שנה הבאה בני חורין!?
את ההגדה אנו מתחילים בפיסקה: “הא לחמא עניא.., [זהו לחם העוני שאכלו אבותינו במצרים. כל הרוצה יבוא ויאכל, כל הצריך יבוא ויפסח. השנה – כאן, לשנה הבאה – בארץ-ישראל. השנה – עבדים, לשנה הבאה – בני חורין].
מקום אמירת “הא לחמא עניא” איננו בבית-הכנסת, אלא בתוך הבית פנימה, לאחר עריכת הקידוש ולאחר הכרזת ‘מגיד’.
יום הולדת שמח!
אחת ממשמעויות היסוד של חג הפסח היא – היותו נחשב כ’יום ההולדת’ של עם ישראל. ביציאת מצרים עם ישראל הפך לעם עצמאי ,ממילא הדבר קשור גם בכל אחד בפרט, בהיותו חלק מן העם.
כללית, בחייו של כל אדם יש שני היבטים: היותו יחיד, והיותו חלק מעמו, ממדינתו, מעירו, מסביבתו ומקהילתו.
מהות המצה
ידוע שחמץ-מרמז על גאווה,ואילו מצה שלא תופחת ונשארת דקה מרמז על ביטול,בכדי להתחבר לקב”ה אנו צריכים להתרחק מהגאווה ולהתנהג כמו מצה, אומר הצמח צדק – עניין זה נרמז בהגדה במילים :”מצה זו על שום מה אנו אוכלים”.
מדוע לא מברכים שהחיינו על ביעור חמץ?
על בעור חמץ הרא”ש הקשה מדוע אין מברכים ברכת שהחיינו על ביעור חמץ?
ומתרץ כי סומכים על שהחיינו שיאמרו בליל יום טוב על הכוס.
וצריך להבין, הרי מצוות הביעור הוא בי”ד ומה שייך לומר עליה שהחיינו בליל ט”ו?
סוד המצה
עם ישראל יוצא ממצרים בחיפזון, “ויאפו את-הבצק אשר הוציאו ממצריים, עוגות מצות–כי לא חמץ: כי-גורשו ממצריים, ולא יכלו להתמהמה, וגם-צידה, לא-עשו להם” (שמות י”ב, ל”ט), ולזכר אותו חיפזון אנו מצווים לאכול בחג הפסח מצות. על פניו, העובדה שאכלנו מצות הרי היא אילוץ של המציאות,
״ולמען תספר באוזני בנך… וידעתם כי אני ה׳ ״( שמות י׳ ב׳) / לקראת חג הפסח
האדמו״ר מבעלזא זיע״א אומר על הפסוק : ״ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים … וידעתם כי אני ה׳ ״, כי יש כאן מקום לשאול, מדוע התחיל הקב״ה את דבריו בלשון יחיד -״ולמען תספר באזני בנך״, ומסיים בלשון רבים- ״וידעתם כי אני ה׳ ״?
מדוע דווקא באביב?
יציאת מצרים חלה בחודש ניסן – בתקופת האביב, והתורה מצווה עלינו לחוג את חג הפסח דווקא בתקופת האביב ,שנאמר :
” שמור את חודש האביב ועשית פסח לה’ אלוקיך כי בחדש האביב הוציאך ה’ אלקיך ממצרים לילה”.
פנינים מההגדה של פסח
פנינים מההגדה 1:
“צא ולמד מה ביקש לבן הארמי”
מדוע דווקא את לבן מביא בעל ההגדה כהוכחה לכך שקמו לכלותנו, וכי הוא לבדו קם? לא היו עוד שונאים בהיסטוריה שרצו להרוג אותנו?
פנינים מההגדה 2:
“ארמי אובד וירד מצרימה”
הקשה מרן הגר”מ פיינשטיין זצ”ל מה הקשר בין “ארמי אובד אבי” (יעקב שהיה אצל לבן) לבין “וירד מצרימה -שיעקב ירד למצרים ?
נקדים לבאר מה גרם ליעקב אבינו לרדת למצרים?
פנינים מההגדה 3:
הכול בסדר
מאת שחר סויסה
בליל הסדר אנו עושים הרבה דברים שונים מהרגיל,חלקם בכדי להתמיהה את הילדים ובכך לגרום להם לשאול מה נשתנה?, וחלקם נעשים עבורנו על מנת שנלמד עניין עקרוני :
בליל הסדר אנו מוזגים כוס ולא מיד שותים אלא לאחר מספר קטעי הגדה,
פנינים מההגדה 4:
הבן החמישי
נאמר בהגדה – “כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול”.
נשאלת השאלה מדוע בעל ההגדה כותב את המילה אחד 4 פעמים, היה אפשר לכתוב -כנגד ארבעה בנים דברה תורה, חכם, רשע, תם, שאינו יודע לשאול”.
]פנינים מההגדה 5:
הקהה את שניו
אנו אומרים בהגדה של
ְ פסח: “אַ ף אתה הקהה את שניו ואמר לו”מה פירוש הקהה את שניו?
אין הכוונה שתשבור לו
את השיניים… יש אומרים שתיתן לו לטעום מהחומץ, וככה השיניים שלו יהיו קהות.
יש רמז יפה: “רשע” בגימטרייה 570″ .הקהה את ׁשניו – תוריד לו את “ׁשניו”, שזה בגימטרייה 366 .נשאר 204 ,כמניין “צדיק”!
כלומר, תהפוך אותו לצדיק על ידי
שתדבר איתו בטוב טעם. כי צריך להחזיר כל יהודי למוטב, “לבלתי ידח ממנו נדח”.
ְ
בשעות אחר-הצהריים של חג ‘שביעי של פסח’ בארץ הקודש, ו’אחרון של פסח’ בחו”ל, מקיימים המוני בית ישראל את המנהג המיוחד שתיקן הבעל-שם-טוב, מחולל תנועת החסידות, לאכול סעודה שלישית מיוחדת בחג זה וקרא לה ‘סעודת משיח’, משום שביום הזה מאיר גילוי הארת משיח.
