סוד הסביבון

מנהג ישראל עתיק לשחק בסביבון ויש בזה סודות גדולים .

*בחוץ לארץ כתוב על הסביבון האותיות- נ ג ה ש, והראשי תיבות הוא נ’ס ג’דול ה’יה ש’ם,  נ ג ה ש בגימטריה משיח ,ואילו בארץ כתוב על הסביבון נ ג ה פ בגימטריה שמו של המשיח-מנחם (מסכת סנהדרין).

*כל החיים הם בחינת סביבון, גלגל שעובר על בני אדם, לפעמים הוא למעלה ולפעמים הוא למטה, והקדוש ברוך הוא עושה עם כל אחד ואחד נסים ונפלאות.

*מחזיקים את הסביבון מלמעלה –מרמז שבחנוכה הגזרה הייתה על הנשמה, (לעומת הרעשן בפורים שמחזיקים מלמטה ,כיוון ששם הייתה גזירה על הגוף).

*ומסובבים משמאל לימין – מרמז שיש  בחנוכה אור מיוחד המסוגל להחזיר נשמות טועות ולהביאם מצד שמאל לצד ימין שמסמל את הקדושה.

בס”ד

“ותדד שנתי מעיני”

“כל 20 שנה שעמד בבית לבן יעקב לא שכב.ומה היה אומר? ר יהושע בן לוי אמר-ט”ו  שיר המעלות שבספר תהילים”.(ב”ר).

מדוע יעקב אבינו אמר ט”ו פרקי שיר המעלות בשנים שהיה בבית לבן?

יש לבאר על פי החיד”א – ט”ו פרקי שיר המעלות כתבם דוד המלך כנגד ט”ו שנים שהאבות חיו יחד (אברהם נפטר שיעקב היה בן 15 שנים).

ליעקב אבינו היו קשיים ונסיונות רבים בבית לבן, יעקב היה צריך כל הזמן לעמוד על המשמר בכדי שלבן לא יצליח לפגוע בו ובבני משפחתו, ולכן לא שכב כל ה – 20 שנים שהיה שם, ואמר ט”ו פרקי תהילים של  שיר המעלות ,על מנת לעורר את זכות אבותיו ,אברהם ויצחק שחיו איתו יחד 15 שנים .

מידתו של אברהם אבינו- היא מידת החסד הנמצאת בצד ימין (בסדר הספירות) , מידתו של יצחק אבינו מידת הגבורה שייכת לצד שמאל, ומידתו של יעקב אבינו היא תפארת (שילוב של חסד וגבורה) ונמצאת באמצע.

כשיוצאים למלחמה מחלקים את הכוחות ל-3 ימין שמאל ואמצע.

כך יעקב אבינו השתמש בכוח של האבות על מנת לנצח את הקשיים שהיו לו בבית לבן.

ובזכות זה יכל לעמוד בכל הקשיים והנסיונות.

ואנוכי עפר ואפר

בשכר שאמר אברהם אבינו ואנוכי עפר ואפר, זכו בניו לשתי מצוות: אפר פרה ועפר סוטה. (סוטה יז).

ידוע שהקב”ה נותן שכר מידה כנגד מידה, וממילא צריך להבין שיש דמיון בתוכן ולא רק במילים. והביאור בזה: מעלתו של אברהם היתה בכך שהרגיש עצמו שפל מן הכל, עפר ואפר, ולכן הרגיש שעליו לסייע לזולת ולעשות עימו חסד גם על חשבון טובתו הפרטית, כמו שנלחם בארבעת המלכים כדי להציל את לוט.

אפילו על דרגתו הרוחנית מסכים אברהם לוותר, ולעזוב את התגלות השכינה עבור הכנסת אורחים, אשר נדמו לו כערביים. ובשכר הנהגה זו זכו בניו לשתי מצוות, שגם בהן מתבטא העיקרון של ויתור על דרגה רוחנית כדי לעזור לזולת: במצות פרה אדומה הלכה היא שכל המתעסקים בה נטמאים, זאת אומרת שבשביל לטהר יהודי אחר, נדרש מהכהן לטמא את עצמו.

וכן במצות סוטה – כדי לעשות שלום בין איש לאשתו צריך הכהן למחות את שם ה’ המפורש על המים. התנהגות זו: הקרבת הטובה האישית – גשמית ורוחנית, למען הזולת – הינה ירושה מאברהם אבינו, שאמר על עצמו ואנוכי עפר ואפר.

(ע”פ ליקוטי שיחות).

בס”ד

יצחק מברך את יעקב

מדוע רבקה לא מספרת ליצחק שהברכות מגיעות ליעקב ולא לעשו, והיא מציעה ליעקב לקחת את הברכות במרמה (רש”י מפרש במרמה-בחכמה)?

