בגרות במתמטיקה · 5 יחידות · שאלון 571 (35571) · תוכנית חדשה

פתרון בגרות במתמטיקה 5 יחידות – שאלון 571 – קיץ 2024 מועד ב'

פתרון מלא ומפורט לכל 8 השאלות, שלב אחר שלב, בלי לדלג. ליד כל שלב מופיעה בצד הנוסחה שמשתמשים בה – כדי שתבינו למה עושים כל צעד, ולא רק מה.

בשאלון 8 שאלות בארבעה פרקים: פרק ראשון – שאלות קצרות (שאלה 1, עונים בה על שניים מן הסעיפים א–ד); פרק שני – סדרות והסתברות (שאלות 2–3); פרק שלישי – גאומטרייה וטריגונומטרייה במישור (שאלות 4–5); פרק רביעי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים, של פונקציות שורש, של פונקציות רציונליות ושל פונקציות טריגונומטריות (שאלות 6–8). עונים על 4 שאלות: לפחות שאלה אחת מן הפרק הראשון או השני, לפחות שאלה אחת מן הפרק השלישי ולפחות שאלה אחת מן הפרק הרביעי. 25 נקודות לכל שאלה. משך הבחינה: ארבע שעות וחצי. קודם השאלון המלא, ואחריו כל שאלה בנוסח שלה ומתחתיו הפתרון.

📄 השאלון המלא – קיץ 2024 מועד ב'

שאלון 571 קיץ 2024 מועד ב' – עמוד 1
עמוד 1 מתוך 7
שאלון 571 קיץ 2024 מועד ב' – עמוד 2
עמוד 2 מתוך 7
שאלון 571 קיץ 2024 מועד ב' – עמוד 3
עמוד 3 מתוך 7
שאלון 571 קיץ 2024 מועד ב' – עמוד 4
עמוד 4 מתוך 7
שאלון 571 קיץ 2024 מועד ב' – עמוד 5
עמוד 5 מתוך 7
שאלון 571 קיץ 2024 מועד ב' – עמוד 6
עמוד 6 מתוך 7
שאלון 571 קיץ 2024 מועד ב' – עמוד 7
עמוד 7 מתוך 7

⬅️ החליקו לעמוד הבא

⬇️ להורדת השאלון המלא

🧭 תוכן העניינים

שאלה 1 – שאלות קצרות

📄 נוסח השאלה

בשאלה זו ענו על שניים מן הסעיפים א–ד. בפתרון כאן פתרנו את כל ארבעת הסעיפים.

א. (1) הוכיחו באינדוקצייה מתמטית או בדרך אחרת כי השוויון שלפניכם מתקיים בעבור כל n טבעי.

11 · 2 + 12 · 3 + … + 1n(n + 1) = nn + 1

(2) האם הביטוי 1 · 2 + 2 · 3 + … + n(n + 1) שווה ל־n + 1n בעבור כל n טבעי? נמקו את תשובתכם.

ב. המשולש ABC חסום במעגל שמרכזו O.

נסמן: ∢ACB = t , 0 < t < 90.

(1) הביעו באמצעות t את היחס בין רדיוס המעגל החוסם את משולש ABC ובין רדיוס המעגל החוסם את משולש AOB.

נתון כי היחס שהבעתם בתת־סעיף (1) שווה ל־√2, וכי הצלע CB משיקה למעגל החוסם את משולש AOB.

(2) הוכיחו כי מרכז המעגל O נמצא על הצלע AC.

ג. נתון כי הפונקציה f(x) היא פונקציה אי־זוגית ורציפה המוגדרת לכל x.

לפונקציה f(x) יש נקודת מינימום אחת בלבד ובה x = −12.

אחת מנקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x) עם ציר ה־x היא בנקודה (1 , 0).

(1) סרטטו סקיצה אפשרית של גרף הפונקציה f(x).

נתון כי הפונקציה g(x) היא פונקציה זוגית המוגדרת לכל x.

פונקציית הנגזרת g′(x) מקיימת g′(x) = −f(x).

נתון: g(1) = 2.

(2) מצאו את שיעורי נקודות המינימום של הפונקציה g(x).

(3) לפניכם שני היגדים I–II. קבעו בעבור כל היגד אם הוא נכון או לא נכון. נמקו את קביעותיכם.

I. שיעור ה־y של נקודת המקסימום של הפונקציה g(x) הוא בין 0 ל־2.

II. הפונקציה g(x) חיובית לכל x.

ד. בסרטוט שלפניכם מתואר גרף הפונקציה f(x) המוגדרת לכל x.

גרף הפונקציה מתוך השאלון

אחד מן הביטויים I–IV שלפניכם מייצג את הפונקציה f(x).

(1) קבעו איזה מן הביטויים מייצג את הפונקציה f(x). נמקו את קביעתכם.

I. f(x) = x(x − 4)(x + 6)

II. f(x) = x(x − 1)(x + 3)(x + 6)

III. f(x) = (x − 4)(x − 1)(x + 3)(x + 6)

IV. f(x) = (x − 4)(x + 1)(x + 3)(x + 6)

נתונה הפונקציה g(x) = √f(x).

(2) מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x).

(3) סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x).

נתון: ∫74 g(x) dx = k.

(4) הביעו באמצעות k את הערך של ∫85 [2 · g(x − 1) + 1] dx.

✏️ פתרון שאלה 1

סעיף א (1) – הוכחה באינדוקצייה

בדיקה עבור n = 1:
11 · 2 = 12📐 אינדוקצייה מתמטית1. בדיקה עבור n = 1
2. הנחה: נכון עבור n = k
3. הוכחה עבור n = k + 1
11 + 1 = 12 ✓
הנחה: נניח שהשוויון נכון עבור n = k:
11 · 2 + … + 1k(k + 1) = kk + 1
צריך להוכיח עבור n = k + 1:
11 · 2 + … + 1(k + 1)(k + 2)
= k + 1k + 2
נשתמש בהנחה ונוסיף את האיבר הבא:
kk + 1 + 1(k + 1)(k + 2)
= k(k + 2) + 1(k + 1)(k + 2) = k2 + 2k + 1(k + 1)(k + 2)
= (k + 1)2(k + 1)(k + 2) = k + 1k + 2 ✓📐 נוסחת הכפל המקוצר(a + b)2 = a2 + 2ab + b2
לכן השוויון נכון לכל n טבעי.
✅ פתרון סופי: הוכח

סעיף א (2) – האם הביטוי שווה ל־(n+1)/n?

