בגרות במתמטיקה · 3 יחידות · שאלון 172 (35172) · תוכנית חדשה

פתרון בגרות במתמטיקה 3 יחידות – שאלון 172 – חורף 2026

פתרון מלא ומפורט לכל השאלות, שלב אחר שלב, בלי לדלג. ליד כל שלב מופיעה בצד הנוסחה שמשתמשים בה – כדי שתבינו למה עושים כל צעד, ולא רק מה.

בשאלון שש שאלות, מחולקות לשלושה אשכולות: אשכול חברה ומדע (שאלה 1 – סטטיסטיקה, שאלה 2 – הסתברות), אשכול התמצאות במישור ובמרחב (שאלה 3 – מלבן ומשפט פיתגורס, שאלה 4 – שטח והיקף של עיגול) ואשכול פיננסי כלכלי (שאלה 5 – פיקטוגרמה ואחוזים, שאלה 6 – ביטוי קווי). תשובה מלאה על שאלה מזכה ב־20 נקודות. מותר לענות, באופן מלא או חלקי, על כמה שאלות שרוצים, אבל סך הנקודות לא יעלה על 100. משך הבחינה: שעה וחצי. מותר להשתמש במחשבון לא גרפי ובדפי הנוסחאות. קודם השאלון המלא, ואחריו כל שאלה בנוסח שלה ומתחתיו הפתרון.

📄 השאלון המלא – חורף 2026

שאלון 172 חורף 2026 – עמוד 1
עמוד 1 מתוך 3
שאלון 172 חורף 2026 – עמוד 2
עמוד 2 מתוך 3
שאלון 172 חורף 2026 – עמוד 3
עמוד 3 מתוך 3

⬅️ החליקו לעמוד הבא

⬇️ להורדת השאלון המלא

🧭 תוכן העניינים

שאלה 1 – סטטיסטיקה: קפיצה לרוחק – ממוצע, אחוזים וחציון

📄 נוסח השאלה

נעמה מתאמנת בקפיצה לרוחק. באחד האימונים קפצה נעמה 5 קפיצות. בטבלה שלפניכם מוצגות התוצאות של 5 הקפיצות.

הקפיצההתוצאה
ראשונה3.6 מטר
שנייה3.8 מטר
שלישית4 מטר
רביעית4.1 מטר
חמישית4.4 מטר

א. מצאו את הממוצע של תוצאות 5 הקפיצות של נעמה.

נעמה קפצה פעם נוספת – קפיצה שישית. תוצאת הקפיצה השישית הייתה גדולה ב־30% מתוצאת הקפיצה הראשונה שלה.

ב. מצאו את תוצאת הקפיצה השישית של נעמה.

ג. מצאו את החציון של תוצאות 6 הקפיצות של נעמה.

המטרה של נעמה הייתה שממוצע התוצאות של 6 הקפיצות שלה יהיה 4 מטר לפחות.

ד. האם הצליחה נעמה להשיג את מטרתה? נמקו את תשובתכם.

✏️ פתרון שאלה 1

סעיף א – ממוצע 5 הקפיצות

סכום התוצאות:
3.6 + 3.8 + 4 + 4.1 + 4.4 = 19.9
19.95 = 3.98📐 ממוצעסכום כל התוצאותמספר התוצאות
✅ פתרון סופי: 3.98 מטר

סעיף ב – הקפיצה השישית

הקפיצה הראשונה: 3.6 מטר. השישית גדולה ממנה ב־30%:
1 + 30100 = 1.3📐 הגדלה באחוזיםגדול ב־p% ← כופלים ב־(1 + p100)
3.6 · 1.3 = 4.68
✅ פתרון סופי: 4.68 מטר

סעיף ג – החציון של 6 הקפיצות

נסדר את 6 התוצאות מהקטנה לגדולה:📐 חציוןמסדרים את הנתונים לפי הגודלמספר זוגי של נתונים: החציון = ממוצע שני האמצעיים
3.6 , 3.8 , 4 , 4.1 , 4.4 , 4.68
6 נתונים – מספר זוגי, ולכן החציון הוא ממוצע שני האמצעיים (השלישי והרביעי):
4 + 4.12 = 8.12 = 4.05
✅ פתרון סופי: 4.05 מטר

