סיפור השגחה פרטית

  מסר ישיר מההשגחה העליונה
קולו של הטייס נשמע לפתע בחלל המטוס, וליבם של הנוסעים החסיר פעימה: 'נוסעים יקרים, לצערי אירעה תקלה במנועי המטוס, ואנו ניאלץ לנחות בשדה תעופה קטן בקרבת מקום. אני מקווה שתוך כארבע שעות תתוקן התקלה ונוכל לשוב ולהמריא אל היעד. אנא חגרו את חגורות בטיחות והתכוננו לנחיתה'.במטוס שהיה בדרכו לעיר אנטוורפן, טסו בין השאר האדמו'ר מפיטְסְבּוּרג זצ'ל ועוד שמונה מחסידיו. הם היו בדרכם לחתונת בתו של אחד מחסידי האדמו'ר שהתגורר בבירה הבלגית. שדה התעופה הקטן שבו נחתו היה ריק במשך מרבית שעות היממה, והיה מיועד בעיקר לטיסות מטען של תוצרת חקלאית ולטיסות פנימיות.נוסעי המטוס ירדו והתמקמו על הספסלים הריקים של שדה התעופה. האדמו'ר ותלמידיו ביקשו להתפלל תפילת מנחה, שכן עד שהמטוס ימריא שוב, כבר אמור היה לרדת הערב. הייתה רק בעיה אחת: האדמו'ר ותלמידיו מנו תשעה אנשים בלבד, נוסעי המטוס האחרים לא היו יהודים, וכדי לקיים מניין צריך עשרה מתפללים לפחות.'מקובלני מבית אבא, שאם ישנם תשעה יהודים – יימצא גם העשירי', אמר האדמו'ר למלוויו בביטחון.בטרמינל ההומה והסואן אי אפשר היה להתפלל בלי הפרעה, והאדמו'ר ניגש אל אחד מעובדי שדה התעופה, ושאל אותו האם יש אפשרות לקבל חדר צדדי כדי להתפלל בו בשקט. האיש שמע את שאלתו של הרב נשוא הפנים, ולפתע החוויר כסיד והתנודד על מקומו כאילו פגע בו ברק.לאחר רגע ארוך של התאוששות, השיב העובד לרבי: 'אני מוכן למלא את בקשתכם, בתנאי אחד: שתתנו לי להגיד קדיש לזכר אבי המנוח'.אתה יהודי?' שמח הרבי לשמוע, 'איזה יופי. עכשיו יהיה לנו מניין לתפילה-."אני יהודי', השיב העובד וניכר בו כי נפשו סוערת, 'אך הרשו לי לשאול קודם: מי שלח אתכם לפה? איך הגעתם למקום הזה?'
האדמו'ר הסביר ליהודי כי הם היו בדרכם לאנטוורפן, אך במטוס אירעה תקלה, והם נאלצו לנחות פה באופן בלתי מתוכנן. 'ומי אתה?' שאל האדמו'ר, 'האם יש פה יהודים נוספים?'
'אני חושב שלא תאמינו לסיפור שלי,' אמר האיש, 'אבל אני מבטיח לכבוד הרב שזו אמת לאמיתה'.
'נולדתי למשפחה דתית מאוד,' החל האיש בסיפורו, 'שנות ילדותי עברו עלי בתוך קהילה חמה ותומכת, אולם לאחר מספר שנים הכרתי לצערי מספר נערים פוחזים שמשכו אותי למחוזות גרועים. הידרדרתי אל עולם הפשע עד שיום אחד כבר לא יכולתי להישאר יותר באזור ילדותי. מאימת השלטונות נפרדתי ממשפחתי וברחתי לעיר הקטנה הזו. על אף שאני מגיע ממשפחה אורתודוקסית ביותר, שכחתי את כל מה שלמדתי, ואינני מקיים מצוות כבר כמה עשרות שנים.
'כבוד הרב לא יאמין, אבל גם לאחר ששמעתי שאבי נפטר לא אמרתי עליו קדיש, מכיוון שלא זכרתי בדיוק איך אומרים את זה, ובנוסף במקום הנידח הזה אין בכלל יהודים.- 'אתמול בלילה הופיע אבי בחלום ואמר לי:'יענקל, מחר יחול יום השנה לפטירתי, ואני רוצה שתגיד עלי קדיש'.'אני זוכר שלאחר רגע של תדהמה, התחלתי לצחוק: 'אבל אבא', מחיתי בפניו בחלום, 'בשביל לומר קדיש צריך מניין, ואני היהודי היחידי בכל העיירה. אין שום סיכוי שאצליח למצוא מניין בכל האזור'.'אל תדאג, יענקל', ענה לי אבי – וכל זה בחלום, 'אני מבטיח שאביא לך מניין!'
'לאחר שהתעוררתי מהחלום', מוסיף האיש ומספר, 'רעדתי זמן רב והייתי המום, אולם לאחר כמה דקות של התאוששות אמרתי לעצמי שזה רק חלום, ואין לו כל משמעות מעבר לכך. זה הרי ממש מגוחך. נו באמת, מניין יגיע לעיירת חקלאות נידחת שכזו מניין אנשים יהודים?'…

מעבר לסרגל הכלים