נבדוק עבור n = 2:
1 · 2 + 2 · 3 = 2 + 6 = 8
2 + 12 = 1.5 ≠ 8
מספיק מקרה אחד שבו השוויון לא מתקיים. (ההופכי של סכום אינו סכום ההופכיים – אי אפשר "להפוך" את השוויון מ־(1).)
✅ פתרון סופי: לא

סעיף ב (1) – יחס הרדיוסים

נסמן ב־R את רדיוס המעגל החוסם את ABC. משפט הסינוסים במשולש ABC (AB מול C):
AB = 2R sin t📐 משפט הסינוסיםasin∢A = 2R
∢AOB זווית מרכזית הנשענת על אותה קשת כמו ∢ACB, ולכן ∢AOB = 2t.📐 זווית מרכזיתשווה לפעמיים זווית היקפית הנשענת על אותה קשת
משפט הסינוסים במשולש AOB (רדיוס חוסם R1):
2R1 = ABsin 2t = 2R sin t2 sin t cos t📐 סינוס של זווית כפולהsin 2t = 2 sin t cos t
R1 = R2cos t
RR1 = 2cos t
✅ פתרון סופי: RR1 = 2cos t

סעיף ב (2) – O על AC

2cos t = √2
cos t = √22
t = 45
∢AOB = 2t = 90
במעגל החוסם את AOB: הזווית ההיקפית ∢AOB = 90, ולכן AB קוטר של המעגל הזה.📐 זווית היקפיתזווית היקפית של 90 מעלות נשענת על קוטר
CB משיק למעגל הזה בנקודה B, ולכן הוא מאונך לקוטר AB בנקודת ההשקה: ∢ABC = 90.📐 משיק למעגלהמשיק מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה
במעגל המקורי, ∢ABC היא זווית היקפית של 90, ולכן AC קוטר – כלומר המרכז O על AC.📐 זווית היקפיתזווית היקפית של 90 מעלות נשענת על קוטר
הסרטוט (בקנה מידה): המעגל החוסם את AOB בירוק מקווקו, CB בתכלת:
OABC
✅ פתרון סופי: הוכח: O על AC

סעיף ג (1) – סקיצה של f

פונקציה אי־זוגית סימטרית לראשית: f(−x) = −f(x). לכן:
• f(0) = 0, ו־f(1) = 0 נותן גם f(−1) = 0.📐 פונקציה אי־זוגיתf(−x) = −f(x)
• המינימום ב־x = −12 נותן מקסימום ב־x = 12 (אחד בלבד – אחרת היה עוד מינימום).
• לכן: יורדת עד x = −12, עולה עד x = 12, ושוב יורדת. חיובית ב־x < −1 וב־0 < x < 1, שלילית ב־−1 < x < 0 וב־x > 1.
−1−½½1xyמינימוםמקסימום(1 , 0)
✅ פתרון סופי: ראו סקיצה

סעיף ג (2) – נקודות המינימום של g

g′ = −f, ולכן g′ = 0 כאשר x = −1 , 0 , 1, והסימן של g′ הפוך לסימן של f:
xx < −1−1−1 < x < 000 < x < 11x > 1
g′−0+0−0+
g↘מינ׳↗מקס׳↘מינ׳↗
g(1) = 2, ו־g זוגית, ולכן גם g(−1) = 2.
✅ פתרון סופי: מינימום (1 , 2) , (−1 , 2)

סעיף ג (3) – ההיגדים

I. בתחום −1 < x < 0 g עולה, ולכן g(0) > g(−1) = 2. המקסימום גדול מ־2 – ההיגד לא נכון.
II. לפי הטבלה, הערך הקטן ביותר של g הוא בנקודות המינימום, 2 (משמאל ל־−1 g יורדת אל הנקודה, ומימין ל־1 עולה ממנה). לכן g(x) ≥ 2 > 0 – ההיגד נכון.
הסקיצה של g (אפשרית):
−112xy(1 , 2)(−1 , 2)מקסימום
✅ פתרון סופי: I – לא נכון ; II – נכון

סעיף ד (1) – איזה ביטוי

מהגרף: ארבע נקודות חיתוך עם ציר ה־x – שתיים שליליות ושתיים חיוביות; הגרף לא עובר בראשית; החיתוך עם ציר ה־y חיובי; ובשני הקצוות הגרף עולה.
• I – פולינום ממעלה 3 עם 3 שורשים בלבד: נפסל.
• II – יש שורש x = 0, הגרף היה עובר בראשית: נפסל.
• IV – שורשים 4 , −1 , −3 , −6: שלושה שליליים: נפסל.
• III – שורשים 4 , 1 (חיוביים) ו־−3 , −6 (שליליים), ו־:
f(0) = (−4)(−1)(3)(6) = 72 > 0 ✓
✅ פתרון סופי: ביטוי III

סעיף ד (2) – תחום ההגדרה של g

f(x) ≥ 0📐 תנאי לשורש√A : A ≥ 0
לפי הגרף (וסימני הגורמים), f אי־שלילית מחוץ לשורשים הקיצוניים ובין שני השורשים האמצעיים:
✅ פתרון סופי: x ≤ −6 או −3 ≤ x ≤ 1 או x ≥ 4

סעיף ד (3) – סקיצה של g

g אי־שלילית, מתאפסת בשורשים −6 , −3 , 1 , 4, ועולה ומתרחקת בקצוות. בין −3 ל־1 יש "קשת" (שם f חיובית ומגיעה למקסימום). הגרף בקנה מידה:
−6−3141020xy
✅ פתרון סופי: ראו סקיצה

סעיף ד (4) – האינטגרל

נפצל לשני אינטגרלים:
∫85 [2g(x − 1) + 1] dx
= 2∫85 g(x − 1) dx + ∫85 1 dx
הגרף של g(x − 1) הוא הגרף של g מוזז ימינה ב־1. לכן השטח בין 5 ל־8 שלו שווה לשטח של g בין 4 ל־7:
∫85 g(x − 1) dx = ∫74 g(x) dx = k📐 הזזה אופקיתg(x − c) – הזזה של הגרף ימינה ב־c
∫85 1 dx = 8 − 5 = 3
= 2k + 3
✅ פתרון סופי: 2k + 3

