דבר תורה קצר – סוכות

מעל הכוכבים

מאת-הרב יעקב רט

מסופר על הגאון מוילנא, שכאשר הגיעו תלמידים לבקרו בסוכה, שאל אותם: מניין לנו שקיים אברהם אבינו מצות סוכה? התלמידים הביטו זה על זה בפליאה, ולא ידעו מה פשרה של השאלה. נענה הגר”א והשיב, כי לומדים זאת מהפסוק “וה’ ברך את אברהם בכל”. עדיין לא הבינו התלמידים מה פשרה של תשובה זו, ואז הסביר הגר”א כי ‘בכל’ זה ראשי תיבות של שלושת הפסוקים בהם נצטווינו במצות הסוכה: “בסוכות תשבו שבעת ימים”, “כל האזרח בישראל ישבו בסוכות”, “למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל”. ועדיין אנו זקוקים להבין את עומק דברי הגר”א. מה הקשר בין ברכתו של אברהם בכל לבין מצות הסוכה? ניתן להבין זאת לאור ציווי נוסף בו נצטווה אברהם אבינו, ואף הוא קשור ומתחבר למצוות הסוכה. לאחר שהגיע אברהם לגיל מבוגר ומופלג, בו כבר לא ראו סיכוי לאפשרות שייולד לו בן, וכבר בטוח אברהם כי בן ביתו יירש אותו, הוא אליעזר עבדו, מספרת לנו התורה: ” וַיוֹּצא אֹּתוֹּ הַחּוצָה וַיֹּאמר הַבט נָא הַשָמַיְמָה וסְפֹּר הַכוֹּכָבים אם תּוכַל לסְפֹּר אֹּתָם וַיֹּאמר לוֹּ כֹּהְ יהיה זַרְעָך”.

רש”י במקום מסביר כי הקב”ה היה צריך להוציאו מהמבט הטבעי, מהאצטגנינות שלו, להרים אותו מעל הכוכבים, ומשם להביט על העולם הזה, בהבטה מלמעלה למטה, ושם מלמד אותו הקב”ה כי ישראל הם מעל הטבע. אין מזל לישראל. בדיוק כשם שיצחק נולד רק לאחר שאין לכך שום סיכוי בהנהגת הטבע, כך עם ישראל לדורותיו ישרוד ויגיע לגאולה השלמה, גם כשזה כנגד כל הסיכויים והתחזיות. כי הוא מעל הטבע.

השפת אמת מסביר כי קיים קשר בין ציווי זה למצוות הסוכה. כמו שבמצוות הסוכה אנו יוצאים מהבית, כך גם כאן ה’ מוציא את אברהם החוצה מביתו, וכמו שאנו צריכים לראות מבעד לסכך את הכוכבים, כך מצווה ה’ את אברהם להביט בכוכבים. מצוות סוכה באה בסיומם של הימים הנוראים ובפתחה של השנה כדי להזכיר לנו כי אנו מעל הטבע.

הדפסה