שנהנו מסעודתו של אותו רשע
מאת הרב יקי רט
ידועים דברי חז”ל כי הגזירה הגיעה מכיוון שנהנו מסעודת אחשורוש, ואף שלכאורה הכל היה שם בתכלית הכשרות. אז מה עומק החטא, והיכן מצינו תיקונו, שהרי הגזירה התהפכה לטובה?
כיוון אחד הוא, שהבעייה היא בעצם זה שנהנו מסעודה שכל עניינה לחגוג את סיום השבעים שנה שמורים עם ישראל להיגאל, ומכיוון שלא נגאלו מרשה אחשורוש לעצמו להשתמש בכלי המקדש ובגדי הכהונה, ולומר לעמ”י לעזוב את החזון הציוני שלהם ולאבד מהם את תקוותם לשוב לארצם ולבנות את ביהמ”ק. לפי זה, עומק החטא הוא בנמיכות הקומה של ישראל, ולכן שורש התיקון הוא במרדכי היהודי אשר ‘לא יכרע ולא ישתחוה’, לא דוקא בגלל בעיה הלכתית זו או אחרת, אלא כדי להביע את העמדה היהודית שאיננה כפופה לגויים. זקיפות קומה יהודית. ובעצם אי כריעתו אשר מהוה את הסיבה לגזירה ברובד הגלוי – היא גם הסיבה לישועה בעומק הנסתר. ‘ממכה עצמה מתקן רטיה’.
כיוון שני (לפי שיחת הרבי מליובוויטש) הוא, שהבעייה איננה בהשתתפות או אכילה במשתה, שכן הוכרחו להשתתף בו, ואחרת היו מסתכנים, אלא בכך ש’נהנו’ מעצם השותפות והקירבה עם אחשורוש, ותלו בו את ביטחונם, ולא בה’. עומק התיקון הוא בכך שאסתר מלמדת אותנו כי גם אם צריכים לעשות השתדלות מול אחשורוש ולגשת אליו, עיקר הפנייה שלנו צריכה להיות תמיד מכוונת למלך מלכי המלכים. לכן אין אסתר מתקשטת כמצופה ממנה טרם בואה אל המלך, אלא צמה שלושה ימים, וכל זאת כדי להביע את היחס הנכון, שגם כאשר אנו נדרשים לפעולות של השתדלות, אין אנו בוטחים בפעולות הללו אלא במי שמסבב את הדברים מלמעלה.
