שמחת בית השואבה
בבית המקדש קיימו את מצוות ניסוך המים על המזבח, כאשר היו שואבים את המים הייתה שמחה גדולה שנאמר עליה- “מי שלא ראה את שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו”.
מה ייחודה של מצוות ניסוך המים, שהיא מביאה עמה שמחה גדולה כל-כך?
בבית-המקדש היו מנסכים גם יין על המזבח. אבל השמחה של ניסוך המים עלתה עליה לאין שיעור. והדבר תמוה, שכן יין טבעו להביא שמחה, ואילו המים אין להם תכונה משמחת כלשהי.
הביאור לכך-השמחה של ניסוך היין קשורה לטבע האדם, בדומה לשמחה המתעוררת כרגיל מיין, מפני שהיין הוא דבר משמח באופן טבעי, כלומר למרות שבניסוך היין זוהי שמחה של קדושה, הקשורה לעבודת המקדש, בכל זאת היא קשורה גם לטבע האדם, ולכן היא מוגבלת.
לעומתה השמחה בניסוך המים אינה מעורבת עם טבע העולם, כיוון שאין תכונתם הטבעית של המים לשמח.
אלא השמחה מתעוררת רק משום הציווי של הקב”ה- “ושאבתם מים בששון”.
וזהו היתרון של ניסוך המים על ניסוך היין, ביין יש לשמחה אחיזה בטבע הבריאה, ולכן היא מוגבלת במגבלות הבריאה, אבל בניסוך המים כאשר השמחה מתעוררת רק משום הציווי של הקב”ה שהוא אין סוף הרי גם השמחה היא מעל מדידה והגבלה.
גם בימינו קיימת העבודה הרוחנית של ניסוך היין וניסוך המים. השמחה של ניסוך היין משמעותה שמחה של מצווה שנובעת מהכרתו השכלית של האדם. הואיל והשמחה נובעת מהכרה שכלית, המוגבלת מעצם מהותה, גם השמחה מוגבלת.
מאידך השמחה של ניסוך המים היא שמחה שלמעלה מהכרה שכלית. כשיהודי מתמסר לגמרי אל הקב”ה, אין הוא זקוק להסברים שכליים וכשהוא שומע שהקב”ה מצווהו לעשות מצווה, אין הוא נזקק להבנה ולהתבוננות שכלית, אלא הוא מתמלא שמחה עצומה. זו שמחה אמיתית בלתי-מוגבלת, ולכן אומרים חז”ל על שמחת בית-השואבה, שמי שלא ראה אותה “לא ראה שמחה מימיו”.
| סוכות-שמחת בית השואבה | לקריאה |
| סוכות- הקשר בין סוכות לאברהם אבינו | לקריאה |
| סוכות-אתרוג ללא נקודה שחורה | לקריאה |
