · 3
(2 · 3)5 · 23(22 · 3)4
חזקה של מכפלה (חוק 5) וחזקה של חזקה (חוק 4):
= 25 · 35 · 2328 · 34
מסדרים לפי בסיסים: = 28 · 3528 · 34
כל בסיס לחוד: 28 − 8 · 35 − 4 = 20 · 31 = 1 · 3
= 3
א. הופכים לאותו בסיס 2: 4 = 22 , 8 = 23
(23)4 · (22)5(23)6
חזקה של חזקה – כופלים מעריכים (חוק 4):
= 212 · 210218
במונה כפל – מחברים מעריכים (חוק 1): = 222218
מונה חלקי מכנה – מחסירים מעריכים (חוק 2): = 222 − 18 = 24
= 16
ב. מפרקים לבסיסים 2 ו־3: 6 = 2 · 3 , 12 = 22 · 3
(2 · 3)5 · 23(22 · 3)4
חזקה של מכפלה (חוק 5) וחזקה של חזקה (חוק 4):
= 25 · 35 · 2328 · 34
מסדרים לפי בסיסים: = 28 · 3528 · 34
כל בסיס לחוד: 28 − 8 · 35 − 4 = 20 · 31 = 1 · 3
= 3
דוגמה 2 – השוואת חזקות – מי גדול יותר?
קבעו בכל סעיף איזו חזקה גדולה יותר:
א. 2530 או 12521
ב. 169 או 327
ג. (19)10 או (127)7
א. 2530 או 12521
ב. 169 או 327
ג. (19)10 או (127)7
פתרון:
א. מביאים לאותו בסיס 5:
2530 = (52)30 = 560
12521 = (53)21 = 563
הבסיס 5 גדול מ־1 ← המעריך הגדול נותן את החזקה הגדולה: 60 < 63
← 12521 > 2530
ב. מביאים לאותו בסיס 2:
169 = (24)9 = 236
327 = (25)7 = 235
36 > 35 ← 169 > 327
ג. מביאים לאותו בסיס 13:
(19)10 = ((13)2)10 = (13)20
(127)7 = ((13)3)7 = (13)21
הבסיס שבר בין 0 ל־1 ← המעריך הגדול נותן את החזקה הקטנה: 20 < 21
← (19)10 > (127)7
א. מביאים לאותו בסיס 5:
2530 = (52)30 = 560
12521 = (53)21 = 563
הבסיס 5 גדול מ־1 ← המעריך הגדול נותן את החזקה הגדולה: 60 < 63
← 12521 > 2530
ב. מביאים לאותו בסיס 2:
169 = (24)9 = 236
327 = (25)7 = 235
36 > 35 ← 169 > 327
ג. מביאים לאותו בסיס 13:
(19)10 = ((13)2)10 = (13)20
(127)7 = ((13)3)7 = (13)21
הבסיס שבר בין 0 ל־1 ← המעריך הגדול נותן את החזקה הקטנה: 20 < 21
← (19)10 > (127)7
דוגמה 3 – משוואות מעריכיות – גורם משותף והשוואת בסיסים
פתרו את המשוואות:
א. 3x + 2 − 3x = 72
ב. 4x + 1 = 8x − 1
ג. 2x = 8√2
א. 3x + 2 − 3x = 72
ב. 4x + 1 = 8x − 1
ג. 2x = 8√2
פתרון:
א. מפרקים את החזקה: 3x + 2 = 3x · 32 = 9 · 3x
9 · 3x − 3x = 72
גורם משותף: 3x(9 − 1) = 72 ← 8 · 3x = 72
מחלקים ב־8: 3x = 9 = 32
← x = 2
ב. הופכים לאותו בסיס 2: 4 = 22 , 8 = 23
(22)x + 1 = (23)x − 1
22(x + 1) = 23(x − 1)
בסיסים שווים ← מעריכים שווים:
2(x + 1) = 3(x − 1)
2x + 2 = 3x − 3
מעבירים אגפים: 2 + 3 = 3x − 2x
← x = 5
ג. כותבים את אגף ימין כחזקה של 2:
8 = 23
√2 = 20.5
8√2 = 23 · 20.5 = 23 + 0.5 = 23.5
2x = 23.5 ← x = 3.5
א. מפרקים את החזקה: 3x + 2 = 3x · 32 = 9 · 3x
9 · 3x − 3x = 72
גורם משותף: 3x(9 − 1) = 72 ← 8 · 3x = 72
מחלקים ב־8: 3x = 9 = 32
← x = 2
ב. הופכים לאותו בסיס 2: 4 = 22 , 8 = 23
(22)x + 1 = (23)x − 1
22(x + 1) = 23(x − 1)
בסיסים שווים ← מעריכים שווים:
2(x + 1) = 3(x − 1)
2x + 2 = 3x − 3
מעבירים אגפים: 2 + 3 = 3x − 2x
← x = 5
ג. כותבים את אגף ימין כחזקה של 2:
8 = 23
√2 = 20.5
8√2 = 23 · 20.5 = 23 + 0.5 = 23.5
2x = 23.5 ← x = 3.5
דוגמה 4 – משוואות מעריכיות בהצבה t
פתרו את המשוואות:
א. 9x − 4 · 3x + 3 = 0
ב. 4x − 2x + 1 − 8 = 0
א. 9x − 4 · 3x + 3 = 0
ב. 4x − 2x + 1 − 8 = 0
פתרון:
א. יש גם 9 בחזקת x וגם 3 בחזקת x ← הצבה
9x = (32)x = (3x)2
מציבים 3x = t: t2 − 4t + 3 = 0
(t − 1)(t − 3) = 0 ← t = 1 או t = 3
חוזרים להצבה:
3x = 1 = 30 ← x = 0
3x = 3 = 31 ← x = 1
← x = 0 , x = 1
ב. מפרקים את החזקה: 2x + 1 = 2 · 2x , 4x = (2x)2
מציבים 2x = t: t2 − 2t − 8 = 0
(t − 4)(t + 2) = 0 ← t = 4 או t = −2
חוזרים להצבה:
2x = 4 = 22 ← x = 2
2x = −2 ← אין פתרון (2x > 0 תמיד) – נפסל
← x = 2
א. יש גם 9 בחזקת x וגם 3 בחזקת x ← הצבה
9x = (32)x = (3x)2
מציבים 3x = t: t2 − 4t + 3 = 0
(t − 1)(t − 3) = 0 ← t = 1 או t = 3
חוזרים להצבה:
3x = 1 = 30 ← x = 0
3x = 3 = 31 ← x = 1
← x = 0 , x = 1
ב. מפרקים את החזקה: 2x + 1 = 2 · 2x , 4x = (2x)2
מציבים 2x = t: t2 − 2t − 8 = 0
(t − 4)(t + 2) = 0 ← t = 4 או t = −2
חוזרים להצבה:
2x = 4 = 22 ← x = 2
2x = −2 ← אין פתרון (2x > 0 תמיד) – נפסל
← x = 2
להמשך לימוד
מתמטריק · eldadh.co.il
