‘אתרוג’ ללא נקודה שחורה!
מאת הרב יעקב רט
מסופר על אחד מתלמידי הבעל שם טוב הקדוש, אשר הפרוטה לא הייתה מצויה בכיסו, והנה משהתקרבו ימי חג הסוכות, טרוד היה כיצד יוכל להשיג אתרוג מהודר לחג, מצרך שהיה באותם הימים נדיר מאוד ויקר ערך. והנה, מספר ימים לפני החג, זימן לו ה’ סכום כסף גדול, והלה הזדרז להוציאו בשמחה עבור קניית אתרוג מהודר ויפה, עם פיטם כמובן, כמנהג החסידים, ללא שום נקודה שחורה ואף ללא שריטה. כאשר חזר לביתו, שמח וטוב לבב, שאלה אשתו לפשר הדבר. משסיפר לה בהתלהבות מה שעבר עליו וכיצד ענה ה’ לתפילתו וזימן לו את הממון הנדרש עבור קניית האתרוג, כעסה האישה מאוד, ואמרה: “הרי אנו מצפים בכליון עיניים לכל פרוטה עבור הוצאות החג – לחם לאכול ובגד ללבוש ואף נעליים לילדים, ועד שסוף סוף זימן לנו ה’ סכום כסף נכבד – אתה הולך ומוציא את כולו עבור אתרוג?” ומרוב כעסה נשכה את הפיטם של האתרוג, ופסלה אותו. משראה בעלה את האתרוג שנפסל, וכעס גדול כמובן עלה בליבו, עצר וחשב כמה שניות בליבו: הרי ריבונו של עולם שציווה אותי ליטול ארבעת המינים בחג הסוכות, ולשמו קניתי אתרוג מהודר, הוא גם שציווה אותי שלא לכעוס. עמד הבעל בנסיון הגדול, התאפק מלכעוס ואף קיבל בהבנה את דברי אשתו. כמובן שבאותה שנה זימן להם ה’ את פרנסתם ברווח ממקום אחר, ואף אתרוג כשר ומהודר לא חסר להם.
סיפור זה, בין אם כך בדיוק קרה או רק משל היה, צריך לחדור אל ליבנו וללמדנו את המוסר השכל שלו, כי רב הוא. בעל ספר החינוך כותב כי נטילת ארבעת המינים מסמלת עבור האדם את הצורך לשעבד לה’ את כל כוחותיו. הלולב דומה לעמוד השדרה, עלי ההדס דומים לעיניים, עלה הערבה דומה לשפתיים, והאתרוג – ללב. ללמדך, כי האדם צריך לקחת את כל כוחותיו ואיבריו ולשעבדם לעבודת ה’. ואם נמשיך את המשל הזה נוכל ללמוד בקל וחומר, שאם האדם מדקדק על הדר אתרוגו, מקפיד כל כך ומסתכל בזכוכית מגדלת שלא תימצא שום נקודה שחורה קטנה ביותר ושום שריטה דקה – בוודאי שעל אחת כמה וכמה עליו להקפיד שלא תימצא שום נקודה שחורה בליבו. את המוסר הזה כנראה למד בסופו של דבר החסיד, אשר ידע להתאפק ולא לכעוס, ואשר ידע כי יותר חשוב מהדר האתרוג, הוא ההידור שבין אדם לחברו ובין איש לאשתו, הכבוד וההימנעות מן הכעס. קל יותר לאדם להדר באתרוגו, אף שעולה ממון רב, אך, ללא ספק, חשוב עוד הרבה יותר להדר בליבו!
