מאמר א'
'העיקר היא 'נדבת הלב', ולא ה'תרומה' עצמה'
'דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי'
ומעיר רבינו האור החיים הקדוש שתי הערות בפסוק הזה.
א'. שיש כאן בפסוק כפל לשון, בתחילה כתוב 'ויקחו לי תרומה', ואחר כך שוב כתוב 'תקחו את תרומתי'???
ב'. מדוע שינה הפסוק את לשונו, שבתחילה הזכיר הפסוק 'תרומה' ולאחר מכן שינה ואמר 'תרומתי'???
ומבאר רבינו הקדוש שהפסוק מדבר בשתי סוגי תרומות, התרומה הראשונה המוזכרת בפסוק, מדברת בסוג תרומה שבאה בכפייה, וכלשון הפסוק 'ויקחו לי תרומה' לשון לקיחה, שלוקחים בכח ובכפייה, והיא נקראת 'תרומה' ולא נקראת 'תרומתי', לעומת זאת יש סוג אחר של תרומה, והיא 'מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי' והיא התרומה שבאה מנדבת הלב בלי כפייה, והיא ראוייה להיקרא 'תרומתי' שזוהי התרומה שהקדוש ברוך הוא חפץ בה, ולכן נקראת אותה התרומה בתורה, 'תרומתי'.
[אור החיים תרומה פרק כה פסוק ב]
מאמר ב'
'על ידי תרומה לצדקה לוקחים ברכה ותועלת לעצמם'
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי:
רבינו האור החיים הקדוש מציג שאלה מפורסמת בלשון הפסוק, שהרי מדובר בנתינת תרומה על ידי עם ישראל לבית המקדש, ולכאורה היה לו לומר 'ויתנו לי תרומה'???
אלא, שמבואר במדרש, שכל מי שנתן הכסף לבנין בית המקדש, נתברך ומצא בממונו יותר משיעורו, וממילא נמצא שמי שנתן לבית המקדש 'לקח' לעצמו ברכה ושפע גדול, והנה זה בא לתת, ונמצא מקבל.
ומוסיף רבינו הקדוש לפרש בזה את הנאמר בשיר השירים 'צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים, תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ' שזה מתייחס לבנין בית המקדש שהוא מכונה 'צואר', כמו שהצוואר בגובה האדם והודו והדרו, כך בית המקדש בגובה ארץ ישראל והודו והדרו של ארץ ישראל.
ובנו אותו 'בחרוזים', מכמה מינים, מכסף וזהב. ולכן נאמר תורי זהב 'נעשה', ולא נאמר 'עשיתי לך', כי בזה שהם תרמו למקדש הם עשו לעצמם תורי זהב, ולא נחשב כלל שהם עשו ונתנו להקדוש ברוך הוא כלום.
['ראשון לציון' שיר השירים פרק א פסוק ט]
מאמר ג'
וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחשֶׁת, וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים וגו' אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחשֶׁן.
שואל רבינו האור החיים הקדוש, למה כתבה התורה את אבני השוהם והמילואים אחר כל הי"א מינים, ומן הראוי היה לסדר אותם קודם כסף וזהב, כי מעולים הם מהם???
ומתרץ רבינו הקדוש, שכיון שהנשיאים הביאו אותם באחרונה, רק לאחר שראו שהביאו ישראל כל הצורך למשכן וחכמינו זכרונם לברכה אמרו, שה' יתברך הקפיד על זה, ולכן כתיב והנשאם חסר י', לכן סדרה אותם התורה באחרונה לומר כי הם למטה מכולם, כיון שהם באו רק באחרונה, וזהו הסיבה שהם פחותים מכולם.
ועוד תירוץ כתב רבינו הקדוש, על פי מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (יומא ע"ה א') שהעננים היו מביאין את אבני שוהם ואת אבני המילואים, ואם כן הביאו אותם הנשיאים משולחן גבוה בלי טורח ויגיעה ובלי חסרון כיס, לכן סידרם ה' יתברך בתורתו, אחר כל הנדבות שהביאו מכיסם ועל ידי הטורח, כי זה יותר חשוב ומעולה בעיני הקדוש ברוך הוא.
[אור החיים תרומה פרק כה פסוקים ג ד ה ו]
מאמר ד'
וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים
שואל רבינו האור החיים הקדוש שלכאורה הלשון קשה ששינה כאן הכתוב את הלשון, שבכל הכלים כתיב לשון יחיד, ועשית שולחן, ועשית מנורת זהב, ואת המשכן תעשה, ועשית את המזבח, ורק בעשיית הארון אמר הכתוב לשון רבים 'ועשו'???
ומתרץ רבינו הקדוש, שרמז בזה הכתוב, שאין גופה של תורה יכול להתקיים אלא בכללות כל ישראל, ואין מציאות בעולם שיוכל אדם אחד לעשות את כל עיקרי התורה, כגון אם הוא כהן אינו מקיים נתינת כ"ד מתנות כהונה ופדיון בכור, ואם הוא ישראל הרי אינו יכול לקיים מצוות עשה שבהקרבת הקרבנות ודיניהם אשר רבו מצוות עשה שבהם, אלא שבכללות כל ישראל יתקיימו כללות עיקרי התורה.
ולכן אמרה התורה 'בארון' שבו היו הלוחות, דווקא לשון רבים, אבל בשאר פרטי הארון אמר לשון יחיד, כי לתקן כלי התורה, שהם לומדיה ועמליה והכנותיה יכולים להתקיים מאדם אחד.
[אור החיים תרומה פרק כה פסוק י]
מאמר ה'
וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם
שואל רבינו האור החיים הקדוש שלכאורה היה צריך לומר ושכנתי 'בתוכו'???
ומפרש רבינו הקדוש, שהכוונה על המשכן שהוא יהיה בתוך בני ישראל, ושהם יקיפו את המשכן בארבעה דגלים, ובמדרש כתוב שבשעת קבלת התורה עם ישראל ראו שהקדוש ברוך הוא היה מוקף בדגלי המלאכים והוא אות בתוכם, וחשקו ישראל לזה, ואמר להם הקדוש ברוך הוא שהוא בוחן לבות וידע חשקם, ועשו לי מקדש ושכנתי 'בתוכם' שישכון גם בתוך בני ישראל, שהם יקיפו את המשכן, כמו שהמלאכים הקיפו את ה' יתברך.
[אור החיים תרומה פרק כה פסוק ח]
מאמר ו'
וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת
כתב רבינו האור החיים הקדוש שהרמז בזה הוא כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, לומר, ששקול המשכן ככל העולם כולו שנברא בעשרה מאמרות, וגם שיש בו זכות לישראל כאילו קיימו את עשר מאמרות שבהם נברא העולם.
[אור החיים תרומה פרק כו פסוק א]
