משוואות עם e – x = ln a והצבה t
משוואות עם e (משוואות מעריכיות) מופיעות בכל שאלת חקירה בשאלון 472: בחיתוך עם הצירים, בנקודות קיצון ובגבולות של שטח. בעמוד הזה כל השיטות מהקורס עם דוגמאות פתורות: בסיסים שווים, הנוסחה x = ln a, גורם משותף ושיטת ההצבה ex = t.
רוצים לראות סרטונים בנושא? היכנסו לקורס חקירת פונקציית e המלא – שיעורים מוקלטים, דפי הסבר ותרגילים פתורים לבגרות 472.
בעמוד הזה:
- חוקי החזקות שצריך
- בסיסים שווים ← חזקות שוות
- הנוסחה x = ln a
- גורם משותף
- שיטת ההצבה ex = t
- טעויות נפוצות
משוואות עם e – מה זוכרים
ex = a ⇒ x = ln a
ex = 1 ⇒ x = 0
ex = 0 ← אין פתרון
כששני האגפים בבסיס e – משווים את החזקות. כשיש e2x וגם ex – מציבים ex = t.
חוקי החזקות שצריך
- כפל חזקות עם אותו בסיס – מחברים את החזקות: am·an = am+n. e בלי כלום מעליו הוא e1.
- כל מספר בחזקת 0 שווה 1: e0 = 1.
- e הוא מספר חיובי (בערך 2.718), ולכן ex > 0 לכל x – אף פעם לא 0 ואף פעם לא שלילי.
- e2x = (ex)² – לפי חזקה של חזקה, x·2 = 2x.
בסיסים שווים ← חזקות שוות
פתרו: e4x = e6+x
פתרון שלב אחר שלב
שני הבסיסים שווים ל־e, לכן החזקות שוות:
4x = 6 + x
מעבירים את ה־x לצד שמאל:
3x = 6
מחלקים ב־3:
x = 2
תשובה: x = 2
פתרו: ex·e2 = ex²
פתרון שלב אחר שלב
בכפל מחברים חזקות:
ex+2 = ex²
בסיסים שווים ← החזקות שוות:
x + 2 = x²
מעבירים אגפים:
x² − x − 2 = 0
נוסחת השורשים (או במחשבון mode 5 3) עם a = 1 , b = −1 , c = −2:
x = 2 , x = −1
תשובה: x = 2 או x = −1
פתרו: e·ex² = e4x−5
פתרון שלב אחר שלב
מעל ה־e הראשון לא כתוב כלום – זה e1. מחברים חזקות:
e1+x² = e4x−5
בסיסים שווים ← החזקות שוות:
1 + x² = 4x − 5
מעבירים אגפים:
x² − 4x + 6 = 0
הדיסקרימיננטה:
(−4)² − 4·1·6 = 16 − 24 = −8
הדיסקרימיננטה שלילית (במחשבון יוצאת תשובה עם i) – אין פתרון.
תשובה: אין פתרון
פתרו: ex = 0 ו־ex = 1
פתרון שלב אחר שלב
e מספר חיובי, ולכן ex > 0 לכל x: למשוואה ex = 0 אין פתרון. התרגיל הזה מופיע הרבה בסוף חקירה.
כל מספר בחזקת 0 שווה 1, ולכן ex = 1 נותן x = 0.
תשובה: ex = 0 – אין פתרון; ex = 1 – x = 0
הנוסחה x = ln a – איך מוציאים את x מהחזקה
כשבצד השני יש מספר שאינו חזקה של e, משתמשים בנוסחה ex = a ⇒ x = ln a (a חיובי). אפשר להשאיר ln בתשובה – גם בבגרות זה מתקבל.
פתרו: ex = 2
פתרון שלב אחר שלב
לפי הנוסחה, אצלנו a = 2:
x = ln 2
תשובה: x = ln 2
גורם משותף: x או ex
כשבכל האיברים יש x או ex – מעבירים הכול לצד אחד (שווה 0) ומוציאים גורם משותף. מכפלה שווה 0 כשאחד הגורמים שווה 0.
