הנחמה הכפולה בבית השלישי
בפרשתנו משה רבינו מתפלל 515 תפילות שיזכה להיכנס לארץ-ישראל עד שהקב"ה אמר לו שלא יבקש עוד בעניין הזה, "כי לא תעבור את הירדן הזה".
אמרו חז"ל, שאילו היו בני-ישראל זוכים, הייתה הכניסה לארץ נעשית על-ידי משה רבנו, ואז הייתה כניסתם לארץ נהפכת לגאולה האמתית והשלמה, ולא היו גולים עוד לעולם ,וגם לבית-המקדש היה קיים קיום נצחי. בפועל לא זכו לכך והכניסה לארץ הייתה על-ידי יהושע, ולאחר מכן באו הגלות והחורבן.
הפטרת הפרשה עוסקת בנחמה הגדולה שהקב"ה מנחם את עם-ישראל – "נחמו נחמו עמי". על הנחמה הזאת אמרו חז"ל שהיא "נחמה בכפליים", על הבית הראשון ועל הבית השני, שכן הגאולה תהיה גאולה נצחית ובית-המקדש השלישי יתקיים לנצח.
נשאלת השאלה, מה הקשר בין ההפטרה לתוכנה של הפרשה? הפרשה עוסקת במניעת כניסתו של משה רבנו לארץ ובשורש הגלות והחורבן, ואילו ההפטרה מדברת על הנחמה הגדולה שתהיה בגאולה הנצחית ובבניין בית-המקדש השלישי.
על עניינה של הנחמה הכפולה מוסבר, שלכל אחד משני בתי-המקדש הייתה מעלה ייחודית, ובבית השלישי יתמזגו השתיים. המעלה של הבית הראשון – שהאירה בו התגלות אלוקית עצומה מלמעלה. בבית השני לא הייתה התגלות אלוקית גדולה כזאת (ולכן חסרו בו חמישה דברים), אולם היה בו היתרון של ההזדככות והעלייה שבאה מלמטה, מצד העולם התחתון.
כל אחת משתי המעלות הללו כשהיא לעצמה, אין בה קיום נצחי. עם כל מעלתה של ההתגלות האלוקית שבאה מלמעלה, כשאין היא מתחברת עם הזדככות של העולם התחתון – היא עתידה לחלוף ולהיפסק. כמו כן ההזדככות שבאה מלמטה, אם אין בה העוצמות האין-סופיות של ההתגלות האלוקית שבאה מלמעלה – עתידה אף היא להגיע אל קיצה. בזה ייחודו של הבית השלישי, שבו יתמזגו שתי המעלות הללו, וזו משמעותה של הנחמה הכפולה.
עניין זה מסביר מדוע הכניסה לארץ-ישראל לא הייתה על-ידי משה אלא על-ידי יהושע דווקא. משה עניינו גילוי מלמעלה, ואילו יהושע מייצג את עבודת העולם התחתון. לכן נזקקו למלאכת הכיבוש והחלוקה של הארץ – מכיוון שבירור העולם התחתון כרוך בעבודה ממושכת, הדורשת זמן.
פרשת השבוע טומנת בתוכה את המיזוג של מעלת משה רבנו עם היתרון המיוחד של עבודת יהושע, וע"י מיזוג זה ייבנה בית-המקדש השלישי, וזהו גם עניינה של ההפטרה – "נחמו נחמו עמי"-נחמה על בית ראשון ועל הבית השני, ועל כך שבגאולה הקרובה בבית המקדש השלישי יהיו את שתי המעלות של שני בתי המקדשות.
