שמחת ל”ג בעומר
שני הטעמים העיקריים לשמחת ל”ג בעומר הם:
א) תלמידי רבי עקיבא “פסקו מלמות”.
ב) הוא יום הילולת רשב”י, ורשב”י ציווה לשמוח ביום הסתלקותו.
יש לנו כלל – כאשר יש שני פירושים לעניין מסוים חייב להיות קשר בניהם, אם כך צריך להבין את הקשר בין הפירושים הנ”ל.
רמז
לג בעומר חל בסמיכות לפרשת בחוקותי .
פרשת בחוקותי הפרשה ה-33 בתורה!
כך עולים למירון
כאשר בעל 'אור החיים' הקדוש עלה למירון להילולא של רשב"י, עם הגיעו לרגלי ההר ירד מהחמור והיה עולה על ידיו ועל רגליו, וכל הדרך גועה וצועק: היכן אני השפָל נכנס, למקום אש ושלהבת! ובעת ההילולא היה שמח שמחה גדולה.
רמז גדול!
לג בעומר חל ב-יח באיר
בהיפוך אותיות – בר יחאי
“יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין”
רשב”י מעיד על עצמו ואומר: “יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין”.
צריך לבאר מהי מעלתו הגבוהה של רשב”י שבזכותה הוא יכול לפתור את כל העולם מן הדין?
הביאור לכך- כלל גדול אומרת החסידות: כל הגבוה ביותר יורד למטה ביותר, ובירידתו הוא מעלה את התחתונים ומרוממם”.
מעשה נורא מתחיית המתים ממש מפי עד ראיה
עד ראייה מספר על נס ופלא, שראה במירון: בהיותי במירון
על ל"ג לעומר בשנת תרפ"ג, [1923] שחל אז ביום הששי, ושכמעט רוב הקהל מאלפי ישראל, נשארו אז במירון לשבות שם את יום השבת.
דבר תורה להאזנה:
ל"ג בעומר-רבי עקיבא ותלמידיו (11:18 דקות) להאזנה |