פתרו: −3x + x·ex = 0
פתרון שלב אחר שלב
גורם משותף x:
x(−3 + ex) = 0
או x = 0, או:
−3 + ex = 0
ex = 3
x = ln 3
תשובה: x = 0 , x = ln 3
פתרו: 4x·ex = 2ex
פתרון שלב אחר שלב
מעבירים הכול לצד אחד:
4x·ex − 2ex = 0
גורם משותף ex:
ex(4x − 2) = 0
ex = 0 – אין פתרון. נשאר:
4x − 2 = 0
4x = 2
מחלקים ב־4, ונצמצם ב־2:
x = 24 = 12
תשובה: x = 12
פתרו: x²·ex − 4ex = 0
פתרון שלב אחר שלב
גורם משותף ex:
ex(x² − 4) = 0
ex = 0 – אין פתרון. נשאר:
x² − 4 = 0
x² = 4
x = ±2
תשובה: x = 2 , x = −2
שיטת ההצבה ex = t
- מציבים ex = t, ובמקום e2x רושמים t².
- פותרים את המשוואה הריבועית ב־t.
- חוזרים להצבה: כל פתרון נותן ex = t.
- מוצאים x לפי x = ln a. אם t ≤ 0 – אין פתרון.
פתרו: e2x − 4ex = 0
פתרון שלב אחר שלב
הצבה ex = t , e2x = t²:
t² − 4t = 0
t(t − 4) = 0
t = 0 , t = 4
חוזרים להצבה:
ex = 0 – אין פתרון.
ex = 4 ⇒ x = ln 4
תשובה: x = ln 4
פתרו: e2x + 8ex + 15 = 0
פתרון שלב אחר שלב
הצבה ex = t:
t² + 8t + 15 = 0
במחשבון mode 5 3 (a = 1 , b = 8 , c = 15):
t = −3 , t = −5
חוזרים להצבה:
ex = −3 , ex = −5
שתיהן בלי פתרון, כי ex > 0 תמיד.
תשובה: אין פתרון
הצבה כזו מופיעה גם בשאלות בגרות – למשל בחיתוך עם ישר בעמוד חקירה מלאה של פונקציית e ובמציאת גבולות השטח בעמוד שטח עם פונקציית e.
טעויות נפוצות
- לחלק את המשוואה ב־x: מאבדים את הפתרון x = 0. מוציאים גורם משותף.
- לכתוב x = ln 0 או x = ln(−3): ln מוגדר רק למספר חיובי – ex ≤ 0 אין פתרון.
- לשכוח לחזור להצבה: t = 4 הוא לא התשובה – התשובה היא x = ln 4.
- לכפול חזקות במקום לחבר: ex·e2 = ex+2 ולא e2x.
שאלות נפוצות
איך פותרים משוואה עם e?
אם שני האגפים בבסיס e – משווים חזקות. אם בצד השני מספר – ex = a ⇒ x = ln a. אם יש e2x ו־ex – הצבה ex = t.
למה ל־e בחזקת x שווה 0 אין פתרון?
כי e מספר חיובי, וכל חזקה שלו חיובית: ex > 0 לכל x.
מתי משתמשים בהצבה t במשוואה עם e?
כשיש במשוואה גם e2x וגם ex. מציבים ex = t , e2x = t² , פותרים משוואה ריבועית וחוזרים להצבה.
רוצים לראות סרטונים בנושא? היכנסו לקורס חקירת פונקציית e המלא – שיעורים מוקלטים, דפי הסבר ותרגילים פתורים לבגרות 472.
עוד באתר
- תחום הגדרה של פונקציית e
- אסימפטוטה אנכית בפונקציית e
- נקודות קיצון בפונקציית e
- סיכום ונוסחאות – חקירת פונקציית e
- עוד דוגמאות פתורות – חקירת פונקציית e
- שאלות בגרות 472 לפי נושא – חקירת פונקציית e
- בגרות 472 – כל הנושאים
→ הקודם: תחום הגדרה של פונקציית e | הבא: אסימפטוטה אנכית בפונקציית e ←
