״ויבך על צואריו עוד״
מאת הרב שמעון מויאל
פרש רש״י הקדוש : ״יעקב לא נפל על צוארי יוסף, ולא נשקו, ואמרו רבותינו , שהיה קורא את שמע״. וצריכים אנו להבין , מדוע יעקב אבינו קורא קריאת שמע דוקא בעת המפגש עם הבן האובד זה עשרים ושתים שנים? הרי הוא יכול היה להקדים או לאחר את ״קריאת שמע״ . אם כן, למה אמרה דווקא בעת הפגישה? בוודאי הייתה ליעקב אבינו כונה מיוחדת במעשהו זה!
ונשאלת עוד שאלה : לאחר המפגש עם יוסף , אמר לו יעקב אבינו : ״אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך, כי עודך חי״. תמהו על-כך המפרשים- הרי עם יעקב אבינו רואה את יוסף ע״ה פנים אל פנים – בוודאי שהוא חי,אם כן מדוע הוא אומר לו ״כי עודך חי״? וכן, כשחזרו האחים ע״ה ממצרים כדי לבשר ליעקב שיוסף חי, כתוב: ״ותחי רוח יעקב אביהם ״. ואחר – כך שואל יעקב ״רב עוד יוסף בני חי״? הרי בניו אמרו לו שיוסף חי, ושהוא מלך על מצרים, ומדוע יעקב חוזר ושואל אותם האם הוא חי?
אלא אומרים חז״ל : כשיעקב אבינו רצה לברך את בניו , נסתלקה ממנו השכינה, כמו שכתוב בגמרא ( פסחים נו׳, עא׳) : … בקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין, ונסתלקה ממנו השכינה.
אמר(=יעקב) שמא חס ושלום יש במטתי פסול? כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשו? אמרו לו בניו: ׳שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׳, (כלומר) כשם שאין בלבך אלא(אל) אחד , כך אין בלבנו אלא (אל) אחד״. ומגמרא זו אנו רואים שאמירת ״שמע ישראל״ מסמלת קבלת על מלכות שמים, ושהבנים ממשיכים בדרך אביהם- בדרך ה׳ יתברך.
לכן, כשמודיעים ליעקב שיוסף חי, הוא שומע, אבל חושש- האם נשאר יוסף בצדקותו? האם הוא ״חי״ גם מבחינה רוחנית? או שמא, לאחר שיהיה מלך במצרים פרק, חלילה , מעליו על תורה ומצות. ואז הוא נקרא חלילה ״מת״, שהרי רשעים בחייהם קרואים מתים(ברכות יח׳ , עא׳). אבל כשראה יעקב שחזרה אילו השכינה, כמו שכתוב :״ותחי רוח יעקב אביהם״, הבין שיוסף נשאר בצידקותו, ( כי אם חלילה היה יוסף עוזב את דרך ה׳, וחלילה עובד עבודה זרה, לא היה ראוי יעקב שתחזור אילו השכינה- רוח הקודש). וכאשר ראה את ״העגלות״ ששלח יוסף , כדי לרמוז לאביו על הפרק שלמדו יחד , ״עגלה ערופה״, לפני מכירת יוסף. אמר יעקב: ״רב עוד יוסף בני חי״- כלומר, ״חי״ הוא מבחינה רוחנית ונשאר בצדקותו. לכן במפגש עם יוסף , כשראה יעקב שיוסף חי לא רק מבחינה גופנית , אלא גם מבחינה רוחנית , אמר ״שמע ישראל ה׳ אלקנו ה׳ אחד״. אותו ״שמע ישראל״ המסמל שאף אחד מן הבנים, כולל יוסף, לא סר מדרך ה׳ חלילה. ולכן אומר יעקב: ״אחרי ראותי את פניך , כי עודך חי״. ״ראותי את פניך״- מבחינה גשמית. ו״כי עודך חי״- מבחינה רוחנית.
( ע״פ מדרש אור חדש)