סעיף ד – האם השיגה את המטרה

סכום 6 התוצאות – סכום החמש הראשונות (סעיף א) ועוד השישית:
19.9 + 4.68 = 24.58
24.586 ≈ 4.097📐 ממוצעסכום כל התוצאותמספר התוצאות
4.097 > 4
הממוצע גדול מ־4 מטר – נעמה השיגה את מטרתה.
✅ פתרון סופי: כן – הממוצע של 6 הקפיצות הוא כ־4.1 מטר, יותר מ־4

📌 סיכום התשובות – שאלה 1

סעיף א3.98 מטר
סעיף ב4.68 מטר
סעיף ג4.05 מטר
סעיף דכן (≈ 4.1)
📚 ללמוד את הנושא: שיעור 1 – ממוצע
🎓 רוצים להבין את זה לעומק? קורס סטטיסטיקה 3 יחידות
⬆️ חזרה לתוכן העניינים

שאלה 2 – הסתברות: הקלפים של איילת וחני

📄 נוסח השאלה

לאיילת יש ארבעה קלפים: על כל קלף רשום אחד מן המספרים 1 , 2 , 3 , 4. לחני יש שלושה קלפים: על כל קלף רשום אחד מן המספרים 0 , 1 , 2 (ראו איור).

הקלפים של איילת ושל חני משאלה 2

איילת בוחרת באקראי קלף אחד מבין ארבעת הקלפים שלה, ולאחר מכן חני בוחרת באקראי קלף אחד מבין שלושת הקלפים שלה.

א. מהי ההסתברות שעל הקלף שאיילת בוחרת רשום המספר 3 ועל הקלף שחני בוחרת רשום המספר 2?

ב. מהי ההסתברות שעל הקלף שאיילת בוחרת ועל הקלף שחני בוחרת רשום אותו המספר?

ג. (1) אילו סכומים יכולים להתקבל משני המספרים שרשומים על הקלפים שאיילת וחני בוחרות?

(2) מהי ההסתברות שהסכום שיתקבל מן המספרים שרשומים על הקלפים שאיילת וחני בוחרות יהיה 4?

✏️ פתרון שאלה 2

הכנה – טבלת כל האפשרויות

לאיילת 4 אפשרויות ולחני 3 אפשרויות, כולן באותה הסתברות. מספר כל האפשרויות:
4 · 3 = 12
בטבלה – כל הזוגות (המספר של איילת , המספר של חני):
איילת \ חני012
1(1 , 0)(1 , 1)(1 , 2)
2(2 , 0)(2 , 1)(2 , 2)
3(3 , 0)(3 , 1)(3 , 2)
4(4 , 0)(4 , 1)(4 , 2)

סעיף א – איילת 3 וחני 2

רק אפשרות אחת מתאימה: (3 , 2).
112📐 הסתברותמספר האפשרויות המתאימותמספר כל האפשרויות
(אפשר גם בכפל: 14 · 13 = 112.)
✅ פתרון סופי: 112

סעיף ב – אותו מספר על שני הקלפים

המספרים שיש לשתיהן הם 1 ו־2. האפשרויות המתאימות (בסגול):
איילת \ חני012
1(1 , 0)(1 , 1)(1 , 2)
2(2 , 0)(2 , 1)(2 , 2)
3(3 , 0)(3 , 1)(3 , 2)
4(4 , 0)(4 , 1)(4 , 2)
(1 , 1) , (2 , 2)
212 = 16📐 הסתברותמספר האפשרויות המתאימותמספר כל האפשרויות
✅ פתרון סופי: 16

סעיף ג (1) – הסכומים האפשריים

נכתוב בטבלה את הסכום של כל זוג:
איילת \ חני012
1123
2234
3345
4456
הסכום הקטן ביותר: 1 + 0 = 1, והגדול ביותר: 4 + 2 = 6. מופיעים כל הסכומים ביניהם.
✅ פתרון סופי: 1 , 2 , 3 , 4 , 5 , 6

סעיף ג (2) – סכום 4

האפשרויות שבהן הסכום 4 (בסגול):
איילת \ חני012
1123
2234
3345
4456
(2 , 2) , (3 , 1) , (4 , 0)
312 = 14📐 הסתברותמספר האפשרויות המתאימותמספר כל האפשרויות
✅ פתרון סופי: 14

📌 סיכום התשובות – שאלה 2

סעיף א112
סעיף ב16
ג (1)1 , 2 , 3 , 4 , 5 , 6
ג (2)14
🎓 רוצים להבין את זה לעומק? קורס הסתברות 3 יחידות
⬆️ חזרה לתוכן העניינים

שאלה 3 – ארון ודלתות: שטח מלבן ומשפט פיתגורס

📄 נוסח השאלה

דורון בנה ארון שהחזית שלו בצורת מלבן. גובה הארון הוא 1.8 מטר ורוחב הארון הוא 3 מטר.

