הפרופסור מאניפולי
מאת הרב אברהם חזן
נס פורים אירע באחת התקופות הזוהרות ביותר ליהודים במשך ימי הגלות. היהודים הגיעו לעמדות בכירות בממשל. זו הפעם היחידה בהיסטוריה בה בת ישראל כשרה, אסתר המלכה, הייתה אשת המלך, הדוד שלה מרדכי היהודי שהיה נשיא הסנהדרין, היה משרי המלוכה היושבים בשער המלך. והיו להם יחסי ידידות מצוינים עם בית המלך.
לכאורה לא הייתה שום תקופה בזמן הגלות, שבה היו היהודים יכולים להיות בטוחים לגמרי, כבימי אחשוורוש. אך בעוד היהודים בטוחים כל-כך, ונהנים ממעמדם החדש, אירע ההפך הגמור ונוחתת עליהם הגזירה הקשה ביותר בהיסטוריה. נגזרה עליהם הגזירה “להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים, ביום אחד”. גזֵרה זו הייתה הקשה ביותר מכל הגזירות שבאו על בני ישראל, משום שבכל הגלויות האחרות, מלבד בגלות מצרים, לא היו כל היהודים מרוכזים תחת שלטון אחד.
חז”ל אמרו: “צדקה עשה הקב”ה בישראל שפיזרן לבין האומות”, שאם, חלילה, אומה אחת תנסה לפגוע ביהודים, יינצלו היהודים המתגוררים במדינות האחרות. גם ליהודי מדינה זו תהיה האפשרות לברוח למדינה אחרת. אמנם במצרים התרכזו כל בני-ישראל במדינה אחת, אבל לא הייתה שם גזֵרת השמדה מוחלטת כל-כך, שכן פרעה גזר רק על הזכרים. אולם אחשוורוש מלך על כל העולם ולא היה לאן לברוח. גם הגזֵרה הייתה להשמיד את כל היהודים ביום אחד, ולא היה זמן להימלט.
נשאלת אפוא השאלה: איך ייתכן שממצב טבעי כל-כך בטוח, תתפתח גזֵרה נוראה כל-כך? אומרת הגמרא, שהגזירה הגיעה בגלל שבני ישראל “נהנו מסעודתו של אותו רשע”. הדגש הוא, לא על עצם האכילה אלא על ההנאה מהסעודה. הם הרגישו ידידים של אחשוורוש, שאפילו הזמין אותם לסעודתו. לכן הגיעה גזירה זו משמים. כי סוד קיומו של העם היהודי הוא בלתי טבעי והוא נובע אך ורק מהקשר המיוחד שלו לבורא עולם. כל ניסיון שלנו לשחק לפי כללי המשחק של משפחת העמים, נועד לכישלון.
נאמר במדרש: בני ישראל נמשלו לכבשה בין שבעים זאבים. לאורך כל ההיסטוריה, הזאבים “עומדים עלינו לכלותינו, והרועה-הקב”ה- מצילנו מידם”. אולם השמירה מותנית בכך שהיהודים סומכים על הקב”ה שישמרם. הבעיה מתחילה כאשר אנו מתיידדים עם אומות העולם ואומרים לה’ שאנו מסתדרים לבד. זה מה שהיה בימי אחשוורוש, בני ישראל הרגישו שהזאבים הפכו להיות ידידים שלהם. הם נהנו כל כך, עד ששכחו לרגע מהרועה, מהקב”ה.
