Elementor #7127

בס"ד

עבודתו של רבן שמעון בן גמליאל בעולם

הגמרא מספרת על שמחת בית השואבה בבית המקדש : "חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה הָיוּ מְרַקְּדִים לִפְנֵיהֶם בַּאֲבוּקוֹת שֶׁל אוֹר שֶׁבִּידֵיהֶן". היו עושים להטוטים, זורקים אבוקות ותופסים אותן. "אמרו עליו על רבן שמעון בן גמליאל, כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה נוטל שמונה אבוקות של אור וזורק אחת ונוטל אחת ואין נוגעות זו בזו".

רבן שמעון בן גמליאל היה נשיא הסנהדרין ובכל זאת היה גדול הלוליאנים בכל הזמנים!! שיא זריקת האבוקות  בו זמנית נרשם כ-7 אבוקות בשיאי גינס, ואילו רבן שמעון בן גמליאל הצליח לזרוק 8 !

האם חכמים דיברו בגוזמה על להטוטיו של רש"בג ? ייתכן שאכן חכמים קצת הגזימו בתיאור (לא ניתן לדעת), אבל גם אם הייתה הגזמה בתיאורם הגשמי, הרי ידוע שכל הנאמר ע"י חכמים ניתן להסביר גם מבחינה רוחנית ,וצריך להבין את דיוק הנאמר בתיאורם- מדוע חכמים נקטו דווקא שמונה אבוקות ? מה רצו חכמים להדגיש בכך שהאבוקות לא נגעו זה בזה? מדוע חכמים נקטו אבוקות של אור ולא אבוקות שך אש?

כאמור רשב"ג היה הנשיא באותה תקופה, נשיא ר"ת ניצוצו של יעקב אבינו.

בכל נשיא יש ניצוץ מיעקב אבינו כיוון שתפקידו של הנשיא הוא להמשיך את עבודתו של יעקב אבינו בעולם.

יעקב אבינו החל את עבודת הבירורים בעולם-על פי תורת הקבלה, בעת שבירת הכלים "נפלו"  רפ"ח ניצוצים אלוקיים לעולם הזה, והם מפוזרים בתוך הגשמיות .

תפקידו של היהודי הוא, "לברר" ולהעלות את הניצוץ האלוקי החבוי בתוך הדבר הגשמי, על מנת להחזירו ולהעלותו לקדושה, היות והניצוץ האלוקי מיועד לגילוי, ולא להישאר במקום בו הוא מוסתר ומכוסה.

במילים פשוטות לברור בין הגשמיות לרוחניות ,בין הרע לטוב.

יעקב אבינו עסק בעבודת הבירורים כל חייו- בבית לבן ,במלחמתו עם עשיו, בירידתו למצרים, אבל יעקב אבינו לא סיים את העבודה, העבודה תסתיים כאשר יבוא משיח צדקנו בקרוב ממש ,עד אז  בכל דור ודור ,נשיא הדור ממשיך "לנהל" את עבודת הבירורים על מנת להביא את הגאולה.

תיאור חכמים על הלהטוטים של רשב"ג בשמחת בית השואבה מסמלים עבודה זו.

רשב"ג ליהט עם אבוקות של אור, אור בקבלה מסמל עניין רוחני.

כל אבוקה שיורדת למטה צריך לעלות אותה חזרה למעלה- כל ניצוץ גשמי שנופל למטה צריך לברר אותו ולעלות אותו כלפי מעלה -לרוחניות, אבל המטרה שהוא לא יישאר למעלה אלא יחזור וישפיע למטה(ענין רצוא ושוב).

אסור שהאבוקה תיפול לארץ, כי אם הניצוצות יפלו לארץ הם יתגשמו ולא יגיעו לתיקונם, כמו כן בזמן הלהטוט צריך שתמיד תהיה  לפחות אבוקה אחת למעלה- חייב שהאדם בזמן העבודה יהיה תמיד קשור "למעלה" לרוחניות כדי שהוא בעצמו לא יידבק לגשמיות וכך חלילה לא יצליח בעבודתו.

אחרי עבודת הבירורים ,צריך להיזהר שוב שהרע לא יתערבב עם הטוב-ולכן כתבו חכמים שהאבוקות לא נגעו אחת בשנייה.

חכמים נקטו במספר 8 כידוע שהמספר שמונה מסמל את היציאה מהגבלות הטבע (שמצוינים בספרה 7).

על מנת להצליח בעבודת הבירורים העבודה צריכה להיות בשמחה ,אבל לא סתם שמחה אלא שמחה שיוצאת מההגבלות הטבעיות של האדם.