📌 סיכום התשובות – שאלה 1

סעיף א (1)הוכח
סעיף א (2)לא
סעיף ב (1)RR1 = 2cos t
סעיף ב (2)הוכח: O על AC
סעיף ג (1)סקיצה
סעיף ג (2)מינימום (1 , 2) , (−1 , 2)
סעיף ג (3)I – לא נכון ; II – נכון
סעיף ד (1)ביטוי III
סעיף ד (2)x ≤ −6 או −3 ≤ x ≤ 1 או x ≥ 4
סעיף ד (3)סקיצה
סעיף ד (4)2k + 3
🎓 רוצים להבין את זה לעומק? קורס חקירת פונקציות 5 יחידות
⬆️ חזרה לתוכן העניינים

שאלה 2 – סדרה הנדסית

📄 נוסח השאלה

נתונה סדרה הנדסית שבה 2n + 1 איברים (n הוא מספר טבעי).

כל איברי הסדרה a1 , a2 , a3 , … , a2n+1 הם חיוביים.

סכום איברי הסדרה ללא שני האיברים הראשונים גדול פי 4 מסכום איברי הסדרה ללא שני האיברים האחרונים.

נתון כי סכום האיברים שנמצאים אחרי האיבר האמצעי גדול פי 256 מסכום האיברים שנמצאים לפני האיבר האמצעי.

א. מצאו את n.

המשיכו את הסדרה הנתונה, כך שנוצרה סדרה הנדסית אין־סופית.

נתון: B היא סדרה אין־סופית המקיימת לכל k טבעי bk = 1(ak + ak+1)2.

ב. הוכיחו כי הסדרה B היא סדרה הנדסית, ומצאו את מנתה.

בסדרה B כופלים כל איבר שנמצא במקום זוגי ב־2.

נתון כי לאחר ההכפלה, סכום האיברים שנמצאים במקומות האי־זוגיים גדול ב־130 מסכום האיברים שנמצאים במקומות הזוגיים.

ג. מצאו את a1.

✏️ פתרון שאלה 2

סעיף א – מציאת n

כל איבר הוא האיבר שנמצא שני מקומות לפניו כפול q2. לכן:
a3 + … + a2n+1
= q2(a1 + … + a2n−1)
כלומר "הסכום בלי שני הראשונים" הוא q2 כפול "הסכום בלי שני האחרונים". לפי הנתון:
q2 = 4📐 איבר כללי בסדרה הנדסיתan = a1 · qn−1
q = 2
(האיברים חיוביים, ולכן q > 0.) האיבר האמצעי הוא an+1. לפניו n איברים ואחריו n איברים, וכל איבר אחרי האמצעי הוא האיבר המתאים לפניו כפול qn+1:
an+2 + … + a2n+1
= qn+1(a1 + … + an)
2n+1 = 256 = 28
n + 1 = 8
n = 7
✅ פתרון סופי: n = 7

סעיף ב – B הנדסית

ak + ak+1 = ak + 2ak = 3ak📐 איבר עוקב בסדרה הנדסיתak+1 = ak · q , q = 2
bk = 1(ak + ak+1)2
bk = 1(3ak)2
bk = 19ak2
bk+1bk = 9ak29ak+12 = (akak+1)2 = (12)2 = 14📐 מנה בסדרה הנדסיתq = bk+1bk
המנה קבועה – הסדרה B הנדסית.
✅ פתרון סופי: הנדסית, q = 14

סעיף ג – הערך של a1

האיברים במקומות האי־זוגיים (סכומם S1): סדרה הנדסית עם איבר ראשון b1 ומנה (14)2 = 116:
S1 = b11 − 116 = 1615b1📐 סכום סדרה הנדסית אין־סופיתS = a11 − q , |q| < 1
האיברים במקומות הזוגיים אחרי ההכפלה (סכומם S2): איבר ראשון 2b2 = 2 · 14b1 = 12b1, אותה מנה:
S2 = 12b11 − 116 = 815b1
1615b1 − 815b1 = 130
815b1 = 130
b1 = 116
19a12 = 116
a12 = 169
a1 = 43
✅ פתרון סופי: a1 = 43

📌 סיכום התשובות – שאלה 2

סעיף אn = 7
סעיף בהנדסית, q = 14
סעיף גa1 = 43
🎓 רוצים להבין את זה לעומק? 📝 לכל פתרונות הבגרות 5 יחידות
⬆️ חזרה לתוכן העניינים

שאלה 3 – הסתברות

📄 נוסח השאלה

במחקר שנעשה בקרב תלמידים בבית ספר מסוים נבדק הקשר בין חברות בתנועת נוער ובין התנדבות בקהילה.

80% מן החברים בתנועת נוער מתנדבים בקהילה.

בוחרים באקראי 5 תלמידים שחברים בתנועת נוער (הוצאה עם החזרה).

א. מהי ההסתברות שבחרו לפחות תלמיד אחד שמתנדב ולפחות תלמיד אחד שאינו מתנדב?

נתון כי 55% מן התלמידים אינם חברים בתנועת נוער ואינם מתנדבים, ו־112 מן התלמידים שאינם חברים בתנועת נוער מתנדבים.

ב. כמה אחוזים מן התלמידים חברים בתנועת נוער?

במחקר השתתפו 100 תלמידים סך הכול.

ג. כמה מן התלמידים חברים בתנועת נוער ואינם מתנדבים?

ד. בוחרים באקראי 3 מן התלמידים שאינם מתנדבים (הוצאה ללא החזרה).

(1) מהי ההסתברות שהתלמיד הראשון שנבחר חבר בתנועת נוער ושני התלמידים שנבחרו אחריו אינם חברים בתנועת נוער?

(2) מהי ההסתברות שאחד מן התלמידים שנבחרו חבר בתנועת נוער והשניים האחרים אינם חברים בתנועת נוער, אם ידוע שהתלמיד הראשון שנבחר אינו חבר בתנועת נוער?

