דבר תורה קצר פרשת-בא
“טובים השניים מן האחד”
מצוות קידוש החודש היא המצווה הראשונה שנצטווה עליה עם-ישראל .צריך להבין מדוע דווקא מצווה זו נבחרה להיות הראשונה?
ההסבר לכך-
במצוות החודש אנו מוצאים ענין מיוחד: היא נאמרה למשה ואהרן יחדיו
למען שתי אתתי אלה בקרבו”
אומר הקב”ה “כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות”.
כלומר הגאולה העתידה דומה לגאולת מצרים, ורמז נפלא לכך נמצא בפסוק זה, הגלות שאנו נמצאים עכשיו היא גלות אדום ,דהיינו עשו כמו שנאמר “עשו הוא אדום”. אם נעשה חשבון של קרבו של פרעה, כלומר באותיות המילוי של פרעה- ” פה ריש עין הא ” יוצא 376
“ויהי בחצי הלילה” (יב,כט)
התחלת גאולת מצרים הייתה “בחצי הלילה”, והיציאה בפועל הייתה “בחצי היום” כדברי הכתוב “ויהי בעצם היום הזה”, ויש לבאר את המשמעות לכך בעבודת הבורא: חצי הלילה הוא הרגע החשוך ביותר ביממה- המסמל מצב שבו היהודי שקוע בחשכת העולם הגשמי והחומרי
סוד המצה
עם ישראל יוצא ממצרים בחיפזון, “ויאפו את-הבצק אשר הוציאו ממצריים, עוגות מצות–כי לא חמץ: כי-גורשו ממצריים, ולא יכלו להתמהמה, וגם-צידה, לא-עשו להם” (שמות י”ב, ל”ט), ולזכר אותו חיפזון אנו מצווים לאכול בחג הפסח מצות. על פניו, העובדה שאכלנו מצות הרי היא אילוץ של המציאות,
״כי אני הכבדתי את לבו״
בפתח פרשתנו מצוה הקב״ה את משה רבנו ע״ה ללכת אל פרעה ולהתרות על מכת הארבה. אך ה׳ יתברך מבהיר למשה: פרעה לא יענה לאזהרה, ״ כי אני הכבדתי את לבו״- וכל זאת ״ למען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים״.
ולכאורה נראה לנו הדבר כלא הוגן: מצד אחד הקב״ה מכה את פרעה במכות נאמנות
מכת חושך, אז והיום…
אחת המכות הקשות של האנושות היא חוסר הראיה, העובדה שאנשים לא רואים את מגמת העולם, לא מבחינים בדברים הכי מהותיים ומשמעותיים. עניין זה הופיע כבר במכת הארבה “וכיסה את עין הארץ ולא יוכל לראות את הארץ”, ומופיע גם במכת חושך, אלא שבמכת חושך זהו לא הדגש.
אור החיים הקדוש
הגלות בתוך הקליפה הקשה ביותר, היתה ‘גלות מצרים’רבינו האור החיים הקדוש מבאר מדוע גלות מצרים היא הקשה שבכל הגלויות???
ומבאר רבינו הקדוש, כי בגלות מצרים שלטה קליפה קשה הנקראת ‘בכור’ שהיא הקליפה הקשה
