מה הפתרון של שאלה 1 (גדילה) בבגרות 371 קיץ 2022 מועד א'?

סעיף א: 20,000 תושבים ב־2010 ו־24,500 ב־2013; סעיף ב: פי 1.07 בכל שנה; סעיף ג: כ־28,051 תושבים; סעיף ד: כ־17,469 תושבים

מה הפתרון של שאלה 2 (הסתברות) בבגרות 371 קיץ 2022 מועד א'?

סעיף א: 0.6; סעיף ב: 0.03; סעיף ג: 0.06; סעיף ד: 0.18

מה הפתרון של שאלה 3 (פיתגורס ומשולשים דומים) בבגרות 371 קיץ 2022 מועד א'?

סעיף א: 2 מטרים; סעיף ב: פי 2, AB = 0.75 מטר, BC = 1 מטר; סעיף ג: 3 מטרים ו־96 שקלים

מה הפתרון של שאלה 4 (טריגונומטריה) בבגרות 371 קיץ 2022 מועד א'?

סעיף א: כ־70.02 מטרים; סעיף ב: כ־43.03 מעלות; סעיף ג: 20 שניות; סעיף ד: הספינה הגיעה קודם

מה הפתרון של שאלה 5 (דיאגרמות עוגה ואחוזים) בבגרות 371 קיץ 2022 מועד א'?

סעיף א: מאיר – III, אהרון – I, כהן – II; סעיף ב: 3,000 שקלים; סעיף ג: משפחת מאיר

מה הפתרון של שאלה 6 (ביטויים קוויים) בבגרות 371 קיץ 2022 מועד א'?

סעיף א: 38 שקלים; סעיף ב: 10 קטעים; סעיף ג: 4 קטעים ו־26 שקלים; סעיף ד: לא משתלם (42 שקלים)

בגרות במתמטיקה · 3 יחידות · שאלון 371 (35371) · תוכנית חדשה

פתרון בגרות במתמטיקה 3 יחידות – שאלון 371 – קיץ 2022 מועד א'

פתרון מלא ומפורט לכל השאלות, שלב אחר שלב, בלי לדלג. ליד כל שלב מופיעה בצד הנוסחה שמשתמשים בה – כדי שתבינו למה עושים כל צעד, ולא רק מה.

בשאלון שש שאלות, מחולקות לשלושה אשכולות: אשכול חברה ומדע (שאלה 1 – גדילה, שאלה 2 – הסתברות), אשכול התמצאות במישור ובמרחב (שאלה 3 – פיתגורס ומשולשים דומים, שאלה 4 – טריגונומטריה) ואשכול פיננסי כלכלי (שאלה 5 – דיאגרמות עוגה ואחוזים, שאלה 6 – ביטויים קוויים). תשובה מלאה על שאלה מזכה ב־20 נקודות. מותר לענות, באופן מלא או חלקי, על כמה שאלות שרוצים, אבל סך הנקודות לא יעלה על 100. משך הבחינה: שעתיים. מותר להשתמש במחשבון לא גרפי ובדפי הנוסחאות. קודם השאלון המלא, ואחריו כל שאלה בנוסח שלה ומתחתיו הפתרון.

📄 השאלון המלא – קיץ 2022 מועד א'

שאלון 371 קיץ 2022 מועד א' – עמוד 1 — עמוד 1 מתוך 6

שאלון 371 קיץ 2022 מועד א' – עמוד 2 — עמוד 2 מתוך 6

שאלון 371 קיץ 2022 מועד א' – עמוד 3 — עמוד 3 מתוך 6

שאלון 371 קיץ 2022 מועד א' – עמוד 4 — עמוד 4 מתוך 6

שאלון 371 קיץ 2022 מועד א' – עמוד 5 — עמוד 5 מתוך 6

שאלון 371 קיץ 2022 מועד א' – עמוד 6 — עמוד 6 מתוך 6

⬅️ החליקו לעמוד הבא

⬇️ להורדת השאלון המלא

🧭 תוכן העניינים

אשכול חברה ומדע
שאלה 1 – גדילה: מספר התושבים בעיר
שאלה 2 – הסתברות: הגרלה במסעדה
אשכול התמצאות במישור ובמרחב
שאלה 3 – שולחן פינתי: פיתגורס ומשולשים דומים
שאלה 4 – המגדלור: טנגנס במשולש ישר זווית
אשכול פיננסי כלכלי
שאלה 5 – דיאגרמות עוגה: הוצאות משפחה
שאלה 6 – כביש אגרה: ביטויים קוויים

שאלה 1 – גדילה: מספר התושבים בעיר

📄 נוסח השאלה

מספר התושבים בעיר מסוימת גדל באופן מעריכי. הגרף שלפניכם מתאר את מספר התושבים בעיר מתחילת שנת 2010.