✏️ פתרון שאלה 3

סעיף א – לפחות מתנדב אחד ולפחות לא־מתנדב אחד

כל תלמיד שנבחר מתנדב בהסתברות 0.8, והבחירות בלתי תלויות (עם החזרה). המאורע המשלים: כולם מתנדבים או כולם לא מתנדבים:
P = 1 − 0.85 − 0.25📐 מאורע משליםP(Ā) = 1 − P(A)
P = 1 − 0.32768 − 0.00032
P = 0.672
✅ פתרון סופי: 0.672

סעיף ב – אחוז החברים בתנועת נוער

נסמן: Y – חבר בתנועת נוער, V – מתנדב. נתון:
P(Ȳ ∩ V̄) = 0.55 , P(V | Ȳ) = 112
P(V̄ | Ȳ) = 1 − 112 = 1112
P(Ȳ ∩ V̄)P(Ȳ) = 1112📐 הסתברות מותניתP(A | B) = P(A ∩ B)P(B)
P(Ȳ) = 0.55 · 1211 = 0.6
P(Y) = 1 − 0.6 = 0.4
✅ פתרון סופי: 40%

סעיף ג – חברים שאינם מתנדבים

100 · 0.4 = 40
40 תלמידים חברים בתנועת נוער, ו־20% מהם אינם מתנדבים:
40 · 0.2 = 8
✅ פתרון סופי: 8 תלמידים

סעיף ד (1) – הראשון חבר, השניים הבאים לא

התלמידים שאינם מתנדבים: 8 חברים בתנועת נוער ועוד 100 · 0.55 = 55 שאינם חברים – סך הכול 63. בוחרים ללא החזרה:
P = 863 · 5562 · 5461📐 הוצאה ללא החזרהבכל שלב קטן מספר התלמידים שנשארו
P = 23760238266 = 132013237 ≈ 0.0997
✅ פתרון סופי: ≈ 0.0997

סעיף ד (2) – בהינתן שהראשון אינו חבר

הראשון אינו חבר. נשארו 62 תלמידים: 8 חברים ו־54 שאינם חברים. צריך שמבין השניים הבאים בדיוק אחד יהיה חבר (חבר ואז לא חבר, או לא חבר ואז חבר):
P = 862 · 5461 + 5462 · 861📐 הסתברות מותניתP(A | B) = P(A ∩ B)P(B)
P = 8643782 = 4321891 ≈ 0.228
✅ פתרון סופי: ≈ 0.228

📌 סיכום התשובות – שאלה 3

סעיף א0.672
סעיף ב40%
סעיף ג8 תלמידים
סעיף ד (1)≈ 0.0997
סעיף ד (2)≈ 0.228
🎓 רוצים להבין את זה לעומק? קורס הסתברות 5 יחידות
⬆️ חזרה לתוכן העניינים

שאלה 4 – גאומטרייה

📄 נוסח השאלה

משולש ABC חסום במעגל שמרכזו O כך ש־AB הוא קוטר במעגל.

הנקודה E נמצאת על הצלע BC, והנקודה F נמצאת על הקטע BO, כמתואר בסרטוט.

נתון כי המרובע CEFO הוא בר חסימה במעגל.

א. הוכיחו: EF = EB.

המעגל החוסם את המרובע CEFO חותך את הצלע AC בנקודה D כך ש־ED מקביל ל־AB.

ב. (1) הוכיחו כי המרובע EDOB הוא מקבילית.

(2) הוכיחו: OD ⊥ AC.

הישר ℓ משיק בנקודה C למעגל החוסם את המשולש ABC.

ג. הוכיחו כי הישר ℓ משיק למעגל החוסם את המרובע CEFO.

סרטוט מתוך השאלון
✏️ פתרון שאלה 4

סעיף א – EF = EB

CEFO בר חסימה, ולכן הזווית החיצונית ∢EFB שווה לזווית הפנימית שמולה: ∢EFB = ∢ECO.📐 מרובע בר חסימהזווית חיצונית שווה לזווית הפנימית שמולה
OC = OB (רדיוסים), ולכן במשולש OCB: ∢OCB = ∢OBC.📐 משולש שווה שוקייםמול צלעות שוות מונחות זוויות שוות
∢EFB = ∢ECO = ∢OBC = ∢EBF
במשולש EFB שתי זוויות שוות, ולכן EF = EB.📐 משולש שווה שוקייםמול זוויות שוות מונחות צלעות שוות
ABOCDEF
✅ פתרון סופי: הוכח: EF = EB

סעיף ב (1) – EDOB מקבילית

נתון ED ∥ OB. נראה גם OD ∥ BE.
במעגל החוסם את CEFO (שעליו גם D): ∢ODE = ∢OCE – זוויות היקפיות על הקשת OE.📐 זוויות היקפיותזוויות היקפיות הנשענות על אותה קשת שוות
∢OCE = ∢OCB = ∢OBC = ∢EBO
∢ODE = ∢EBO
ED ∥ OB, ולכן ∢ODE + ∢DOB = 180.📐 זוויות חד־צדדיותבין ישרים מקבילים סכומן 180 מעלות (ולהפך)
∢EBO + ∢DOB = 180
הזוויות ∢DOB ו־∢EBO חד־צדדיות ביחס לישרים OD ו־BE, וסכומן 180 – לכן OD ∥ BE.📐 זוויות חד־צדדיותבין ישרים מקבילים סכומן 180 מעלות (ולהפך)
שני זוגות צלעות נגדיות מקבילים – EDOB מקבילית.📐 מקביליתמרובע ששני זוגות צלעותיו הנגדיות מקבילים
✅ פתרון סופי: הוכח: EDOB מקבילית

סעיף ב (2) – OD ⊥ AC

AB קוטר, ולכן ∢ACB = 90, כלומר BC ⊥ AC.📐 זווית היקפיתזווית היקפית הנשענת על קוטר היא 90 מעלות
מסעיף ב(1): OD ∥ BC. ישר המקביל לישר המאונך ל־AC מאונך גם הוא ל־AC:
OD ⊥ AC
✅ פתרון סופי: הוכח: OD ⊥ AC

סעיף ג – ℓ משיק גם למעגל CEFO

מסעיף ב(2): ∢ODC = 90. זו זווית היקפית במעגל החוסם את CEFO (הנקודות O , D , C עליו):
∢ODC = 90, ולכן OC קוטר של המעגל החוסם את CEFO.📐 זווית היקפיתזווית היקפית של 90 מעלות נשענת על קוטר
ℓ משיק למעגל הגדול ב־C, ולכן ℓ ⊥ OC.📐 משיק למעגלהמשיק מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה
ישר המאונך לקוטר OC בקצה שלו C משיק למעגל שזה הקוטר שלו. לכן ℓ משיק למעגל החוסם את CEFO.
✅ פתרון סופי: הוכח: ℓ משיק

📌 סיכום התשובות – שאלה 4

סעיף אהוכח: EF = EB
סעיף ב (1)הוכח: EDOB מקבילית
סעיף ב (2)הוכח: OD ⊥ AC
סעיף גהוכח: ℓ משיק
🎓 רוצים להבין את זה לעומק? 📝 לכל פתרונות הבגרות 5 יחידות
⬆️ חזרה לתוכן העניינים

שאלה 5 – טריגונומטרייה במישור

📄 נוסח השאלה

משולש ABC חד זווית חסום במעגל שמרכזו O ורדיוסו R.

