
📋 סיכום ונוסחאותחקירת פונקציית e
4 יחידות · שאלון 472 · כל הנוסחאות של הקורס במקום אחד · אפשר להדפיס לפני מבחן
1. תחום הגדרה ומשוואות עם e
📐 הכלל החשוב
ex > 0 לכל x, ולכן ex = 0 אין פתרון
תחום הגדרה: בודקים רק מכנה ≠ 0
📐 מהחזקה אל x
ex = a ← x = ln a
ln 1 = 0 · eln a = a · e0 = 1
📐 חוקי חזקות
am·an = am+n · a−n = 1an
בסיסים שווים ← חזקות שוות: e4x = e6+x ← 4x = 6 + x
הצבה ex = t: e2x − 3ex + 2 = 0
t2 − 3t + 2 = 0 ← t = 1 או t = 2
חוזרים להצבה: ex = 1 ← x = 0 · ex = 2 ← x = ln 2
t2 − 3t + 2 = 0 ← t = 1 או t = 2
חוזרים להצבה: ex = 1 ← x = 0 · ex = 2 ← x = ln 2
🔹 גורם משותף: כל גורם = 0. גורם e□ לא מתאפס אף פעם.
🔹 ex = t עם t ≤ 0 ← אין פתרון.
🔹 ex = t עם t ≤ 0 ← אין פתרון.
2. אסימפטוטות
📐 אנכית
ההפך מתחום ההגדרה: המכנה = 0
אם גם המונה מתאפס שם ← חור, לא אסימפטוטה
📐 אופקית
בודקים כל צד בנפרד: x → ∞ (ימין) ו־x → −∞ (שמאל)
e∞ → ∞ · e−∞ = 1e∞ → 0
שתי דרכים מהשיעורים: הצבת מספרים (שני חיוביים גדולים ושני שליליים) או שאיפה לאינסוף ולמינוס אינסוף.
3. נגזרת ומשוואת משיק
📐 נגזרת של e
(ex)' = ex
(ef(x))' = f'(x)·ef(x)
גוזרים את החזקה, שמים לפני ה־e, ואת ה־e עם החזקה מעתיקים
📐 מכפלה ומנה
(f·g)' = f'·g + g'·f · (fg)' = f'·g − g'·fg2
📐 משוואת משיק
m = f'(x1) · y1 = f(x1)
y − y1 = m(x − x1)
דוגמה: f(x) = e2x ב־x = 0
y1 = e0 = 1 · f'(x) = 2e2x ← m = 2
y − 1 = 2(x − 0) ← y = 2x + 1
y1 = e0 = 1 · f'(x) = 2e2x ← m = 2
y − 1 = 2(x − 0) ← y = 2x + 1
🔹 שיפוע נתון? משווים את הנגזרת לשיפוע ומוצאים את x של נקודת ההשקה (בסיסים שווים ← חזקות שוות).
4. נקודות קיצון וחקירה
- גוזרים (מכפלה או מנה), ומוציאים גורם משותף e□.
- משווים ל־0. מותר לחלק ב־e□, ורושמים e□ ≠ 0. במנה משווים רק את המונה.
- טבלה: הסימן של הנגזרת נקבע רק לפי מה שנשאר בסוגריים.
- מציבים בפונקציה ומוצאים את ה־y.
דוגמה (בגרות קיץ 2023): f(x) = ex(ex − 6)2
f'(x) = ex(ex − 6)2 + ex·2(ex − 6)·ex
= ex(ex − 6)(3ex − 6) = 0
ex = 6 ← x = ln 6 · ex = 2 ← x = ln 2
f'(x) = ex(ex − 6)2 + ex·2(ex − 6)·ex
= ex(ex − 6)(3ex − 6) = 0
ex = 6 ← x = ln 6 · ex = 2 ← x = ln 2
| x | 0 | ln 2 | 1 | ln 6 | 2 |
|---|---|---|---|---|---|
| f′ | + | 0 | − | 0 | + |
| f | ↗ | מקסימום | ↘ | מינימום | ↗ |
🔹 פרמטר: נתון x של נקודת קיצון ← גוזרים, משווים ל־0 ומציבים את ה־x.
🔹 f(x) + c מזיזה את הגרף למעלה או למטה. −f(x) הופכת סביב ציר x: מקסימום ← מינימום.
🔹 f(x) + c מזיזה את הגרף למעלה או למטה. −f(x) הופכת סביב ציר x: מקסימום ← מינימום.
5. אינטגרל ושטח
📐 אינטגרל של e
∫ ex dx = ex + c
∫ emx+n dx = emx+nm + c
מעתיקים את ה־e ומחלקים בנגזרת של החזקה. מספר בכפל נשאר
📐 שטח בין גרפים
S = ∫ab (y1 − y2) dx
העליון פחות התחתון, בין הגבולות
דוגמה: השטח בין y = ex, הישר y = e וציר y
הגבולות: ex = e ← x = 1
S = ∫01 (e − ex) dx = [ex − ex]01
= (e − e) − (0 − 1) = 1
הגבולות: ex = e ← x = 1
S = ∫01 (e − ex) dx = [ex − ex]01
= (e − e) − (0 − 1) = 1
🔹 בהצבת 0: e0 = 1, לא מתבטל!
🔹 e הוא מספר: ∫ e dx = ex. מוצאים את f(x) מהנגזרת באינטגרל, ואת c מנקודה על הגרף.
🔹 e הוא מספר: ∫ e dx = ex. מוצאים את f(x) מהנגזרת באינטגרל, ואת c מנקודה על הגרף.
6. הרכבה: eg(x)
📐 הנגזרת
f'(x) = g'(x)·eg(x)
| נשאר כמו ב־g(x) | תחום ההגדרה, ה־x של נקודות הקיצון וסוגן, תחומי עלייה וירידה |
| משתנה | ה־y נהיה ey, והגרף תמיד מעל ציר x |
דוגמה: g(x) = x2 − 2x, מינימום (1, −1)
f(x) = eg(x) ← מינימום ב־x = 1, y = e−1 ≈ 0.37
f(x) = eg(x) ← מינימום ב־x = 1, y = e−1 ≈ 0.37
✔️ סדר חקירת פונקציית e
- תחום הגדרה (רק מכנה ≠ 0)
- נקודות חיתוך עם הצירים: ציר y x = 0 · ציר x y = 0 (זכרו: e□ ≠ 0)
- אסימפטוטות: אנכית (מכנה = 0), אופקית בכל צד
- נקודות קיצון וסוגן: גוזרים, = 0, טבלה
- תחומי עלייה וירידה
- סקיצה
- שטח: גבולות, העליון פחות התחתון
📚 עוד דוגמאות פתורות
עוד דוגמאות בסגנון הבגרות בנושא חקירת פונקציית e, כל אחת עם פתרון מלא שלב אחר שלב.
📚 עוד דוגמאות פתורות ←
📚 עוד דוגמאות פתורות ←
מתמטריק · eldadh.co.il
