להיות במידת האמצע
“ולקח המטהר שתי צפרים חיות טהורות ועץ ארז ושני תולעת ואזב”(יד ,ד)
יש להבין מדוע שינתה התורה מהסדר שמצאנו בפרה אדומה-“ולקח הכהן עץ ארז ואזב ושני תולעת”
לכאורה זה הסדר הנכון, שכן הארז הוא הגדול ביותר, אחריו האזוב ואחריו שני התולעת.
אשה כי תזריע
אומרים חז״ל : שמה של כל פרשה בתורה , אף שהוא לקוח מהמילים הפותחות את הפרשה , נושא בתוכו את תוכנה של כל הפרשה כלה. אולם, בפרשה שלנו, פרשת ״תזריע״ נראה לכאורה, שתוכן הפרשה מנוגד לחלוטין לשמה:
להוציא יקר מזולל
בפרשתנו, התורה מפרטת את דיני נגעי הצרעת ומגיעה לתורת נגעי הבתים, “כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה, ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם”. מסגנון הפסוק נראה, כאילו בשורה יש כאן. הקב”ה ‘מבשר’ לנו, שכאשר נגיע לארץ-ישראל, הוא ‘יתן’ לנו נגעי צרעת בבתים!
כוחה של מצוות הדלקת נרות שבת
טומאת המצורע היא מהטומאות החמורות ביותר, עד שדינו של המצורע – להימצא מחוץ למחנה ישראל .
כמו כן נאמר במשנה שאם מצורע נכנס לבית חבירו הוא מטמא את כל הכלים בבית ,אבל אם המצורע נכנס לבית חבירו ללא רשותו, קובעת המשנה
מחוץ למחנה??
בפרשת תזריע (ומצורע) מופיעה המילה “כהן” כמעט בכל פסוק: “וראהו הכהן”, “והובא אל הכהן”, “והסגירו הכהן”, “ונראה שנית אל הכהן”, “וטמאו הכהן”, “וטהרו הכהן”, “ולקח הכהן”… יש כאן נתון מדהים: אם בכל התורה כולה יש 321 פעמים את המילה “כהן”,
