סוגי הקורבנות
קורבנות נדבה
קורבן נדבת עולה: הקורבן נקרא כך כיוון שעולה כולו על המזבח ונשרף כקורבן. קורבן עולה יכול להיות מן הבקר, מן הצאן ומן העוף ואפשר גם להביא מנחות מן הצומח. יש להביא קורבן ממין זכר. שוחטים את הקורבן, זורקים את הדם על המזבח, מנתחים אותו לנתחים ומעלים אותו להקרבה בשרפה על המזבח.
עולה מן העוף :מביא תורים או יונים. מולקים את העוף, ממצים את דמו על המזבח ואז מעלים את העוף המשוסע על המזבח.
עולת מנחה : התורה מונה חמישה סוגים של מנחות:
מנחת סולת: המנחה עשויה סולת חיטים ונותנים עליה שמן ולבונה. הכהן קומץ בידו מן הסולת והשמן ומקריב על המזבח עם הלבונה. יתרת המנחה נאכלת בקדושה ובטהרה על-ידי הכוהנים.
מנחת מאפה תנור: המנחה עשויה כחלות כשהקמח נבלל בשמן לפני האפייה, או כרקיקים הנמשכים בשמן.
מנחת מחבת: סולת בלולה בשמן, מטוגנת במחבת.
מנחת מרחשת: סולת בלולה בשמן מטוגנת בסיר, בשמן עמוק.
מכל המנחות הנאפות, קומץ הכוהן מהן לאחר שופתת אותם לפתיתים ומקריב את הנקמץ על המזבח. יתר המנחה נאכלת לכוהנים.
מנחת ביכורים: התורה מזכירה מנחה מן השעורים – מנחת העומר. מנחה זו מוקרבת למחרת הפסח.
קורבן שלמים :בא אף הוא כנדבה. רק כמה מאבריו הפנימיים עולים לשרפה והקרבה על המזבח ויתר הקורבן מתחלק בין בעליו לכוהנים. זהו גם אחד הטעמים שנקרא שלמים, שכן יש בו שלום בין המזבח לכוהנים והבעלים.
קורבנות חובה
קורבן חטאת: העובר בשגגה על אחת ממצוות התורה מאיסורי 'לא תעשה' שבזדון חייבים עליהם כרת, מביא קורבן חטאת.
חטאת הכוהן הגדול: אם יחטא הכוהן הגדול ויתחייב חטאת, עליו להביא פר, לכפרה ולשחוט את הקורבן. מן הדם יש להזות שבע פעמים על הפרוכת, וכן על קרנות מזבח הזהב הפנימי מקריבים על המזבח כמה מאבריו הפנימיים ואת היתר שורפים מחוץ למחנה.
חטאת הסנהדרין :כאשר הסנהדרין, בית הדין הגדול, שוגה בפסיקת ההלכה ועל-פיו חוטאים כל ישראל, יש להביא קורבן חטאת מיוחד. את הקורבן, פר בן בקר, מביאים זקני העדה והם הסומכים את ידם על ראשו לבקשת הכפרה.
חטאת הנשיא :כאשר החוטא בשגגה הוא נשיא ישראל, תהיה חטאתו שעיר עיזים ממין זכר. אף הוא סומך את ידיו על ראש קורבנו ומתוודה. לאחר השחיטה זורקים הכוהנים את דמו על קרנות מזבח העולה החיצון ואת שאריות הדם שופכים אל יסוד המזבח. לאחר הקרבת כמה מהחלקים הפנימיים, נסלח לו עוונו.
כל-האדם
כאשר החוטא בשגגה הוא יהודי מן המניין שאינו עונה על ההגדרות הקודמות, קורבן חטאתו יהיה שעירת עיזים או כבשה, שתיהן ממין נקבה. אף הוא יתוודה כשהוא סומך ידיו על ראש קורבנו, ולאחר השחיטה בצפון העזרה, תתכפר חטאתו בזריקת הדם על קרנות המזבח
קורבן 'עולה ויורד' :
התורה מונה מספר חטאים שעליהם יש להביא סוג נוסף של חטאת: הנמנע מלמסור עדות, האוכל קודשים בטומאה והעובר בשוגג על שבועתו. קורבן חטאת זה נקרא 'עולה ויורד', שכן התורה מאפשרת להביא חטאת זו בהתאמה למצבו הכלכלי של החוטא: העשיר יביא כבשה או שעירה ממין נקבה, העני יתכפר בשני תורים או בשני יונים והדל עוד יותר יסתפק בהבאת חטאת מנחת-סולת.
אשם מעילה :
אדם שנהנה בשגגה מכספי הקדש או מרכוש הקדש, עליו להביא קורבן אשם, איל ממין זכר שערכו שני סלעים. כו-כן עליו להשיב את ערך מעילתו בהקדש בתוספת חמישית (עשרים אחוזים).
אשם תלוי :
כאשר מתעורר ספק לפיו יתכן ואדם עבר עבירה שחיובה בכרת, הוא מביא אשם תלוי,
אשם גזלות :
מביא כל החוטא בגזילה לסוגיה: גוזל את חברו; עושק שכר שכיר; מכחיש הלוואה או פיקדון שהופקד בידיו וכד'., כאשר מחליטים לשוב מחטאם, להשיב את הגזל או העושק אחוזים – לנגזל. לכפרת העוון עליהם להביא כאמור , קורבן אשם.
