הקנאה, התאוה והכבוד
הרב יקי רט
בפרשות בראשית ונח אנו נפגשים עם שלושת החטאים הראשונים של האנושות: פרשת קין והבל, דור המבול ודור הפלגה (מגדל בבל). השפת אמת מביא בשם המגיד מקאז’ניץ, כי פרשות אלו נכתבו “כי בכל אדם יש בו מאלה הדורות, וצריך לתקן עצמו, והם בחינת קנאה, תאוה וכבוד, קין – קנאה, דור המבול – תאוה, דור הפלגה – כבוד, ונראה דזה פירוש המשנה באבות “קנאה, תאוה וכבוד מוציאין האדם מן העולם”, פירוש – שמאבדים ע”י דברים אלו הצלם אדם…”.
לאור דברים אלו, התורה בוחרת להציג לנו את החטאים האלו ועונשם לא כדי ללמדנו שיעור חשוב בהיסטוריה האנושית, אלא כדי ללמדנו כיצד אנו צריכים לבנות את קומת האדם שלנו. קין הורג את הבל, רק מפני שלא יכל לראות כיצד מקבל ה’ את מנחתו של הבל. קנאה זו אוכלת אותו. “ורקב עצמות קנאה”. אין כאבו על כך שמנחתו לא נתקבלה, כי אם על כך שמנחתו של אחיו, לעומתו, נתקבלה. אף בשמו, קין, רמוזה מידת הקנאה. וזהו שיעור ראשון שמלמדת אותנו התורה, אודות הקנאה שמוציאה את האדם מן העולם.
לשיעור השני אנו מגיעים בדורו של נח, כאשר תאוות הממון והעריות הן אלו שחתמו את גזר דינם, לכליה ואבדון. כאשר אדם שטוף בתאוות, אף אם יתרו בפניו לאורך מאה ועשרים שנה בדבר המבול העומד לבוא ולשטוף אותו – אין בכוחו להשתחרר מתאוותיו, אשר הוא כבר כבל עצמו בהן, ואינו רואה ימין ושמאל. כאן מקבלת האנושות את הפרק השני בסדרת היסוד הזו, אודות התאוה אשר מוציאה את האדם מן העולם.
לשיעור השלישי מגיעים בסיפורם של אנשי דור הפלגה, אשר מטרתם לבנות מגדל וראשו בשמים. לא פחות. ובעוד מטרתם המוצהרת הייתה לבנות עיר ומגדל, מדייקים חז”ל במדרש מתוך הפסוקים שאת המגדל אמנם בנו, אך ויחדלו לבנות העיר. דרכו של עולם, שלאחר שבונים עיר עם תוכן, גם מציבים מגדל ופרסום, אך לא כן אנשי בבל, שכל מטרתם במגדל הגבוה, “נעשה לנו שם”, אך על העיר עצמה ניתן לוותר… תאוות הכבוד היא ששלטה בהם והובילה אותם אל מעשיהם.
אומרת לנו המשנה, דע לך שמידות אלו לא רק שנוטלות מהאדם את זכותו לעולם הבא, כי אם מוציאות את האדם מן העולם הזה. אדם שמידות אלו שולטות עליו – אין חייו חיים. אדם שלא יכול לראות בטובת חברו ולשמוח בה, או שכל חייו רדיפה בלתי פוסקת אחר תאוות גשמיות, או מחפש כבוד – הרי הוא אומלל כבר כאן, בעוה”ז.
יהי רצון שנשכיל אנו ללמוד מתוך פרשיות אלו, כיצד לבנות את חיינו בטהרת הלב, נסור מרע ונבחר בטוב.