יש להסביר:

1.רבקה רואה שהקב”ה לא מגלה ליצחק שיעקב הצדיק ועשיו הרשע, ורבקה מסיקה מכך שאם הקב”ה לא גילה לו מכאן שגם לה אסור לגלות.(מוסבר שהקב”ה לא גילה כיוון שהוא לא רצה לומר לשון הרע על עשיו !).

2. חז”ל קבעו כלל : “אין הברכה שורה אלא על דבר הסמוי מן העין”- רבקה יודעת שאם היא תגלה ליצחק שהברכות מגיעות ליעקב הדבר כבר לא יהיה סמוי מן העין והברכה לא תשרה.

מובן גם פירושו של רש”י שלקיחת הברכות הייתה במרמה-בחכמה,רבקה פעלה בחכמה ולא גילתה ליצחק ובכך גרמה שכל עניין הברכה יישאר סמוי, ניתן להניח שאם רבקה  הייתה מספרת ליצחק שהברכות מגיעות ליעקב ,יצחק היה מברר וממתין עד שעשיו יחזור ,וייתכן ויעקב היה מפסיד את הברכות.

בס”ד

ואבא היום אל העין (כד,מב)

ואבא היום-היום יצאתי והיום באתי, מכאן שקפצה לו הארץ (רש”י).

נשאלות השאלות-

1.הרי הקב”ה לא עושה ניסים לבטלה, אם כן מדוע נעשה לו נס וקפצה לו הדרך?

2.מדוע סיפר אליעזר על נס זה לבתואל וללבן?

על רבקה נאמר הפסוק “כשושנה בין החוחים” :כמו שהקוצים זוכים להשקיה ולטיפוח בזכות השושנה שנמצאת בתוכם, והם אינם מניחים להוציאה בקלות כך גדלה רבקה בין הרשעים והם לא מניחים לה לעזוב בקלות.

לכן כל עוד רבקה לא הייתה ראויה להינשא לא הייתה ביכולתו של אברהם להוציא אותה מביתה, אבל ביום שהיא הייתה ראויה להינשא ליצחק היה צורך להוציאה מיד ,כדי שלא תיאלץ לשהות בין הרשעים רגע מיותר.

ולכן אירע לאליעזר נס קפיצת הדרך כדי שיוכל להוציאה מיד.

ומאחר שאליעזר ידע שבתואל ולבן ינסו לעכב את רבקה ,סיפר להם אליעזר על נס קפיצת הדרך כדי להבהיר להם שהם לא יכולים לעקב ,והכרחי להוציא את רבקה מבניהם מיד ,הראיה שהקב”ה עשה לו נס וקפצה לו הדרך, בכדי שרבקה לא תתעכב אפילו רגע אחד.

נלמד מכך על הגאולה הקרובה-כאשר מגיע זמן הגאולה, הגאולה מתרחשת כהרף עין,ואף אחד לא יכול לעקב, שנזכה להיגאל תכף ומיד ממש.

(לקוטי שיחות ח”א).

לו ישמעאל יחיה לפניך

יש לשאול: מדוע לא הסכים הקב”ה לבקשתו של אברהם שישמעאל יהיה זה שילך בדרכיו של הקב”ה וימשיך את דרכו של אברהם, אלא עמד על כך שיולד יצחק, ודווקא “ביצחק יקרא לך זרע”? הביאור בזה הוא, שהדבר נובע משני הבדלים מרכזיים שמצאנו בין ישמעאל ליצחק: א. לידתו של ישמעאל באה בדרך רגילה וטבעית, ואילו יצחק נולד בנס גדול ומופלא.

 ב. הברית בין ישמעאל לקב”ה נכרתה כשישמעאל היה בן שלוש עשרה, בגיל של הכרה והבנה שכלית, ואילו יצחק נימול בהיותו בן שמונה ימים, כשלא היה מסוגל כלל להבין את משמעות הדבר. ישמעאל מסמל את הטבע, את התהליכים הרגילים של העולם. גם כשנוצר קשר בינו ובין הקב”ה – הוא בא במסגרת הטבע, במסגרת ההבנה וההשגה האנושית, ולכן מטבעו הוא מוגבל וניתן לשינויים. ולכן רצה הקב”ה דווקא ביצחק – שלידתו הייתה בדרך על טבעית, והקשר בינו ובין הקב”ה לא היה תלוי בהבנתו, אלא היה טבוע בעצם מהותו, מאז היותו בן שמונה ימים, שכן קשר כזה הוא נצחי ואינו ניתן לשינויים, ורק הוא יכול להיות בסיס להקמתו של עם ישראל.

 לקוטי שיחות ח”א