“ויעש להן בתים”
המיילדות העבריות –שפרה ופועה (יוכבד ומרים) סיכנו את עצמן ועשו מעשה גדול, ולא הרגו את הבנים כציווי פרעה, ועל כך הקב”ה נתן להן שכר- “ויעש להן בתים”, רש”י מפרש-בתיי כהונה לויה ומלכות (בניה של יוכבד הם–אהרן הכהן ומשה –שהיה לוי, ומלכות -דוד המלך מבני בניה של מרים).
נשאלת השאלה איזו מידה כנגד מידה יש כאן? מה הקשר בין המעשה לשכר?
שפרה ופועה
פרעה מצווה את המיילדות העבריות-שפרה ופועה להרוג את הזכרים.
רש”י מפרש: “שפרה זו יוכבד על שם שמשפרת את הוולד ופועה זו מרים על שם שפועה ומדברת והוגה לוולד”.
נשאלת השאלה מהיכן רש”י הגיע למסקנה ששפרה ופועה הן יוכבד ומרים שנקראו בשמות אלו על שם פעולותיהן?
לשמוע קול ילד בוכה
בפרשת השבוע קוראים אנו על גזירתו של פרעה מלך מצרים “כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון” . לאחר שפרעה מצווה להשליך את הבנים ליאור הוא מוסיף: “וכל הבת תחיון”. מתעוררת השאלה, הרי הגזירה היתה רק על הבנים, ואם כן מדוע ממשיך ומרחיב פרעה בדיבורו גם לגבי הבנות, ‘וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן’?!
“ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור”
מפרש רש”י :הוא החמור שחבש אברהם לעקידת יצחק, והוא שעתיד מלך המשיח להיגלות עליו שנאמר עני ורוכב על חמור.
החמור מסמל את החומריות של העולם הגשמי, שאותה יש לכבוש ולזכך, זיכוך זה יגיע לשלמות בימות המשיח.
ממתק לשבת
הרב נחמיה וילהלם :
