דבר תורה -טו בשבט

הגרעין היהודי

מאת הרב אברהם חזן

בשבת זו יחול יום החמשה עשר לחודש שבט, שהוא “ראש השנה לאילנות”. יום זה הוא לא רק יום בעל משמעות “לאילנות”, אלא יום של תוכן והוראה עבורנו. אחד ההסברים מדוע “ראש השנה לאילנות” הינו בעל משמעות גם לאדם, בגלל ההשוואה שיש בין האדם לבין האילנות. זאת על יסוד דברי הפסוק (שופטים כ יט) “כי האדם עץ השדה”, האדם נמשל לעץ השדה, השוואה זו בין האדם לעץ השדה, טומנת בתוכה הוראה עבורנו.

בעץ יש שלושה מרכיבים: השורשים, העץ עצמו (הגזע, הענפים והעלים), והפירות. ללא ספק, המטרה העיקרית של העץ זה דווקא הפרי שהוא מוציא. אבל באמת בתוך הפרי ישנו כוח הרבה יותר חזק, יש את הגרעינים. כל גרעין בודד יכול להצמיח עץ שלם, ומהעץ הזה ניתן להצמיח פרדסים ענקיים של עצים. לדוגמה: בכפר חב”ד יש אנשים שקיבלו מהרבי אתרוג מזן מהודר (“קלבריה”) שהרבי בירך עליו בחג הסוכות. הם שתלו את גרעיני האתרוג, ומזה יש היום פרדסים של אתרוגים בכפר חב”ד. מאתרוג אחד יצאו אלפי אתרוגים. אומרת התורה “כי האדם עץ השדה”. גם באדם יש שלושה מרכיבים: השורשים זה האמונה, העץ עצמו זה האופי האישי של האדם היונק מן השורשים, והפירות, אלו המעשים הטובים שהוא עושה. כמו שנאמר “פירותיהם של צדיקים, מצוות ומעשים טובים”. האמונה חשובה ביותר, גם האישיות חשובה מאוד, אבל המטרה העיקרית זה דווקא הפירות, המעשים הטובים שהאדם עושה. בתוך כל מעשה טוב יש גרעינים, המעשה הקטן הזה יכול להצמיח בעקבותיו עוד הרבה מעשים טובים, כמו שנאמר “מצוה גוררת מצוה”. כאשר אתה עושה מעשה טוב, זה יכול להשפיע על מעגל האנשים סביבך לעשות מעשים טובים, והם ישפיעו על אנשים אחרים, וכן הלאה. ההיסטוריה הוכיחה, שכל הדברים הגדולים התחילו במעשה קטן אחד. כי כל מעשה טוב הוא כמו גרעין שנשתל באדמה, ויכול להצמיח עץ שלם;

הדוגמה החזקה ביותר לכוח של מעשה קטן זו הפצצה הגרעינית. פעם חשבו שכדי שפצצה תהיה חזקה יותר, היא צריכה להיות גדולה יותר; ככל שהפצצה יותר גדולה עוצמתה גדולה יותר. אבל אז גילו את הכוח הגרעיני. גילו שבכל אטום קטן יש כוח גרעיני אדיר, שרק צריך לדעת איך לשחרר אותו. וכאשר משחררים אותו, הוא יוצר “תגובת שרשרת” שמביאה לפיצוץ גרעיני רב עוצמה. הבינו שזה לא עניין של גודל ושל כמות, אלא עניין של איכות. לכל יהודי יש כוח גרעיני. לכל מעשה טוב שאנחנו עושים יש כוח גרעיני. לפעמים אנו נוטים לזלזל בכוחו של אדם בודד, בכוחו של מעשה בודד, וחושבים איך זה יכול לשנות את העולם. אבל האמת היא, שלכל אדם בודד ולכל מעשה בודד יש “כוח גרעיני” אדיר. כל מעשה בודד הוא כמו פצצה גרעינית, שמייצרת תגובת שרשרת ארוכה^. כל מעשה בודד הוא כמו גרעין שנשתל באדמה, ומצמיח עץ שלם. זה הכוח הגרעיני היהודי.

הרבי סיפר פעם בהתועדות, על ילדה קטנה שחברתה השפיעה עליה להדליק נר שבת. אותה ילדה גדלה במשפחה רחוקה מתורה ומצוות, וביקשה מאמה רשות להדליק נרות. האמא לא הסכימה בשום אופן, שהרי גם האמא עצמה לא הדליקה. אבל הילדה ביקשה שבת אחרי שבת, עד שהאמא נשברה והסכימה. הילדה הדליקה נר, וביקשה מבני המשפחה שלא יזיזו את הנר ולא יכבו אותו. אחרי כמה שבועות, הרגישו ההורים שזה לא מתאים לצפות בטלויזיה בשעה שנר שבת דולק, והפסיקו לצפות בטלויזיה. לאחר מכן הרגישו שזה לא מתאים לענות לטלפונים בשעה שהנר דולק, והפסיקו לענות. לאחר מכן הרגישה האמא שלא בנוח מהעובדה שהבת מדליקה והיא לא מדליקה, ואז האמא התחילה להדליק נרות שבת. משהדליקה נרות, לא הרגישה בנוח להדליק אש בשבת, והתחילה להכין את האוכל מערב שבת. וכך נוצרה “תגובת שרשרת” עד שהמשפחה כולה חזרה בתשובה. המעשים הטובים שלנו יכולים לשנות את העולם. הרמב”ם פוסק להלכה כי העולם כולו נמצא על כף המאזניים. בצד אחד יש זכויות ובצד השני יש חובות. אם אדם עושה מעשה טוב אחד, הוא יכול להכריע את כף המאזניים לכף זכות, ולגרום לעצמו ולעולם כולו ישועה והצלה. אם כל אחד מאיתנו יעשה עוד מעשה חיובי, בכוחנו ‘להכריע את הכף’ וליצור עולם חדש. והגרעין הזה יצמיח בעקבותיו תגובת שרשרת ארוכה של מעשים טובים, שתביא את הגאולה האמיתית והשלימה, במהרה בימינו אמן.^.