גרף מספר התושבים בעיר בשנים 2010 עד 2013 משאלה 1

א. מה היה מספר התושבים בעיר בתחילת שנת 2010, ומה היה מספרם בתחילת שנת 2013?

ב. פי כמה גדל מספר התושבים בעיר מדי שנה?

ג. בהנחה שקצב הגידול הוא קבוע, מה היה מספר התושבים בעיר בתחילת שנת 2015?

ד. בהנחה שקצב הגידול הוא קבוע, מה היה מספר התושבים בעיר בתחילת שנת 2008?

✏️ פתרון שאלה 1

סעיף א – קריאת הגרף

הערכים רשומים על הציר האנכי של הגרף:

בתחילת 2010 – 20,000 תושבים.

בתחילת 2013 – 24,500 תושבים.

✅ פתרון סופי: 2010 – 20,000 תושבים; 2013 – 24,500 תושבים

סעיף ב – פי כמה גדל מדי שנה

מ־2010 עד 2013 עברו 3 שנים:

M₀ = 20,000 , t = 3 , M₃ = 24,500

24,500 = 20,000 · q³📐 גדילה ודעיכהM_t = M₀ · q^tגדילה: q = 1 + p100דעיכה: q = 1 − p100

q³ = 24,50020,000 = 1.225

נוציא שורש שלישי (במחשבון):

q = ³√1.225 ≈ 1.07

✅ פתרון סופי: פי 1.07 בכל שנה

סעיף ג – תחילת 2015

מ־2010 עד 2015 עברו 5 שנים:

M₅ = 20,000 · 1.07⁵📐 גדילה ודעיכהM_t = M₀ · q^tגדילה: q = 1 + p100דעיכה: q = 1 − p100

M₅ ≈ 28,051

(אם מחשבים עם q לא מעוגל יוצא כ־28,049 – ההבדל נובע רק מהעיגול.)

✅ פתרון סופי: כ־28,051 תושבים

סעיף ד – תחילת 2008

2008 היא 2 שנים לפני 2010. נסמן ב־M את מספר התושבים בתחילת 2008. אחרי 2 שנים הוא הגיע ל־20,000:

M · 1.07² = 20,000📐 גדילה ודעיכהM_t = M₀ · q^tגדילה: q = 1 + p100דעיכה: q = 1 − p100

M = 20,0001.07²

M = 20,0001.1449 ≈ 17,469

✅ פתרון סופי: כ־17,469 תושבים

📌 סיכום התשובות – שאלה 1

סעיף א	20,000 ו־24,500
סעיף ב	פי 1.07
סעיף ג	כ־28,051
סעיף ד	כ־17,469

📚 ללמוד את הנושא: שיעור 15 – פתרון בגרות 2022 א

🎓 רוצים להבין את זה לעומק? קורס גדילה ודעיכה 3 יחידות

⬆️ חזרה לתוכן העניינים

שאלה 2 – הסתברות: הגרלה במסעדה

📄 נוסח השאלה

המסעדה "טרי בריא" הכריזה על מבצע הגרלה למי שמזמין ארוחה במסעדה. כל אדם שמשתתף בהגרלה מקבל מעטפה ובה 10 פתקים: על פתק אחד כתוב ארוחת בוקר, על 3 פתקים כתוב גלידה, ושאר הפתקים ריקים.

המשתתף מוציא מן המעטפה פתק אחד באקראי, וזוכה בפרס שרשום על הפתק שהוציא (אם הפתק ריק – הוא אינו זוכה בפרס).

א. מהי ההסתברות שמשתתף בהגרלה לא יזכה בפרס?

רמי ואמיר הזמינו כל אחד ארוחה במסעדה "טרי בריא", ולכן כל אחד מהם קיבל מעטפה ובה 10 פתקים, כמתואר בשאלה, והוציא פתק אחד באקראי.

ב. מהי ההסתברות שגם רמי וגם אמיר יזכו בהגרלה: רמי בארוחת בוקר ואמיר בגלידה?