דורון הרכיב בחזית הארון 4 דלתות זהות בצורת מלבן. הגובה של כל אחת מן הדלתות זהה לגובה של הארון, והרוחב של כל אחת מן הדלתות הוא 14 מן הרוחב של הארון כולו, כמתואר בסרטוט.

סרטוט חזית הארון עם 4 הדלתות משאלה 3

א. מצאו את הרוחב של דלת אחת.

ב. מצאו את השטח של דלת אחת.

דורון החליט להדביק על האלכסונים של אחת מן הדלתות שני פסי עץ, כמתואר בסרטוט.

ג. מצאו את האורך של פס עץ אחד.

המחיר של מטר אחד של פס עץ הוא 82 שקלים.

ד. מצאו את המחיר של שני פסי העץ שהוסיף דורון.

✏️ פתרון שאלה 3

סעיף א – רוחב דלת אחת

14 · 3 = 34 = 0.75
✅ פתרון סופי: 0.75 מטר

סעיף ב – שטח דלת אחת

הדלת מלבן ברוחב 0.75 מטר ובגובה 1.8 מטר:
S = 0.75 · 1.8 = 1.35📐 שטח מלבןS = a · b
✅ פתרון סופי: 1.35 מ"ר

סעיף ג – אורך פס עץ אחד (האלכסון)

האלכסון מחלק את הדלת (מלבן) לשני משולשים ישרי זווית. הניצבים: הרוחב 0.75 והגובה 1.8; האלכסון הוא היתר.
0.751.8?
d2 = 0.752 + 1.82📐 משפט פיתגורסc2 = a2 + b2c – היתר, a , b – הניצבים
d2 = 0.5625 + 3.24
d2 = 3.8025
d = √3.8025 = 1.95
✅ פתרון סופי: 1.95 מטר

סעיף ד – המחיר של שני הפסים

שני פסים, כל אחד 1.95 מטר:
2 · 1.95 = 3.9
מחיר: 82 שקלים למטר:
3.9 · 82 = 319.8
✅ פתרון סופי: 319.8 שקלים

📌 סיכום התשובות – שאלה 3

סעיף א0.75 מטר
סעיף ב1.35 מ"ר
סעיף ג1.95 מטר
סעיף ד319.8 שקלים
📚 ללמוד את הנושא: שיעור 1 – משפט פיתגורס
🎓 רוצים להבין את זה לעומק? קורס טריגונומטריה 3 יחידות
⬆️ חזרה לתוכן העניינים

שאלה 4 – צלחות עגולות: שטח עיגול, היקף ואחוזים

📄 נוסח השאלה

במסעדה מסוימת מגישים את המנה הראשונה בצלחת עגולה ושטוחה שצבעה לבן, ואת המנה העיקרית בצלחת עגולה ושטוחה שצבעה אפור (ראו סרטוט). רדיוס הצלחת הלבנה הוא 10 ס"מ.

סרטוט הצלחת הלבנה והצלחת האפורה משאלה 4

א. מצאו את שטח הצלחת הלבנה.

ב. מצאו את היקף הצלחת הלבנה.

נתון כי השטח של הצלחת האפורה גדול ב־96% מן השטח של הצלחת הלבנה.

ג. מצאו את השטח של הצלחת האפורה.

ד. מצאו את הרדיוס של הצלחת האפורה.