הנקודה D היא אמצע הקשת הקטנה BC, כמתואר בסרטוט.

נתון: ∢ABC = 60. נסמן: ∢BAC = t.

א. הביעו באמצעות R ו־t את שטחי המשולשים ABC ו־ODC.

נתון כי היחס בין שטח המשולש ABC ובין שטח המשולש ODC הוא 2√3 sin80.

ב. מצאו את הערך של t.

הנקודה E נמצאת על המשך המיתר DC כך ש־∢CAE = 50, כמתואר בסרטוט.

ג. הביעו באמצעות R את רדיוס המעגל החסום במשולש ACE.

סרטוט מתוך השאלון

(בשאלון הזווית מסומנת באות יוונית; כאן נסמן אותה t. כל הזוויות במעלות.)

✏️ פתרון שאלה 5

סעיף א – השטחים

זוויות המשולש: ∢A = t, ∢B = 60, ולכן ∢C = 180 − 60 − t = 120 − t. לפי משפט הסינוסים:
BC = 2R sin t , AB📐 משפט הסינוסיםasin∢A = 2R
= 2R sin(120 − t)
SABC = 12 · AB · BC · sin60📐 שטח משולש בעזרת סינוסS = 12 · a · b · sin∢
הזווית שבין a ו־b
= 12 · 2R sin(120 − t) · 2R sin t
· √32
SABC = √3R2 sin t · sin(120 − t)
הזווית המרכזית על הקשת BC: ∢BOC = 2∢BAC = 2t. D אמצע הקשת, ולכן ∢DOC = t.📐 זווית מרכזיתשווה לפעמיים זווית היקפית הנשענת על אותה קשת
SODC = 12 · R · R · sin t📐 שטח משולש בעזרת סינוסS = 12 · a · b · sin∢
הזווית שבין a ו־b
= 12R2 sin t
✅ פתרון סופי: SABC = √3R2 sin t sin(120 − t) , SODC = 12R2 sin t

סעיף ב – הערך של t

SABCSODC = √3R2 sin t sin(120 − t)12R2 sin t
= 2√3 sin(120 − t)
2√3 sin(120 − t) = 2√3 sin80
sin(120 − t) = sin80
120 − t = 80 או 120 − t = 100📐 זוויות שהסינוס שלהן שווהsin x = sin(180 − x)
t = 40 או t = 20
עם t = 20: ∢C = 100 – המשולש לא חד זווית. לכן:
t = 40
✅ פתרון סופי: t = 40

סעיף ג – רדיוס המעגל החסום במשולש ACE

הזוויות של המשולש ACE:
∢ACB = 120 − 40 = 80
∢BCD היקפית על הקשת BD, שהיא חצי מקשת BC: ∢BCD = 12 · ∢BAC = 20.📐 זוויות היקפיותזוויות היקפיות הנשענות על אותה קשת שוות
∢ACD = 80 + 20 = 100
∢ACE = 180 − 100 = 80📐 זוויות צמודותסכומן 180 מעלות
∢AEC = 180 − 50 − 80 = 50📐 סכום זוויות במשולש180 מעלות
∢CAE = ∢AEC = 50, ולכן CE = CA.📐 משולש שווה שוקייםמול זוויות שוות מונחות צלעות שוות
CA = 2R sin60 = R√3📐 משפט הסינוסיםasin∢A = 2R
שטח והיקף:
S = 12 · R√3 · R√3 · sin80📐 שטח משולש בעזרת סינוסS = 12 · a · b · sin∢
הזווית שבין a ו־b
= 1.5R2 sin80
AEsin80 = R√3sin50📐 משפט הסינוסיםasin∢A = bsin∢B = 2R
AE = R√3 sin80sin50
AE ≈ 2.227R
p = R√3 + R√3 + 2.227R2 ≈ 2.845R
r = Sp = 1.5R2 · 0.98482.845R📐 רדיוס המעגל החסוםS = r · p
p – חצי ההיקף
r ≈ 0.519R
הסרטוט בקנה מידה (המשולש ACE בירוק, המעגל החסום מקווקו):
ABCDOE
✅ פתרון סופי: r ≈ 0.519R

📌 סיכום התשובות – שאלה 5

סעיף אSABC = √3R2 sin t sin(120 − t) , SODC = 12R2 sin t
סעיף בt = 40
סעיף גr ≈ 0.519R
🎓 רוצים להבין את זה לעומק? קורס טריגונומטריה 5 יחידות
⬆️ חזרה לתוכן העניינים

שאלה 6 – חקירת פונקציה רציונלית עם פרמטר

📄 נוסח השאלה

נתונה הפונקציה f(x) = x − 1(x − a)3, המוגדרת בתחום x ≠ a. a הוא פרמטר שונה מ־0.

א. ענו על התת־סעיפים (1)–(2). הביעו את תשובותיכם באמצעות a, אם יש צורך.

(1) מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה f(x).

(2) מצאו את שיעורי נקודת החיתוך של גרף הפונקציה f(x) עם ציר ה־y.

ב. מצאו עבור אילו ערכים של a יש לפונקציה f(x) נקודת קיצון שנמצאת משמאל לאסימפטוטה האנכית לציר ה־x, וקבעו את סוגה.

הגרפים 1–4 שבסוף השאלה מתארים את הפונקציה f(x) בעבור ערכים שונים של a.

ג. התאימו לכל אחד מן הערכים I–IV של a את הגרף המתאים לו, ונמקו את תשובותיכם.

I. a = −1   II. a = 0.5   III. a = 1   IV. a = 2

נתונה הפונקציה g(x), המקיימת g(x) = f(x) − b בעבור הערך של a המתאים לגרף 2. b הוא פרמטר חיובי.