ג. מהי ההסתברות שגם רמי וגם אמיר יזכו בהגרלה בפרסים שונים: אחד מהם בארוחת בוקר והאחר בגלידה?

ד. מהי ההסתברות שבדיוק אחד מהם יזכה בארוחת בוקר?

✏️ פתרון שאלה 2

סעיף א – לא זוכה בפרס

במעטפה 10 פתקים: 1 ארוחת בוקר, 3 גלידה, ולכן הפתקים הריקים:

10 − 1 − 3 = 6

P = 610 = 0.6📐 הסתברותהסתברות של מאורע =מספר התוצאות הרצויותמספר כל התוצאות

✅ פתרון סופי: 0.6

סעיף ב – רמי בארוחת בוקר ואמיר בגלידה

כל אחד מוציא מהמעטפה שלו, ולכן ההוצאות לא משפיעות זו על זו. המסלול המבוקש מסומן בירוק:

P = 110 · 310 = 0.1 · 0.3 = 0.03📐 כלל הכפל בעץהסתברות של מסלול = מכפלת ההסתברויות על הענפים שלו

✅ פתרון סופי: 0.03

סעיף ג – פרסים שונים

שני מסלולים: רמי בוקר ואמיר גלידה, או רמי גלידה ואמיר בוקר:

רמי בוקר, אמיר גלידה:

0.1 · 0.3 = 0.03

רמי גלידה, אמיר בוקר:

0.3 · 0.1 = 0.03

נחבר:

P = 0.03 + 0.03 = 0.06

✅ פתרון סופי: 0.06

סעיף ד – בדיוק אחד זוכה בארוחת בוקר

כאן מעניין אותנו רק אם יצא "ארוחת בוקר" או לא. ההסתברות שלא תצא ארוחת בוקר:

1 − 0.1 = 0.9

רמי בוקר, אמיר לא:

0.1 · 0.9 = 0.09

רמי לא, אמיר בוקר:

0.9 · 0.1 = 0.09

נחבר:

P = 0.09 + 0.09 = 0.18

✅ פתרון סופי: 0.18

📌 סיכום התשובות – שאלה 2

סעיף א	0.6
סעיף ב	0.03
סעיף ג	0.06
סעיף ד	0.18

📚 ללמוד את הנושא: שיעור 1 – הוצאת כדור משק

🎓 רוצים להבין את זה לעומק? קורס הסתברות 3 יחידות

⬆️ חזרה לתוכן העניינים

שאלה 3 – שולחן פינתי: פיתגורס ומשולשים דומים

📄 נוסח השאלה

נגר בונה שולחן כתיבה פינתי. השולחן עשוי ממשטח עץ שצורתו משולש ישר זווית DEF (הזווית E ישרה).

אורך הצלע הארוכה ביותר של משטח העץ (DF) הוא 2.5 מטר, ואורך הצלע הקצרה ביותר (DE) הוא 1.5 מטר.

סרטוט משטח העץ DEF ומשטח הזכוכית ABC משאלה 3

א. חשבו את אורך הצלע הבינונית של משטח העץ (EF).

במרכז משטח העץ הניח הנגר משטח זכוכית מעוצב שצורתו משולש ישר זווית ABC (הזווית B ישרה). משטח העץ ומשטח הזכוכית הם משולשים דומים: המשולש ABC דומה למשולש DEF, והזווית A שווה לזווית D. אורך הצלע הארוכה ביותר של משטח הזכוכית (AC) הוא 1.25 מטר.

ב. (1) פי כמה גדולה הצלע הארוכה ביותר של משטח העץ מן הצלע הגדולה ביותר של משטח הזכוכית?

(2) חשבו את אורך הצלע הקצרה ביותר של משטח הזכוכית (AB).

(3) חשבו את אורך הצלע הבינונית של משטח הזכוכית (BC).

הנגר החליט לקנות פס של נורות לד כדי לקשט את משטח הזכוכית לאורך כל היקפו. המחיר של 1 מטר פס נורות לד הוא 32 שקלים.

ג. (1) מהו אורך פס נורות הלד הדרוש לקישוט ההיקף של משטח הזכוכית?

(2) כמה שקלים ישלם הנגר בעבור פס נורות הלד?