✏️ פתרון שאלה 4

סעיף א – שטח הצלחת הלבנה

S = π · 102📐 שטח עיגולS = πr2
S = 100π
S ≈ 314.16
✅ פתרון סופי: 100π ≈ 314.16 סמ"ר

סעיף ב – היקף הצלחת הלבנה

P = 2 · π · 10📐 היקף מעגלP = 2πr
P = 20π
P ≈ 62.83
✅ פתרון סופי: 20π ≈ 62.83 ס"מ

סעיף ג – שטח הצלחת האפורה

השטח גדול ב־96% משטח הצלחת הלבנה (100π):
1 + 96100 = 1.96📐 הגדלה באחוזיםגדול ב־p% ← כופלים ב־(1 + p100)
1.96 · 100π = 196π
196π ≈ 615.75
✅ פתרון סופי: 196π ≈ 615.75 סמ"ר

סעיף ד – רדיוס הצלחת האפורה

πr2 = 196π📐 שטח עיגולS = πr2
נחלק את שני האגפים ב־π:
r2 = 196
r = √196 = 14
(רדיוס הוא אורך, ולכן חיובי.)
✅ פתרון סופי: 14 ס"מ

📌 סיכום התשובות – שאלה 4

סעיף א100π ≈ 314.16 סמ"ר
סעיף ב20π ≈ 62.83 ס"מ
סעיף ג196π ≈ 615.75 סמ"ר
סעיף ד14 ס"מ
⬆️ חזרה לתוכן העניינים

שאלה 5 – פיקטוגרמה: הוצאות והכנסות של מספרה

📄 נוסח השאלה

לפניכם דיאגרמה (פיקטוגרמה) המתארת את ההוצאות של מספרה שכונתית בחודש מסוים.

הפיקטוגרמה של הוצאות המספרה משאלה 5, עם המקרא

א. מצאו את סך כל ההוצאות של המספרה בחודש זה.

ההכנסות של המספרה בחודש זה היו סך התשלומים של 100 לקוחות. חצי מן הלקוחות האלה שילמו 80 שקלים בעבור התספורת, והשאר שילמו 170 שקלים בעבור התספורת.

ב. האם בחודש זה היו ההכנסות של המספרה גבוהות מסך כל ההוצאות שלה? נמקו את תשובתכם.

ג. לפניכם טענה: ההוצאות הגדולות ביותר של המספרה בחודש זה הן בעבור פרסום, מכיוון שעמודת הפרסום בדיאגרמה היא הגבוהה ביותר. האם טענה זו נכונה? נמקו את תשובתכם.

ד. מה היה אחוז ההוצאות על ציוד מכלל ההוצאות בחודש זה?

✏️ פתרון שאלה 5

סעיף א – סך כל ההוצאות

לפי המקרא: מטבעות = 150 שקלים, שטר = 250 שקלים, קופה = 1,500 שקלים. נספור את הסמלים בכל עמודה:
ההוצאההסמליםחישובשקלים
מים וחשמלקופה, שטר, מטבעות1500 + 250 + 1501,900
משכורות4 קופות4 · 15006,000
מיסיםקופה, 2 שטרות, מטבעות1500 + 500 + 1502,150
פרסום3 שטרות, 3 מטבעות750 + 4501,200
ציוד3 שטרות3 · 250750
נחבר את כל העמודות:
1900 + 6000 + 2150 + 1200 + 750
= 12,000
✅ פתרון סופי: 12,000 שקלים

סעיף ב – הכנסות מול הוצאות

חצי מ־100 הלקוחות הם 50 לקוחות.
50 · 80 = 4,000
50 · 170 = 8,500
4,000 + 8,500 = 12,500
12,500 > 12,000
ההכנסות (12,500) גבוהות מההוצאות (12,000).
✅ פתרון סופי: כן – ההכנסות 12,500 שקלים, וההוצאות 12,000 שקלים

סעיף ג – הטענה על הפרסום

בפיקטוגרמה לכל סמל ערך אחר, ולכן גובה העמודה לא מראה את הסכום.
לפי סעיף א: פרסום – 1,200 שקלים, ומשכורות – 6,000 שקלים.
6,000 > 1,200
ההוצאה הגדולה ביותר היא משכורות, ולא פרסום.
✅ פתרון סופי: לא – ההוצאה הגדולה ביותר היא משכורות (6,000 שקלים); עמודת הפרסום גבוהה כי יש בה סמלים רבים של סכומים קטנים

סעיף ד – אחוז ההוצאות על ציוד

75012,000 · 100📐 אחוז מתוך שלםהחלקהשלם · 100
= 0.0625 · 100 = 6.25
✅ פתרון סופי: 6.25%

