שאלת גשמי ברכה
ערב ז במר-חשוון אנו מתחילים לשאול גשמים ולומר בתפילה ותן טל ומטר לברכה/ברך עלינו.
ידועה הסיבה מדוע דחינו בשבועיים את הבקשה ולא התחלנו לשאול גשמים בכ"ה בתשרי, בכדי שעולי רגלים יספיקו לחזור לביתם מירושלים ללא גשמים.
אך אם כן נשאלת השאלה – אנו מחליפים שוב מחורף לקיץ בט"ו בניסן. יוצא שיש מהעולים לירושלים להקריב קורבן פסח שיוצאים לדרך שבועים לפני ב- א בניסן על מנת להספיק להגיע בזמן. אם כן, מדוע שלא נחליף לתן ברכה / ברכנו כבר מ- א' ניסן בכדי שלא יתפסו אותם גשמים בדרך? הרי לכאורה זה אותו עניין?
מבארים חכמים- *שלא דומה הליכה למצווה לחזרה ממנה*. בניסן הולכים בדרך על מנת להגיע לבית המקדש ולהקריב קורבן פסח, כשמקיימים מצוה צריך למסור נפש ולהתאמץ, "לפום צערה אגרה" לכן גם אם יורד עליך גשם לא נורא, אבל אחרי סוכות אתה חוזר מהמצוה ופה אפשר להקל.