מכאן עולה, כי הקיום היהודי ודרכי הטבע הם שני דברים נפרדים. גורלם של היהודים אינו נקבע על-פי כללי הטבע, אלא הוא תלוי בקיום התורה והמצוות. מצד דרכי הטבע לא היה אז מקום לגזֵ רה, אך ברגע ש”נהנו מסעודתו של אותו רשע, נשארה “הכבשה” לבדה מול שבעים זאבים, לא פלא שהגיעה הגזירה הנוראה של המן. גם דרך ההצלה מבהירה אותו לקח: ביטול הגזֵרה לא היה בדרך הטבע כלל. מרדכי ואסתר ידעו כי כשם שהגזֵ רה לא נחתה בדרך טבעית, כך גם הישועה תבוא מלמעלה, ודרכי הטבע אינן אלא לבוש שדרכו תבוא הישועה האלוקית. כאשר רוצים לבטל כזו גזירה לא תעזור דיפלומטיה ולא יועצים אסטרטגיים.
הדבר שיביא את ההצלה הוא תיקון הסיבה שגרמה לגזֵרה, וכדי לבטל אותה צריך לעשות תשובה ולהתחבר מחדש אל ה’. לבקש מהרועה שיחזור להגן עלינו מהזאבים. ולכן הם התרכזו בצום ובהתעוררות תשובה. אסתר הורתה למרדכי לפעול פעולה רוחנית של צום ותשובה: “לך כנוס את כל היהודים… וצומו עליי… שלושת ימים לילה ויום”.
מרדכי לבש שק ואפר ועורר את עם ישראל לשוב בתשובה. אסתר עצמה, צמה גם כן שלושה ימים, לילה ויום. אף שצום קשה כל-כך פגע בדרך הטבע בסיכוייה לשאת חן בעיני המלך. ודווקא פעולה זו הביאה את ה”ונהפוך הוא” לביטול הגזירה. מסופר על חסיד שהיה חולה ר”ל, ואף רופא לא מצא רפואה למחלתו. הוא נסע אל הצדיק ר’ מרדכי מנשכיז, שיעץ לו לנסוע לפרופסור שבעיר אניפולי. מיהר החסיד החולה לנסוע, וכאשר הגיע לשם, שאל היכן גר הפרופסור. אולם האנשים צחקו ואמרו כי אין פרופסור בעיירה קטנה זו. שאל אותם החסיד: אולי יש דוקטור? אמרו האנשים: לא, גם דוקטור אין ואפילו לא חובש! מאוכזב ומתפלא חזר החסיד לצדיק, כשהוא תמה כיצד דברי הרבי היו לשווא. כשסיפר על הקורות אותו, שאלו הרבי: “ומה עושים תושבי העיר כשמישהו מהם חולה?”, השיב לו החסיד: “מה יוכלו לעשות, אין להם ברירה אלא לבטוח בה’ שישלח להם רפואה משמים”. נענה הצדיק ואמר: זה בדיוק הפרופסור מאניפולי. מי שעוזר לבני אניפולי, יעזור גם לך. וכן היה. כשיצא האיש מחדרו של הצדיק השתפר מצבו ועד מהרה נרפא לחלוטין.
הלקח הזה צריך להילמד היטב: יש הסבורים כי הדיפלומטיה היא המבטיחה את קיומו של העם היהודי. צריך לזכור שדרכי הטבע אינן אלא לבוש חיצוני, ואילו התהליכים האמיתיים נקבעים במישור אחר. אם באה עת צרה חלילה, נדרש עם-ישראל לפשפש במעשיו, לתקן את הדורש תיקון, ורק אז מועילה ההשתדלות הטבעית. גם בזמננו, אנו נמצאים באיום מתמיד מצד שונאינו העומדים עלינו לכלותינו. אומנם יש צעדים דיפלומטיים וצבאיים שצריכים להיעשות, אבל תמיד עלינו לזכור, כי ההתחזקות בתורה ובמצוות, תחזק את ההגנה שלנו. יש לפעמים בעיות כלכליות, רפואיות וכדומה. אומנם צריך לעשות כלים בדרך הטבע, לעסוק בפרנסה או לפנות לרופא, אבל העזרה האמיתית באה מהקב”ה, ורק התחזקות בתורה, במצוות ובביטחון בה’, תביא את ברכת ה’.
