היכן אתה מרגיש בבית?
מאת הרב אברהם חזן
כאשר שלח יעקב אבינו את המלאכים אל עשיו אחיו, התבטא במילים: "עם לבן גרתי". מביא רש"י שני פירושים: א. "גרתי" במובן גר וזר: "לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר"; ב. "גרתי" אותיות תרי"ג: "עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי".
ידוע, שכל המשמעויות הטמונות באותה מילה בתורה קשורות זו לזו בתוכן משותף; מהו הקשר בין שני הפירושים הללו?! ולעצם עניינו של הפירוש השני, מה הטעם להודיע לעשיו שיעקב שמר את תרי"ג המצוות, וכי זה שישפיע עליו להתפייס עמו?!
מוסבר בספרי חסידות, שהליכתו של יעקב אבינו לחרן באה כדי לגאול את ניצוצות הקדושה שהיו אצל לבן, ולהכין את העולם לגאולה השלמה. מבחינתו של יעקב, הוכתרה פעילות זו בהצלחה. בעשרים שנות שהייתו בחרן, זיכך והכין את כל הקשור בו לקראת הגאולה. יעקב, החוזר מחרן, כבר מוכן לביאת המשיח, והוא שולח שלוחים לבשר לעשיו בשורה זו, מתוך מחשבה, שגם הוא, עשיו, כבר נפרד מהרע שהיה מעורבב בו וגם הוא מוכן לגאולה.
וכך אומר לו יעקב: "עם לבן גרתי" – כל הדברים הקשורים בלבן הארמי, שזו המציאות הגשמית והחומרית – היו אצלי בבחינת 'גרים', זרים ומנוכרים; לא ראיתי בהם את מקומי ואת ייעודי. העיקר בעיניי היה "תרי"ג מצוות שמרתי" התורה ומצוותיה, עולם הקדושה והאמונה.
יעקב מוסיף רמז נוסף ואומר: "ויהי לי שור וחמור", ומפרש המדרש: "חמור – זה מלך המשיח, שנאמר: עני ורוכב על חמור". יעקב אומר אפוא לעשיו: כבר יש לי 'חמורו של משיח', ואני מוכן ומזומן לבוא הגאולה.
אך המלאכים השבים מן השליחות מעמידים את יעקב על המציאות כמות שהיא: "באנו אל אחיך, אל עשיו" – אתה סבור שהוא "אחיך", מוכן כמוך לבואה של הגאולה, דע אפוא שאין הוא אלא "עשיו", אותו עשיו שטרם נפרד מן הרע שבו.
בדברים אלה טמון לקח לדורות: יהודי צריך תמיד להיות מוכן לגאולה. אף-על-פי שהעולם שמסביבו עדיין לא נזדכך ולא נתברר הפעילות הזאת נעשית על-ידי שהאדם רואה בכל ענייני העולם דבר זר, ארעי. הוא מרגיש 'גר' וזר בעניינים הגשמיים; מקומו האמיתי, הקבוע, הוא בתורה ובמצוותיה.
ונשאלת השאלה: איך כל אחד מאיתנו יכול להתרומם ולהגיע לדרגא זו?. את התשובה נקבל בחג הגאולה י"ט כסלו. ביום הזה שבו יצא בעל התניא ממאסר, ניתנה האות להפצת תורת החסידות בכל העולם, "יפוצו מעיינותיך חוצה". בספר התניא שהוא "התורה שבכתב" של חסידות חב"ד, יש כוח בלתי רגיל להרים את האדם רוחנית להתעלות ו"להרגיש בבית" ברוחניות ובקדושה. זאת היא ההכנה לבוא הגאולה האמיתית והשלמה, על ידי המלך המשיח בקרוב ממש.
פעם ישבו בהתוועדות, אדמו"ר הזקן וחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש. אמר אדמו"ר הזקן "לחיים!" ואיחל לשאר בני החבורה, "יהי רצון שה' יתברך יעזור לנו בגשמיות וברוחניות".
"מדוע מקדים אתה את הגשמיות לרוחניות?", שאלו אותו. השיב אדמו"ר הזקן: "הרי גם יעקב אבינו הקדים גשמיות לרוחניות, באמרו: "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש"- גשמיות, ורק אחר כך אמר: "והיה ה' לי לאלקים"- רוחניות".
"נו, כיצד משווה אתה?!", ניסו חבריו להשיב לו על טענתו. "הלא מדובר ב"גשמיות" מסוג אחר לגמרי, "גשמיות" של יעקב אבינו!…".
"נו, הלא מדובר גם ב"רוחניות" של יעקב אבינו!.. ", השיב להם אדמו"ר הזקן באותה מטבע לשון. "מסכים אני עימכם כי הגשמיות שלו שונה משלנו, אך ברור ומובן כי אפילו אצל יעקב אבינו הרוחניות שלו גבוהה מהגשמיות, ולמרות זאת הוא בחר להקדים את הגשמיות לרוחניות!…".
