אשר קרך בדרך
מאת-הרב יקי רט
כאשר חוזר המן הביתה, לאחר אותו הבוקר בו נאלץ במצוות המלך להרכיב את מרדכי על סוס ולקרוא לפניו ‘ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו’, תחת תכניתו אשר זמם לתלות את מרדכי בדיוק באותו בוקר, על העץ הגבוה אשר כבר טרח והכין, מספר המן לזרש אשתו את “כל אשר קרהו”. המילה קרהו, מלשון מקרה, באה ואומרת: אל תדאגו, כל מה שהיה זה רק מקרה, אבל אני ממשיך לדבוק בתכנית המקורית שלי נגד מרדכי ועמו, ובטוח שאצליח. אפילו יועציו הקרובים כבר הרימו ידיים וניסו לשכנעו כי “אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו – לא תוכל לו, כי נפול תיפול לפניו”, אך הוא דבק בעמדתו כי זה בסך הכל ‘מקרה’.
אידאולוגיה זו של המן, מקורה כבר קדום במסורת אבותיו. גם על סבא רבה שלו, עמלק, כתוב “אשר קרך בדרך”, וגם כאן ניתן להסביר בלשון ‘מקרה’. עמלק מגיע לאחר שעם ישראל יצא ממצרים ועבר את ים סוף באותות ובמופתים, “שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען, תפול עליהם אימתה ופחד…”. כל העולם רועד מפחד מעם ישראל ומאלוקיו, אך עמלק מגיע עם האידאולוגיה שלו, ואומר כי הכל ‘מקרה’. אין השגחה ואין ניסים. אין עם נבחר ואין אלוקים.
לא בכדי נבחר שמו של החג ‘פורים’, “על שם הפור”. וכי לא נמצא שם מתאים וקולע יותר לחג הזה, בו ניצלו היהודים מגזירת שמד? הרי הפור הוא בסך הכל האמצעי שעל ידו בחר המן באיזה חודש לבצע את זממו. אלא שהפור הוא לא רק אמצעי טכני לקביעת הזמן. הפור הוא אידאולוגיה שאומרת שהכל בידי הגורל והמקרה. זו האידאולוגיה של המן.
דווקא מגילת אסתר, שאין בה שם שמים ואין בה ניסים גלויים, וכל כולה פוליטיקה, היא המלמדת אותנו כיצד השגחת ה’ מלווה אותנו גם במסתרים. גם כשכל ההתנהלות לכאורה טבעית, כולנו מבינים שיד ה’ היא המנהלת את הכל מאחורי הקלעים. עלינו לגלות את ההסתר במגילת אסתר, ובכך למחות את זכר עמלק, שאצלו הכל בבחינת ‘מקרה’. ‘אשר קרך בדרך’.
כשתפיסת המקריות מזנבת בנו, הרי שכל עבודת ה’ שלנו היא בקרירות. כי כששום דבר לא ברור, והכל בבחינת ספק (עמלק בגימטריה ספק), הרי שגם אין להט פנימי לכל דבר שבקדושה. כי תמיד יבוא העמלק שבנו ויגיד אולי לא, כמו שגם המן אחרי כל מה שעבר הגדיר את זה כ מקרה ולא ראה את השגחת ה’, וכמו שעמלק הגדיר את כל הניסים והנפלאות כ’מקרה’. ומכאן גם ההסבר השני ל’אשר קרך בדרך’ מלשון קרירות.
וכשהקרירות גוברת, הרי שזה כבר פתח לטומאה. הפירוש השלישי לאשר קרך בדרך הוא מלשון ‘קרי’, טומאה, וכדרשת חז”ל שטימאן במשכב זכור. כי אם שום דבר לא ברור, והכל קר – אז גם הכל הופך להיות מותר ולגיטימי, ואין שום אמת ברורה ומוחלטת.
עבודת ה’ שלנו בימי הפורים היא למחות את זכר עמלק ע”י ראייה ברורה והכרה באמת האלוקית שמלווה אותנו, ומתוך כך להגיע לחמימות והתלהבות בעבודת ה’, וכמובן – מתוך טהרה גדולה. יהי רצון שנזכה לקיים את ימי הפורים האלה, ולמחות את זכר עמלק מליבנו.
