מדוע נתקשה משה רבינו בעשיית המנורה?
מספרים חז״ל, שמשה רבנו נתקשה במלאכת המנורה ולא ידע כיצד לעשותה. הורה לו הקב״ה להשליך את הזהב שיועד למנורה אל תוך האש, והמנורה נוצרה מאליה.נשאלת השאלה מדוע נתקשה משה דווקא בעשיית המנורה?
הקושי שנתקשה משה היה בעיקר בהיבט הרעיוני של המנורה, ייחודה של המנורה היה בכך, שהיא הייתה ״עדות לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל״. באמצעות המנורה האיר אור הקדושה לכל העולם כולו, והכול ראו שהשכינה שורה בישראל. למשה רבינו היה קושי על עצם העובדה שחפץ גשמי נעשה משכן לה׳, מה הקשר בין חפץ גשמי לבין השראת השכינה? לכאורה, משכן לקב״ה צריך לעשות באמצעות דברים רוחניים – לימוד תורה, תפילה בכוונה, רגשות של אהבת ה׳ ויראתו, כך מתקרבים לקב״ה ומשכינים אותו למטה. אם כן מה הקשר בין עצם גשמי לבין השראת השכינה?
התשובה לכך פשוטה- זהו רצונו של ה' יתברך שע"י חפץ גשמי השכינה תשכון, ואצל הקב"ה אין שום מגבלות. כשהוא רוצה שדווקא מנורת זהב תגלה את קדושתו בעולם – כך נעשה.
יש בכך הוראת דרך נצחית גם בעבורנו-לא די להשכין את הקב״ה בצדדים הרוחניים של החיים – בתורה, בתפילה, במצוות – אלא צריך שגם הצדדים הגשמיים של החיים יהיו משכן לה׳.כאשר נשליך את עצמנו לתוך אש האהבה לה׳, ייעשו הדברים מעצמם, בכוחו האין-סופי של הקב״ה – כשם שנעשתה המנורה מאליה בתוך האש. בזכות האש הנ״ל נזכה לגאולה שלמה בקרוב ממש.
(לקוטי שיחות כרך א )
