“האמונה של הסבתא”
מאת הרב יקי רט
בפרשת השבוע אנו קוראים על המועדים השונים, והקרבנות המוקרבים בהם. אנו נמצאים כימים אלו בימי ספירת העומר, אשר מחברת בין שני מועדים: פסח ושבועות. את ספירת העומר אנו מתחילים ממחרת השבת, מוצאי יו”ט ראשון של פסח, ע”י הבאת קרבן העומר, אשר בא מן השעורים, ומסיימים ביום החמישים, חג השבועות, בהבאת מנחה חדשה, שתי הלחם, אשר הורכבו מחיטה.
ידוע כי שעורים מוגדרים כמאכל פחות, מאכל בהמה, ולכאורה תמוה מדוע אנו מצווים להביאם בתור קרבן, שהרי בדר”כ אנו מצווים להביא קרבן מובחר.
הרב קוק מסביר כי קרבנות אלו מבטאים שני סוגים של אמונה. ישנה אמונה תמימה ופשוטה שקיימת בליבו של כל יהודי. לפעמים עמוקה וחבויה היא, וצריך קצת ‘לנקות’ את האבק כדי לגלותה, אך היא בוודאי מצויה שם, בכל יהודי, מתוך עומק סגולת נפשו.
אמונה זו מתבטאת בהבאת קרבן העומר מן השעורים, מאכל בהמה, שאין בה דעת ונוטה רק לרגש הטבעי, וכך גם אמונה זו.
לעומתה, קיימת אמונה המבוססת על הדעת והשכל, ובנויה על בירור, לימוד והעמקה. אמונה זו מתבטאת בקרבן שתי הלחם, אשר בא מן החיטים, מאכל אדם, שעניינו דעת ובינה, שהרי עץ הדעת – חיטה היה, לפי חז”ל. ביציאת מצרים היינו כתינוק שנולד, עדיין ללא דעת, אך זכינו לגילויי אמונה גדולים ונשגבים. במעמד הר סיני זכינו לקבל תורה, ולבנות את דעת האמונה בקרבנו.
לפעמים נדמה כי מי ששייך לאמונה התמימה – הרי שהאמונה השכלית רק תזיק לו, ומי שמוכשר למחקר השכלי – הרי שתחלש בו הנטייה האמונית הטבעית. אך ספירת העומר מלמדת אותנו כי יש לחבר בין השתיים. אדם צריך לבנות בקרבו אמונה תמימה,טבעית, פשוטה וחזקה, כאילו אין שום אפשרות למחקר שכלי. ומצד שני, על גבי אמונה זו, אדם צריך לברר את אמונתו ולהעמיק בה בבירור עמוק בחכמה, בינה ודעת – כאילו אין כלל כח של אמונה בנפש.
חז”ל דרשו על הפסוק “אדם ובהמה תושיע ה’” –בשכלנו, אין זה גורע מהאמונה התמימה, הפשוטה, שנמצאת בליבנו, שהיא תמיד היסוד והבסיס. “משימים עצמם כבהמה”.
דורנו מצד אחד איננו מסתפק ב”אמונה של הסבתא”, ודורש מחקר ובירור אמוני. דרישה זו נכונה וטובה היא, ותכליתה להביא אותנו לידי אמונה שלמה ועמוקה יותר. אך, מצד שני, ככל שמדגישים את הבירור השכלי, עלולים לפספס או לשכוח את האמונה הטבעית והסגולית שבקרבנו. בדור כזה חובה עלינו להדגיש את היסוד של ספירת העומר, המחברת ומקשרת בין השתיים. אי אפשר החשבונות והבירורים העמוקים, אנו גם צריכים להשכיל ולשים עצמנו כבהמה. באמונה פשוטה ותמימה, אשר קיבלנו מורשה,וחבויה בקרבו של כל אחד ואחד מאיתנו.