אחת מנקודות החיתוך של גרף הפונקציה g(x) עם ציר ה־x היא (t , 0), 1 < t < 5.

נתון כי השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה g(x), על ידי האסימפטוטה האופקית של הפונקציה g(x), על ידי הישר x = t ועל ידי הישר x = 5 הוא 1.75.

ד. מצאו את הערך של b.

הגרפים 1–4 מתוך השאלון
✏️ פתרון שאלה 6

סעיף א (1) – האסימפטוטות

אנכית: המכנה מתאפס ב־x = a. (אם a ≠ 1 המונה שם שונה מ־0; ואם a = 1 מצמצמים ומקבלים 1(x − 1)2, ועדיין יש אסימפטוטה ב־x = 1.)
x = a
אופקית: מעלת המונה 1 קטנה ממעלת המכנה 3:
y = 0
✅ פתרון סופי: x = a , y = 0

סעיף א (2) – חיתוך עם ציר ה־y

f(0) = −1(−a)3 = −1−a3 = 1a3
✅ פתרון סופי: (0 , 1a3)

סעיף ב – קיצון משמאל לאסימפטוטה

f′(x)📐 נגזרת של מנה(uv)′ = u′v − uv′v2
= (x − a)3 − (x − 1) · 3(x − a)2(x − a)6
נצמצם ב־(x − a)2:
f′(x) = (x − a) − 3(x − 1)(x − a)4
= 3 − a − 2x(x − a)4
3 − a − 2x = 0
x = 3 − a2
(כאשר a = 1 מתקבל x = 1, שאינו בתחום – אין קיצון.) הנקודה משמאל לאסימפטוטה:
3 − a2 < a
3 − a < 2a
3 < 3a
a > 1
סוג: המכנה חיובי; המונה 3 − a − 2x חיובי משמאל לנקודה ושלילי מימינה: f′ עוברת מ־+ ל־−, כלומר מקסימום.
✅ פתרון סופי: a > 1 , מקסימום

סעיף ג – התאמת גרפים

III. a = 1: f = 1(x − 1)2 חיובית משני צדי האסימפטוטה x = 1 – גרף 2.
IV. a = 2: לפי סעיף ב (a > 1) יש מקסימום משמאל לאסימפטוטה x = 2, ב־x = 0.5; f(0) = 18. מימין: מ־+∞ יורדת ל־0 – גרף 1.
I. a = −1: אסימפטוטה x = −1 משמאל לציר ה־y, f(0) = −1, והקיצון x = 2 מימין לאסימפטוטה – גרף 4.
II. a = 0.5: אסימפטוטה x = 0.5 מימין לציר ה־y, f(0) = 8, הקיצון ב־x = 1.25 מימין לאסימפטוטה – גרף 3.
✅ פתרון סופי: I – 4 ; II – 3 ; III – 2 ; IV – 1

סעיף ד – הערך של b

גרף 2 מתאים ל־a = 1: f(x) = 1(x − 1)2. לכן:
g(x) = 1(x − 1)2 − b
האסימפטוטה האופקית של g: y = −b. בתחום t ≤ x ≤ 5 הגרף מעל האסימפטוטה, והפרש הגבהים הוא g(x) − (−b) = 1(x − 1)2:
S = ∫5t 1(x − 1)2 dx = [ −1x − 1 ]5t📐 אינטגרל של חזקה∫ xn dx = xn+1n + 1 + C
S = −14 + 1t − 1 = 1.75
1t − 1 = 2
t = 1.5
(t , 0) על הגרף של g:
g(1.5) = 10.25 − b = 0
b = 4
11.55−44xyt
✅ פתרון סופי: b = 4

📌 סיכום התשובות – שאלה 6

סעיף א (1)x = a , y = 0
סעיף א (2)(0 , 1a3)
סעיף בa > 1 , מקסימום
סעיף גI – 4 ; II – 3 ; III – 2 ; IV – 1
סעיף דb = 4
🎓 רוצים להבין את זה לעומק? קורס חקירת פונקציות 5 יחידות
⬆️ חזרה לתוכן העניינים

שאלה 7 – חקירת פונקציה טריגונומטרית

📄 נוסח השאלה

נתונה הפונקציה f(x) = (b + cos x) sin x, המוגדרת בתחום −π ≤ x ≤ π. b הוא פרמטר.

א. האם הפונקציה f(x) היא זוגית או אי־זוגית? נמקו את תשובתכם.

נתון כי לגרף הפונקציה f(x) יש בדיוק שלוש נקודות חיתוך עם ציר ה־x.

ב. לפניכם שלוש אפשרויות I–III לערכים של b. קבעו איזו אפשרות יכולה להתאים לפונקציה f(x), ונמקו את קביעתכם.

I. b = 0   II. 0 < b < 1   III. 1 ≤ b

נתון כי שיפוע המשיק לגרף הפונקציה f(x), כאשר cos x = 14, הוא (−58).

ג. מצאו את הערך של b.

הציבו b = 1 בפונקציה f(x), וענו על הסעיפים ד–ו.

ד. מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה f(x), וקבעו את סוגן.

ה. (1) סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x).

(2) סרטטו סקיצה של גרף פונקציית הנגזרת f′(x).

נתונה הפונקציה g(x) המקיימת g(x) = (f(x))2 · f′(x). הפונקציה g(x) מוגדרת בתחום 0 ≤ x ≤ π.

ו. חשבו את השטח ברביע הראשון, המוגבל על ידי גרף הפונקציה g(x) ועל ידי ציר ה־x.