✏️ פתרון שאלה 3

סעיף א – הצלע EF

במשולש DEF הזווית E ישרה, ולכן DF הוא היתר:

DE² + EF² = DF²📐 משפט פיתגורסבמשולש ישר זווית:a² + b² = c²(c – היתר, מול הזווית הישרה)

1.5² + EF² = 2.5²

2.25 + EF² = 6.25

EF² = 4

EF = 2

✅ פתרון סופי: EF = 2 מטרים

סעיף ב – יחס הדמיון והצלעות של משטח הזכוכית

(1) הצלע הארוכה ביותר בעץ היא DF, ובזכוכית AC:

DFAC = 2.51.25 = 2📐 משולשים דומיםיחס הדמיון = היחס בין צלעות מתאימות

משטח העץ גדול פי 2, ולכן כל צלע של הזכוכית היא חצי מהצלע המתאימה בעץ.

(2) הצלע הקצרה ביותר בזכוכית, AB, מתאימה לצלע הקצרה ביותר בעץ, DE:

AB = 1.52 = 0.75

(3) הצלע הבינונית BC מתאימה ל־EF:

BC = 22 = 1

✅ פתרון סופי: (1) פי 2 · (2) 0.75 מטר · (3) 1 מטר

סעיף ג – פס הלד

(1) אורך הפס שווה להיקף משטח הזכוכית:

0.75 + 1 + 1.25 = 3

(2) כל מטר עולה 32 שקלים:

3 · 32 = 96

✅ פתרון סופי: (1) 3 מטרים; (2) 96 שקלים

📌 סיכום התשובות – שאלה 3

סעיף א	2 מ'
ב (1)	פי 2
ב (2)	0.75 מ'
ב (3)	1 מ'
ג (1)	3 מ'
ג (2)	96 ₪

📚 ללמוד את הנושא: שיעור 4 – משפט פיתגורס

📝 לכל פתרונות הבגרות 3 יחידות

⬆️ חזרה לתוכן העניינים

שאלה 4 – המגדלור: טנגנס במשולש ישר זווית

📄 נוסח השאלה

מגדלור עומד על החוף בנקודה B. ספינה עוגנת בים בנקודה D, שנמצאת במרחק 100 מטר מן המגדלור. הפנס של המגדלור נמצא בנקודה A, שנמצאת מעל הנקודה B. נתון: הזווית ABD ישרה, והזווית ADB היא 35 מעלות (ראו סרטוט).

א. חשבו את הגובה של הפנס מעל הנקודה B (AB).

סירה עוגנת בנקודה C. הסירה נמצאת בין הספינה למגדלור, על הקו הישר המחבר ביניהן. המרחק בין הספינה לסירה הוא 25 מטר (CD = 25).

ב. מצאו את הזווית שבה נראה הפנס מן הסירה (הזווית ACB).

הספינה הפליגה מנקודה D, לאורך קו ישר, עד למגדלור (נקודה B). הספינה שטה במהירות קבועה של 5 מטר לשנייה.

ג. כמה שניות שטה הספינה עד שהגיעה למגדלור?

הסירה הפליגה מנקודה C, לאורך קו ישר, עד למגדלור. הסירה שטה במהירות קבועה של 3 מטר לשנייה. הסירה יצאה לדרכה באותו הזמן שבו יצאה הספינה למגדלור.

ד. מי הגיעה קודם למגדלור, הסירה או הספינה? נמקו את תשובתכם.

✏️ פתרון שאלה 4

סעיף א – גובה הפנס AB

במשולש ישר הזווית ABD: הזווית D היא 35 מעלות, AB הוא הניצב שמול הזווית, ו־BD = 100 הוא הניצב שליד הזווית.

tan 35 = AB100📐 טריגונומטריה במשולש ישר זוויתtan = ניצב מול הזוויתניצב ליד הזווית

AB = 100 · tan 35

AB ≈ 70.02

✅ פתרון סופי: כ־70.02 מטרים

סעיף ב – הזווית ACB

הסירה בין הספינה למגדלור, ולכן:

BC = BD − CD = 100 − 25 = 75

במשולש ישר הזווית ABC: AB הוא הניצב שמול הזווית C, ו־BC הוא הניצב שליד הזווית.

tan C = 70.0275 ≈ 0.9336📐 טריגונומטריה במשולש ישר זוויתtan = ניצב מול הזוויתניצב ליד הזווית

נמצא את הזווית במחשבון (tan בחזרה):

C ≈ 43.03

✅ פתרון סופי: כ־43.03 מעלות

סעיף ג – זמן השיט של הספינה

הספינה שטה 100 מטר במהירות 5 מטר לשנייה:

1005 = 20📐 זמן, דרך ומהירותזמן = דרךמהירות

✅ פתרון סופי: 20 שניות

סעיף ד – מי הגיעה קודם

הסירה שטה מ־C ל־B, כלומר 75 מטר, במהירות 3 מטר לשנייה:

753 = 25

20 < 25

לספינה לקח 20 שניות ולסירה 25 שניות.