📌 סיכום התשובות – שאלה 5

סעיף א12,000 שקלים
סעיף בכן (12,500 > 12,000)
סעיף גלא – הכי הרבה על משכורות
סעיף ד6.25%
🎓 רוצים להבין את זה לעומק? קורס קריאת גרפים 3 יחידות
⬆️ חזרה לתוכן העניינים

שאלה 6 – חשבון בנק בגירעון: ביטוי קווי

📄 נוסח השאלה

בעקבות טיול בחו"ל נוצר גירעון בחשבון הבנק של נעמי. עקב כך נשלח מכתב מן הבנק אל נעמי ובו היה כתוב כי מצב החשבון הוא (−3,700) שקלים.

כשחזרה נעמי מן הטיול, היא הפסיקה למשוך כסף מחשבון הבנק, והחלה להעביר אליו 460 שקלים בכל חודש.

א. מצאו מה היה מצב חשבון הבנק של נעמי כעבור 3 חודשים לאחר שהיא חזרה מן הטיול.

ב. האם כעבור 9 חודשים לאחר שנעמי חזרה מן הטיול היה עדיין גירעון בחשבון הבנק שלה? נמקו את תשובתכם.

נסמן ב־x את מספר החודשים שבהם העבירה נעמי כסף אל חשבון הבנק שלה לאחר שהיא חזרה מן הטיול.

ג. מבין הביטויים I–IV שלפניכם, קבעו איזה ביטוי מתאר כמה כסף יש בחשבון הבנק של נעמי לאחר x חודשים.

I. 460 − 3,700x   II. 460 + 3,700x   III. −3,700 + 460x   IV. −3,700 − 460x

ד. מצאו כעבור כמה חודשים לאחר שנעמי חזרה מן הטיול היו בחשבון הבנק שלה 1,820 שקלים.

✏️ פתרון שאלה 6

סעיף א – מצב החשבון אחרי 3 חודשים

ב־3 חודשים נעמי העבירה:
3 · 460 = 1,380
נוסיף למצב ההתחלתי:
−3,700 + 1,380 = −2,320
החשבון עדיין במינוס.
✅ פתרון סופי: −2,320 שקלים (גירעון של 2,320 שקלים)

סעיף ב – האם היה גירעון אחרי 9 חודשים

9 · 460 = 4,140
−3,700 + 4,140 = 440
440 > 0
מצב החשבון חיובי – כבר אין גירעון.
✅ פתרון סופי: לא – אחרי 9 חודשים בחשבון +440 שקלים

סעיף ג – הביטוי המתאים

מצב החשבון = מצב התחלתי + ההעברה בכל חודש כפול מספר החודשים:📐 פונקציה קוויתy = mx + bm – השיפוע (כמה מתווסף על כל דירה)b – הערך ההתחלתי (נקודת החיתוך עם ציר ה־y)
מצב התחלתי −3,700, ובכל חודש מתווספים 460:
−3,700 + 460x
זה ביטוי III. (בדיקה: x = 3 ← −3,700 + 1,380 = −2,320, כמו בסעיף א.)
✅ פתרון סופי: ביטוי III

סעיף ד – מתי היו 1,820 שקלים

−3,700 + 460x = 1,820
460x = 1,820 + 3,700
460x = 5,520
x = 5,520460 = 12
✅ פתרון סופי: כעבור 12 חודשים

📌 סיכום התשובות – שאלה 6

סעיף א−2,320 שקלים
סעיף בלא (+440)
סעיף גIII
סעיף ד12 חודשים
⬆️ חזרה לתוכן העניינים

🎓 רוצים להבין את זה לעומק?

בקורסים של מתמטריק ל־3 יחידות כל נושא מהבחינה מוסבר מההתחלה, בסרטונים קצרים, עם תרגילים פתורים שלב אחר שלב – בדיוק כמו בפתרון הזה.

השאלון באדיבות משרד החינוך. הפתרונות נכתבו על ידי מתמטריק – אלדד.

מתמטריק © כל הזכויות שמורות למתמטריק – אלדד | eldadh.co.il
ערוץ היוטיוב🔔 הרשמה לערוץ
האתר שומר שבת ואינו פעיל בשבת ובחגים
מתמטריק-בגרות במתמטיקה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות