דבר תורה קצר -פרשת חיי שרה-שבע עשרים ומאה מדינה

שבע עשרים ומאה מדינה

“תבוא אסתר שהייתה בת בתה של שרה, שחייתה 127 שנים, ותמלוך על 127 מדינות” (מדרש ב”ר). צריך לבאר מה הקשר בין 127 המדינות שמלכה אסתר המלכה לבין 127 שנותיה של שרה?

בתחילת הפרשה נאמר “ויהיו חיי שרה”, בדרך כלל שהתורה מסכמת את שנות חייו של אדם היא כותבת “ויהיו ימי” ,מדוע פה התורה נוקטת בלשון “ויהיו חיי שרה”?

רש” מבאר –נאמר פה “ויהיו חיי שרה” ולא נאמר ויהיו ימי שרה כדי להדגיש “שכולן שווין לטובה”. הפירוש הזה מעורר תמיהה, איך ייתכן לומר שכל חייה של שרה היו שווים לטובה, הרי היו בחייה רגעים קשים ומצערים, כאשר נלקחה אל בית פרעה ואל בית אבימלך או כששמעה על עקדת יצחק, האם אפשר להכליל את כל אלה ב”כולן שווין לטובה”? אלא הביאור לכך שלמרות שהיו לשרה קשיים בחייה לא היה אצלה שינוי בחייה הרוחניים (שהן היו החיים האמיתיים שלה) ולא היו אצלה  שינויים בתוקף האמונה שלה בקב”ה כל חייה, ולכן רש”י מפרש שכל שנותיה שוין לטובה.

שוויון מעין זה התקיים גם באסתר המלכה וב- 127  המדינות שעליהן מלכה – גם אסתר עברה עליות ומורדות בחייה, אבל הפגינה אמונה נחושה בקב”ה ולא היה אצלה שינוי בחייה הרוחניים ,את הכוח לכך שאבה משרה אימנו, ובזכות זה  ששרה חיה 127 שנים בלי שינויים בחייה הרוחניים ,זכתה אסתר למלוך על 127 מדינות. 

בדומה לכך- בני ישראל שהיו מפוזרים בכל 127 המדינות ,ובאופן טבעי היו ביניהם הבדלים קיצוניים בדעות ובהתנהגות- למרות הבדלים אלו ,במשך כל התקופה שבה היו בסכנה מפני גזרת המן, היו כולם במסירות נפש בכל יום ובכל שעה, והיו מוכנים למסור נפשם להריגה ולא לעבור על דתם.

וזהו הדמיון בין שני העניינים למרות כל השינויים בחייה של שרה ואסתר וההבדלים בין המדינות- “כולן שוין לטובה”.

מעבר לסרגל הכלים