פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן
בתחילת פרשתנו העתיק רש”י את התיבות מן הכתוב “פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן”. ופירש: “לפי שהיו השבטים מבזין אותו – הראיתם בן-פוטי זה, שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה-זרה, והרג נשיא שבט מישראל. לפיכך בא הכתוב וייחסו אחר אהרן”.
על דברי רש”י עולים מספר שאלות:
- למה ביזו בני-ישראל את פנחס, הרי הם עצמם ראו מה עשה זמרי, ונוכחו שהריגתו על-ידי פנחס הביאה לעצירת המגיפה בעם-ישראל?! לו רק בני שבט שמעון היו מבזים אותו, אפשר היה להבין זאת, בכך שרצו להגן על נשיא שבטם, אבל מדוע ביזו אותו שאר השבטים?
- השבטים ביזו את פנחס בכך שהזכירו את מעשיו של סבו מצד אימו-יתרו ,בכך ש”פיטם עגלים לעבודה-זרה” ,והרי יתרו עבד את כל סוגי העבודה זרה ,אם כך מדוע הזכירו דווקא סוג זה של עבודה זרה, ולא אמרו שסבו עבד את כל סוגי העבודה זרה שיש בכך בזיון גדול יותר?
- אם השבטים סברו שפנחס נהג שלא כדין בהריגת זמרי, היה עליהם לבזותו בעיקר בזה שעבר על איסור רציחה, ולא בכך שסבו פיטם עגלים, ואם לדעתם פנחס נהג כדין הרי אין מקום כלל לבזותו?
הביאור לכך: התרעומת של בני-ישראל כלפי פנחס נבעה מכך, שדווקא הוא היה היחיד שקם וקינא את קינאת ה’, בשעה שעמדו שם משה רבנו וכל עדת-ישראל ולא מצאו לנכון להרוג את זמרי, כביכול יש פה זלזול בכבודם של צדיקי הדור ובכבודו של משה רבינו .ולכן הטענה נגדו הייתה, שהרג את זמרי לא רק מחמת קינאת-ה’, אלא גם מתוך מידת האכזריות שהייתה טבועה בנפשו.
זו הסיבה שהשבטים ביזו אותו בכך שאבי אמו “פיטם עגלים לעבודה-זרה”. פיטום עגלים לצורך שחיטתם הוא מעשה אכזרי, והשבטים טענו, שפנחס ירש מסבו יתרו את מידת האכזריות, ולכן דווקא הוא היה זה שקם והרג את זמרי.
לפיכך הדגיש הקב”ה בדבריו: “פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן”. לאמור: פנחס לא ירש את מדותיו של יתרו ,אלא של הוא ירש את מדותיו של אבי אביו-אהרן-שהיה אוהב שלום ורודף שלום, ולכן התעורר להטיל שלום בין עם-ישראל לקב”ה שנאמר- “השיב את חמתי מעל בני-ישראל”.