✅ פתרון סופי: הספינה הגיעה קודם (20 שניות לעומת 25)

📌 סיכום התשובות – שאלה 4

סעיף א	כ־70.02 מ'
סעיף ב	כ־43.03 מעלות
סעיף ג	20 שניות
סעיף ד	הספינה

📚 ללמוד את הנושא: שיעור 3 – tan במשולש ישר זווית

🎓 רוצים להבין את זה לעומק? קורס טריגונומטריה 3 יחידות

⬆️ חזרה לתוכן העניינים

שאלה 5 – דיאגרמות עוגה: הוצאות משפחה

📄 נוסח השאלה

הדיאגרמות I–III שלפניכם מתארות את התפלגות ההוצאות החודשיות של שלוש משפחות: משפחת כהן, משפחת אהרון ומשפחת מאיר.

שלוש דיאגרמות עוגה של התפלגות ההוצאות משאלה 5

ידוע כי הסכום שמשפחת מאיר מוציאה על מזון שווה לסכום שהיא מוציאה על חינוך ותרבות. ידוע כי הסכום שמשפחת אהרון מוציאה על דיור גדול פי 2.5 מן הסכום שהיא מוציאה על לבוש.

א. התאימו לכל משפחה את הדיאגרמה המתארת את התפלגות ההוצאות החודשיות שלה. הסבירו את קביעותיכם.

בחודש יולי הוציאה משפחת כהן 12,000 שקלים סך הכול.

ב. מהו הסכום שהוציאה משפחת כהן על חינוך ותרבות בחודש יולי?

בחודש יולי הוציאה משפחת אהרון 14,000 שקלים סך הכול, ומשפחת מאיר הוציאה בחודש זה 15,000 שקלים סך הכול.

ג. איזו משפחה משלוש המשפחות הוציאה את הסכום הגבוה ביותר על חינוך ותרבות בחודש יולי? נמקו את תשובתכם.

✏️ פתרון שאלה 5

סעיף א – התאמת הדיאגרמות

נרכז מהדיאגרמות את הנתונים שצריך:

דיאגרמה	מזון	חינוך ותרבות	דיור	לבוש
I	14%	16%	25%	10%
II	18%	25%	20%	12%
III	25%	25%	10%	15%

משפחת מאיר: מזון = חינוך ותרבות. רק בדיאגרמה III שני האחוזים שווים (25% ו־25%).

משפחת אהרון: דיור גדול פי 2.5 מלבוש. נבדוק:

I: 25 = 2.5 · 10 ✓

II: 20 ≠ 2.5 · 12 = 30

לכן אהרון – דיאגרמה I, ולמשפחת כהן נשארת דיאגרמה II.

✅ פתרון סופי: מאיר – III; אהרון – I; כהן – II

סעיף ב – חינוך ותרבות אצל משפחת כהן

בדיאגרמה II (כהן) חינוך ותרבות הם 25%:

25100 · 12,000 = 3,000📐 אחוז מכמותp100 · הכמות

✅ פתרון סופי: 3,000 שקלים

סעיף ג – מי הוציאה הכי הרבה על חינוך ותרבות

כהן (25% מ־12,000):

3,000

אהרון (16% מ־14,000):

16100 · 14,000 = 2,240

מאיר (25% מ־15,000):

25100 · 15,000 = 3,750

3,750 > 3,000 > 2,240

✅ פתרון סופי: משפחת מאיר (3,750 שקלים)

📌 סיכום התשובות – שאלה 5

סעיף א	מאיר – III; אהרון – I; כהן – II
סעיף ב	3,000 ₪
סעיף ג	משפחת מאיר

📝 לכל פתרונות הבגרות 3 יחידות

⬆️ חזרה לתוכן העניינים

שאלה 6 – כביש אגרה: ביטויים קוויים

📄 נוסח השאלה

בכביש אגרה עלות הנסיעה נקבעת לפי סוג כלי הרכב ולפי מספר קטעי הנסיעה. בשלושת הקטעים הראשונים של הכביש משלמים סכום קבוע ללא תלות במספר הקטעים של הנסיעה. החל מן הקטע הרביעי משלמים סכום אחיד על כל קטע נסיעה (כמפורט בטבלה).

