דבר תורה קצר-פרשת מקץ-“אין נבון וחכם כמוך”

“אין נבון וחכם כמוך”

בפרשתנו מסופר על חלומותיו של פרעה ,פרעה חולם שני חלומות  דומים – שבע שיבולים שדופות שאוכלות שבע שיבולים טובות, ושבע פרות רזות שאוכלות שבע פרות בריאות וטובות מראה ,פרעה מבקש מהחרטומים לפתור את החלומות, החרטומים פותרים את החלומות לפרעה ואומרים לו שבע בנות אתה מוליד ושבע בנות אתה קובר (ועוד אפשרויות שונות של פתרונות), אבל לפרעה לא היה קורת רוח בפתרונם, ופרעה דוחה את פתרונם, עד שמגיע יוסף ופותר לפרעה את החלום- שבע הפרות הבריאות וטובות המראה, והשיבולים הטובות הם שבע שנות שובע ,ושבע הפרות הרזות והשיבולים השדופות הם שבע שנות רעב, ולא רק שיוסף פותר לפרעה את החלום הוא גם נותן עצה לפרעה :”ירא פרעה איש נבון וחכם ויפקידהו על ארץ מצרים, יעשה פרעה ויפקד פקידים… ויצברו בר תחת יד פרעה אוכל בערים ושמרו..” פרעה קיבל בהתלהבות את הפתרון של יוסף ואמר “:  הנמצא כזה איש אשר רוח א-להים בו?!”.

לכאורה פתרונו של יוסף פתרון פשוט ,פרות יפות מראה ושיבולים טובות ומלאות, הן תוצאה של שפע ,ומרמז בפשטות על שובע, ופרות רעות ושיבולים שדופות הן סימן ברור לזמן של רעב, ומכיוון שבתחילה באו הפרות והשיבולים הטובות ולאחר מכן הרעות ,מובן בפשטות שתחילה יהיה זמן של שובע ואחר כך זמן של רעב.

אם הפתרון לכאורה כ”כ פשוט איך יתכן שחרטומי מצרים לא הצליחו לפתור את החלום, והציעו פתרונות “רחוקים” מפשט החלום?

בנוסף יוסף התבקש רק לפתור את החלום ולא לתת עצות, איך ייתכן שיוסף מתערב בהנהגת המלוכה ומייעץ עצות? ומה גרם לפרעה להתפעל כ”כ מפתרונו של יוסף?

הביאור לכך – עיקר הקושי שמנע מהחרטומים לפתור את החלום כפשוטו הוא-  כיצד ראה פרעה בחלומו שהפרות הרעות עומדות יחד עם הפרות הטובות ,כלומר היה זמן מסוים שהפרות הרעות עמדו ביחד עם הפרות הטובות על שפת היאור, אם מדובר על שבע שנות רעב שבאות אחרי שבע שנות שובע זה לא יכול להיות יחד באותו זמן?, ובגלל קושי זה העדיפו החרטומים לפתור את החלום במשמעות אחרת מאשר פתרונו של יוסף.

יוסף פתר את החלום והסביר את הסיבה לכך שהפרות עמדו יחד באותו זמן על שפת היאור, היא בכדי שבזמן שנות השבע פרעה  יפקד פקידים שיאגרו מזון לשבע שנות הרעב, כך שבשבע שנות הרעב יהיו ניזונים מהתבואה שנאגרה בשבע שנות השובע, כלומר יוסף קישר בין שבע שנות הרעב לשבע שנות השבע כאילו הן נמצאות יחד. מכאן שהעצה של יוסף לפרעה (להפקיד פקידים שיאגרו מזון) כלל לא הייתה עצה אלא חלק עיקרי בפתרון החלום!

פתרונו של יוסף משלב הן את העתיד להתרחש והן את פתרון הבעיה ועל כך התפעל פרעה –”אין נבון וחכם כמוך”!

מעבר לסרגל הכלים