✏️ פתרון שאלה 7

סעיף א – זוגית או אי־זוגית

f(−x) = (b + cos(−x)) sin(−x)📐 זוגיות ואי־זוגיותsin(−x) = −sin x
cos(−x) = cos x
= (b + cos x)(−sin x) = −f(x)
התחום סימטרי סביב 0, ו־f(−x) = −f(x):
✅ פתרון סופי: אי־זוגית

סעיף ב – ערכי b

(b + cos x) sin x = 0
sin x = 0 נותן כבר שלוש נקודות: x = −π , 0 , π. לכן המשוואה cos x = −b לא יכולה להוסיף נקודות חדשות:
• I. b = 0: cos x = 0 נותן x = ±π2 – חמש נקודות. נפסל.
• II. 0 < b < 1: cos x = −b נותן שני פתרונות בתחום – חמש נקודות. נפסל.
• III. b ≥ 1: אם b > 1 אין פתרון; אם b = 1 הפתרון x = ±π כבר נספר. שלוש נקודות בדיוק ✓
✅ פתרון סופי: אפשרות III

סעיף ג – הערך של b

f′(x) = −sin x · sin x + (b📐 נגזרת של מכפלה(uv)′ = u′v + uv′📐 נגזרות(sin x)′ = cos x
(cos x)′ = −sin x
+ cos x) cos x
f′(x) = −sin2x + b cos x + cos2x
כאשר cos x = 14: sin2x = 1 − 116 = 1516:
f′ = −1516 + b4 + 116 = −58📐 זהות יסודיתsin2x + cos2x = 1
b4 = −58 + 1416 = 14
b = 1
✅ פתרון סופי: b = 1

סעיף ד – נקודות הקיצון

f′(x) = −(1 − cos2x) + cos x📐 זהות יסודיתsin2x + cos2x = 1
+ cos2x
f′(x) = 2cos2x + cos x − 1
= (2cos x − 1)(cos x + 1)
cos x = 12
x = ±π3
cos x = −1
x = ±π
cos x + 1 ≥ 0, ולכן הסימן נקבע לפי 2cos x − 1: חיובי כאשר |x| < π3:
x−π−π < x < −π/3−π/3−π/3 < x < π/3π/3π/3 < x < ππ
f′0−0+0−0
fמקס׳ קצה↘מינ׳↗מקס׳↘מינ׳ קצה
f(π3) = (1 + 12) · √32
= 3√34 ≈ 1.30
f(−π3) = −3√34 , f(±π) = 0
✅ פתרון סופי: מקס׳ (π3 , 3√34) , (−π , 0) ; מינ׳ (−π3 , −3√34) , (π , 0)

סעיף ה (1) – סקיצה של f

אי־זוגית: מ־(−π , 0) יורדת למינימום (−π3 , −1.30), עולה דרך הראשית למקסימום (π3 , 1.30), ויורדת ל־(π , 0). הגרף בקנה מידה:
−π−π/3π/3π1.3−1.3xy
✅ פתרון סופי: ראו סקיצה

סעיף ה (2) – סקיצה של f′

f′ = 2cos2x + cos x − 1 זוגית; f′(0) = 2; מתאפסת ב־±π3 וב־±π; חיובית בין ±π3 ושלילית מחוץ להן. הערך הקטן ביותר שלה (כאשר cos x = −14):
f′ = 2 · 116 − 14 − 1 = −98
הגרף בקנה מידה:
−π−π/3π/3π2−9/8xy(0 , 2)
✅ פתרון סופי: ראו סקיצה

סעיף ו – השטח

g = f2 · f′. f2 ≥ 0, ולכן הסימן של g הוא הסימן של f′: ברביע הראשון (g חיובית) – בתחום 0 ≤ x ≤ π3.
f2 · f′ היא "פונקציה בריבוע כפול הנגזרת שלה", ולכן פונקציה קדומה היא f33:
S = ∫π/30 f2 · f′ dx = [ f3(x)3 ]π/30📐 אינטגרל של חזקה של פונקציה כפול נגזרתה∫ u2 · u′ dx = u33 + C
S = 13 · (3√34)3 − 0
= 13 · 81√364 = 27√364
S ≈ 0.731
✅ פתרון סופי: S = 27√364 ≈ 0.731

📌 סיכום התשובות – שאלה 7

סעיף אאי־זוגית
סעיף באפשרות III
סעיף גb = 1
סעיף דמקס׳ (π3 , 3√34) , (−π , 0) ; מינ׳ (−π3 , −3√34) , (π , 0)
סעיף ה (1)סקיצה
סעיף ה (2)סקיצה
סעיף וS = 27√364 ≈ 0.731
🎓 רוצים להבין את זה לעומק? קורס אינטגרלים 5 יחידות
⬆️ חזרה לתוכן העניינים

שאלה 8 – פונקציית שורש, פונקציה רציונלית ובעיית קיצון

📄 נוסח השאלה

נתונה הפונקציה f(x) = √x, המוגדרת בתחום x ≥ 0, ונתונה הפונקציה g(x) = 16x2 + 3, המוגדרת לכל x.

א. (1) מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה g(x), וקבעו את סוגה.

(2) מצאו את שיעורי נקודות הפיתול של הפונקציה g(x).

(3) סרטטו במערכת צירים אחת סקיצה של כל אחת מן הפונקציות f(x) ו־g(x).

בנקודה C(t , 0) מעבירים אנך לציר ה־x, t > 0.

האנך חותך את גרף הפונקציה f(x) בנקודה A ואת הגרף של הפונקציה g(x) בנקודה B.

ב. הביעו באמצעות t את מכפלת אורכי הקטעים AC ו־BC.

ג. הוכיחו כי מכפלת אורכי הקטעים AC ו־BC מקסימלית כאשר הנקודה B היא נקודת פיתול של הפונקציה g(x).

נתונה הפונקציה k(x) = 8√(x − 4)(x − 4)2 + 3, המוגדרת בתחום x ≥ 4.

ד. היעזרו בסעיפים הקודמים של השאלה. מצאו את שיעורי נקודת הקיצון הפנימית של הפונקציה k(x), וקבעו את סוגה. נמקו את תשובתכם.