הטבלה שלפניכם מתארת את עלות הנסיעה בעבור שני סוגי כלי רכב שונים:

סוג כלי הרכב	עלות הנסיעה בשלושת הקטעים הראשונים סך הכול	עלות נוספת בכל קטע נוסף (החל מן הקטע הרביעי)
משאית	20 שקלים	6 שקלים
מכונית פרטית	22 שקלים	4 שקלים

עודד, נהג משאית, נוסע לאורך 6 קטעי דרך בכביש האגרה.

א. חשבו כמה ישלם עודד על נסיעה זו.

רן נסע במכוניתו הפרטית בכביש האגרה לבקר בני משפחה ושילם בעבור נסיעה זו 50 שקלים.

ב. חשבו לאורך כמה קטעי דרך נסע רן.

נהג משאית ונהג מכונית פרטית נסעו את אותו מספר קטעים בכביש האגרה ושילמו את אותו מחיר.

ג. (1) חשבו כמה קטעי דרך נסע כל אחד מן הנהגים.

(2) חשבו את העלות הכוללת של הנסיעה בעבור מספר הקטעים שמצאתם בתת־סעיף ג (1).

החברה המפעילה את כביש האגרה יצאה במבצע: "שלמו 49 שקלים ותוכלו לנסוע בכביש האגרה ללא תלות בסוג כלי הרכב או באורך הנסיעה". עמית מתכנן לנסוע במכונית פרטית נסיעה שאורכה 8 קטעים בכביש האגרה.

ד. האם המבצע של החברה משתלם לעמית? הסבירו את קביעתכם.

✏️ פתרון שאלה 6

סעיף א – עודד (משאית, 6 קטעים)

3 הקטעים הראשונים עולים 20 שקלים. שאר הקטעים עולים 6 שקלים כל אחד. מספר הקטעים הנוספים:

6 − 3 = 3

המחיר הכולל:

20 + 3 · 6 = 20 + 18 = 38

✅ פתרון סופי: 38 שקלים

סעיף ב – רן (מכונית, 50 שקלים)

נסמן ב־x את מספר הקטעים. מעבר ל־3 הקטעים הראשונים יש x − 3 קטעים נוספים:

22 + 4(x − 3) = 50

4(x − 3) = 28

x − 3 = 7

x = 10

✅ פתרון סופי: 10 קטעים

סעיף ג – אותו מספר קטעים ואותו מחיר

(1) נסמן ב־x את מספר הקטעים ונשווה את המחירים:

20 + 6(x − 3) = 22 + 4(x − 3)

6(x − 3) − 4(x − 3) = 2

2(x − 3) = 2

x − 3 = 1

x = 4

(2) נציב 4 קטעים:

20 + 6 · 1 = 26

22 + 4 · 1 = 26 ✓

✅ פתרון סופי: (1) 4 קטעים; (2) 26 שקלים

סעיף ד – האם המבצע משתלם לעמית

בלי המבצע, 8 קטעים במכונית פרטית: 3 קטעים ראשונים, ומספר הקטעים הנוספים:

8 − 3 = 5

המחיר הכולל:

22 + 5 · 4 = 22 + 20 = 42

42 < 49

בלי המבצע עמית ישלם פחות.

✅ פתרון סופי: לא משתלם (42 שקלים לעומת 49)

📌 סיכום התשובות – שאלה 6

סעיף א	38 ₪
סעיף ב	10 קטעים
ג (1)	4 קטעים
ג (2)	26 ₪
סעיף ד	לא

📝 לכל פתרונות הבגרות 3 יחידות

⬆️ חזרה לתוכן העניינים

🎓 רוצים להבין את זה לעומק?

בקורסים של מתמטריק ל־3 יחידות כל נושא מהבחינה מוסבר מההתחלה, בסרטונים קצרים, עם תרגילים פתורים שלב אחר שלב – בדיוק כמו בפתרון הזה.

השאלון באדיבות משרד החינוך. הפתרונות נכתבו על ידי מתמטריק – אלדד.