מה לעשות כאשר יש חשק ללמוד.
מאת: הרב אברהם חזן
בפרשת משפטים, מפרטת התורה את דיניהם של ארבעה סוגי ‘שומרים’, שומר חינם, שומר על החפץ ללא תמורה; שומר שכר, מקבל שכר על שמירתו. שוכר, משתמש בחפץ תמורת תשלום. שואל, משתמש בחפץ ללא תשלום.
מסביר השל”ה הקדוש, שבני-ישראל נקראים ‘שומרים’, מכיוון שהם מחזיקים בידם את עולמו של הקב”ה, ותפקידם לשמור על העולם על-ידי התורה והמצוות, כפי שנאמר על אדם הראשון, שהוטל עליו: “לעבדה ולשמרה”. ארבעת השומרים הללו רומזים על ארבעה סוגים שיש בקרב עובדי ה’.
הסוג הראשון והנעלה ביותר הוא ‘שומר חינם’: הוא מתמסר לשמירת החפץ כשרק טובת המפקיד לנגד עיניו, ואין הוא מחפש רווח לעצמו כלל. ובעבודה הרוחנית זהו מי שעובד את ה’ במסירות מוחלטת, שלא על מנת לקבל פרס, ומטרתו היחידה היא לשרת את בוראו. הרמב”ם מגדיר איש זה “עובד מאהבה… לא מפני דבר בעולם… ולא כדי לירש הטובה, אלא עושה האמת מפני שהוא אמת”.
מסופר על הבעש”ט, שבירך והבטיח לזוג חשוך בנים שבתוך שנה הם יחבקו בן. יצאה בת קול ואמרה: ר’ ישראל בעל שם טוב, בגלל שהטרחת שמים איבדת את חלקך בעולם הבא. הבעל שם טוב שמח ופרץ בריקוד, ואמר, כעת יש לי הזדמנות לעבוד את הבורא, ללא מחשבות על שכר בגן עדן ולא על מנת לקבל פרס, אלא למען שמו באהבה. כאשר שמעו את דבריו במרום, החליטו להשיב לו את חלקו בעולם הבא.
הדרגה השנייה היא ‘שומר שכר’: אף הוא מתמסר לשמור היטב על החפץ, וזוהי מטרתו העיקרית, אולם עם זאת הוא מצפה לשכר. זהו יהודי שמתמסר לעבודת ה’, מקיים מצוות בלהט ובחיות, אך מצפה לשכר תמורת עבודתו, וזה ממריץ אותו לקיים מצוות.
דרגה שלישית היא זו של ה’שוכר’. הלה נוטל את החפץ כדי ליהנות ממנו, אך חש חובה לשלם דמי שכירות. אצלו השימוש בחפץ הוא העיקר, ואילו התשלום הוא דבר צדדי. כך גם בתחום הרוחני: הוא חפץ ליהנות מן העולם הזה, אך ביודעו שהקב”ה הוא המעניק לו את כל הטוב, הוא מחליט לעבוד את ה’, פשוט כדי לשלם לה’ על חסדו וטובו.
בדרגה התחתונה ביותר ניצב ה’שואל’: הוא מעוניין אך ורק ליהנות מן החפץ, ואף אינו חש צורך לשלם. בעבודת ה’ זהו יהודי שנהנה מענייני העולם, ואינו מרגיש חובה לעבוד את ה’ ולו כ’תשלום’ על השפע שהוא נותן לו. הסוג האחרון, ה’שואל’, מכונה אף הוא ‘שומר’, שכן אין מדובר במי שאינו שומר מצוות כלל. הוא שומר מצוות, אלא שאין הוא חש קשר בין עבודתו לבין השפע שהקב”ה מעניק לו, ונדמה לו שכל השפע הזה ניתן לו חינם, כדבר המגיע לו. עשוי אדם לשאול: מה טעם בשמירת מצוות כזאת, הנעשית מתוך מניעים אישיים. על כך עונים חז”ל: “לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אפילו שלא לשמה”, וזאת משום שהובטחנו, “שמתוך שלא לשמה בא לשמה”.
כל אחד מאיתנו רוצה בתוכו להיות בבחינת שומר חינם. גם אם לרגע הוא מקיים מצוות בשביל שכר, בתוך תוכו הוא מבין כי הדרך הנכונה היא לקיים מצוות שלא על מנת לקבל פרס. חזקה על כל יהודי שבסופו של דבר יגיע לעבודת ה’ שלמה, עד לדרגת ‘שומר חינם’.
אחד החסידים נכנס לאדמו”ר ה”צמח-צדק” והתאונן על כך שאין לו חשק ללמוד!.. השיב לו הצמח-צדק: מה אעשה אני שיש לי כן חשק ללמוד!!. הסביר הרבי: כאשר לומדים מתוך חשק, הרי נהנה גם שכלו, רצונו, וכל שאר כחות נפשו, ויש מקום לחשד שלומד מצד הנאתו האישית. אבל כאשר אין לו חשק ללמוד ולומד, אין מקום לחשד שזה מצד הנאתו האישית, ואז בודאי מקיים בשלמות, מצות תלמוד תורה לשמה.
שבת שלום, וחודש אדר מבורך ושמח!