✏️ פתרון שאלה 8

סעיף א (1) – נקודת הקיצון של g

g(x) = 16x2 + 3📐 נגזרת של מנה(uv)′ = u′v − uv′v2
g′(x) = 0 · (x2 + 3) − 16 · 2x(x2 + 3)2
g′(x) = −32x(x2 + 3)2
g′(x) = 0📐 תנאי הכרחי לקיצוןf′(x) = 0
−32x = 0
x = 0
המכנה חיובי תמיד, ולכן הסימן של g′ הפוך לסימן של x:
ב־x < 0 מתקיים g′ > 0, ולכן g עולה.
ב־x > 0 מתקיים g′ < 0, ולכן g יורדת.
לכן ב־x = 0 יש נקודת מקסימום.
g(0) = 160 + 3 = 163
✅ פתרון סופי: מקסימום (0 , 163)

סעיף א (2) – נקודות הפיתול של g

נגזור את g′(x) = −32x(x2 + 3)2 לפי כלל המנה:
u = −32x , v = (x2 + 3)2📐 נגזרת של מנה(uv)′ = u′v − uv′v2
u′ = −32 , v′ = 2(x2 + 3) · 2x📐 נגזרת של פונקציה מורכבת[f(x)n]′ = n · f(x)n−1 · f′(x)
= 4x(x2 + 3)
המונה של g″:
u′v − uv′ = −32(x2 + 3)2 + 32x
· 4x(x2 + 3)
= (x2 + 3)(−32(x2 + 3) + 128x2)
= (x2 + 3)(−32x2 − 96 + 128x2)
= (x2 + 3)(96x2 − 96)
g″(x) = (x2 + 3)(96x2 − 96)(x2 + 3)4
g″(x) = 96(x2 − 1)(x2 + 3)3
g″(x) = 0📐 תנאי לנקודת פיתולf″(x) = 0
x2 − 1 = 0
x = 1 או x = −1
המכנה חיובי, ולכן הסימן של g″ כסימן של x2 − 1 – ויש שינוי סימן:
xx < −1−1−1 < x < 11x > 1
g″+0−0+
g∪פיתול∩פיתול∪
g(1) = 161 + 3 = 4
g(−1) = 161 + 3 = 4
✅ פתרון סופי: (1 , 4) , (−1 , 4)

סעיף א (3) – סקיצה של f ושל g

g(x) [סגול]: מוגדרת לכל x, חיובית תמיד (מונה ומכנה חיוביים), זוגית, מקסימום (0 , 163), נקודות פיתול (1 , 4) ו־(−1 , 4), ואסימפטוטה אופקית y = 0 (מעלת המונה קטנה ממעלת המכנה).
f(x) = √x [כחול]: מתחילה בנקודה (0 , 0) ועולה לכל x > 0.
xy−4−224g(x)f(x)(0 , 16/3)(1 , 4)(−1 , 4)(0 , 0)
✅ פתרון סופי: ראו סקיצה

סעיף ב – מכפלת האורכים AC ו־BC

הנקודות A ו־B נמצאות על האנך x = t:
A(t , √t) , B(t , 16t2 + 3)
כאשר t > 0 שתי הפונקציות חיוביות, ולכן האורכים הם ערכי ה־y:
AC = √t
BC = 16t2 + 3
AC · BC = √t · 16t2 + 3
AC · BC = 16√tt2 + 3
xyg(x)f(x)ABC(t , 0)
✅ פתרון סופי: AC · BC = 16√tt2 + 3

סעיף ג – המכפלה מקסימלית בנקודת הפיתול

נסמן P(t) = 16√tt2 + 3 , t > 0, ונגזור:
P′(t)📐 נגזרת של מנה ושל שורש(uv)′ = u′v − uv′v2 , (√x)′ = 12√x
= 16 · 12√t · (t2 + 3) − 16√t · 2t(t2 + 3)2
כופלים את המונה ואת המכנה ב־√t:
P′(t) = 8(t2 + 3) − 32t2√t (t2 + 3)2
P′(t) = 24 − 24t2√t (t2 + 3)2
P′(t) = 0📐 תנאי הכרחי לקיצוןf′(x) = 0
24 − 24t2 = 0
t2 = 1
t = 1
(t = −1 נפסל, כי t > 0.) המכנה חיובי, ולכן הסימן של P′ כסימן של 24 − 24t2:
ב־0 < t < 1 מתקיים P′ > 0, ולכן P עולה.
ב־t > 1 מתקיים P′ < 0, ולכן P יורדת.
לכן ב־t = 1 יש מקסימום.
המכפלה מקסימלית כאשר t = 1. אז הנקודה B היא:
B(1 , g(1))
B(1 , 4)
לפי סעיף א (2), הנקודה (1 , 4) היא נקודת פיתול של g(x).
✅ פתרון סופי: המכפלה מקסימלית כאשר t = 1, ואז B(1 , 4) – נקודת הפיתול של g. הוכח

סעיף ד – נקודת הקיצון הפנימית של k

נשווה את k(x) לפונקציה P(t) מסעיף ג:
k(x) = 8√(x − 4)(x − 4)2 + 3
k(x) = 12 · 16√(x − 4)(x − 4)2 + 3
k(x) = 12 · P(x − 4)📐 הזזה ומתיחה של גרףy = c · f(x − a)
הגרף של k מתקבל מהגרף של P בהזזה של 4 יחידות ימינה, ובכפל של ערכי ה־y ב־12.
ההזזה ימינה מזיזה את נקודת הקיצון 4 יחידות ימינה. כפל במספר חיובי לא משנה את סוג הקיצון, ורק מקטין את ערך ה־y פי 2.
לפי סעיף ג, ל־P יש מקסימום יחיד, ב־t = 1:
P(1) = 16 · 11 + 3 = 4
x = 1 + 4 = 5
k(5) = 12 · 4 = 2
בדיקה בהצבה: k(5) = 8 · 11 + 3 = 2 ✓
✅ פתרון סופי: מקסימום (5 , 2)

📌 סיכום התשובות – שאלה 8

סעיף א (1)מקסימום (0 , 163)
סעיף א (2)(1 , 4) , (−1 , 4)
סעיף א (3)סקיצה
סעיף בAC · BC = 16√tt2 + 3
סעיף גהמכפלה מקסימלית כאשר t = 1, ואז B(1 , 4) – נקודת הפיתול של g. הוכח
סעיף דמקסימום (5 , 2)
📚 ללמוד את הנושא: שיעור 1 – מהי בעיית קיצון
🎓 רוצים להבין את זה לעומק? קורס בעיות קיצון 5 יחידות
⬆️ חזרה לתוכן העניינים

🎓 רוצים להבין את זה לעומק?

בקורסים של מתמטריק ל־5 יחידות כל נושא מהבחינה מוסבר מההתחלה, בסרטונים קצרים, עם תרגילים פתורים שלב אחר שלב – בדיוק כמו בפתרון הזה.

השאלון באדיבות משרד החינוך. הפתרונות נכתבו על ידי מתמטריק – אלדד.

מתמטריק © כל הזכויות שמורות למתמטריק – אלדד | eldadh.co.il
האתר שומר שבת ואינו פעיל בשבת ובחגים
מתמטריק-בגרות במתמטיקה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות