למלא כלים ריקים
פרשת השבוע נפתחת בהתגלות של הקב"ה לאברהם אבינו. הקב"ה מתגלה אליו בהתגלות נפלאה – "וירא אליו ה'", ומרפא אותו מברית-המילה שעבר. על פי הכלל שקבעו חז"ל-"מעשה אבות סימן לבנים" ,בכוחו של כל יהודי לחוש את ה'וירא' (התגלות אלוקית) שקיבל אברהם אבינו מלמעלה.
אם כך נשאלת השאלה כיצד אנו יכולים לזכות להתגלות אלוקית נעלת כל כך, והרי הגוף הגשמי מפריע ומסתיר על האור האלוקי? לא ניתן לומר שרק נשמתו של היהודי זוכה לגילויים אלו ואילו הגוף הגשמי לא מרגיש אותם, כיוון שהכלל של חז"ל מדויק, ואם אברהם אבינו זכה לגילוי יחד עם הגוף הגשמי כך כל יהודי יכול להגיע לדרגה נעלית זו, אם כך צריך לברר מה ניתן לעשות בכדי שגם הגוף הגשמי ולא רק הנשמה, יחושו את 'וירא' שקיבל אברהם אבינו?
את התשובה לכך נמצא בהפטרת השבוע, כפי שההפטרה מבוארת בתורת החסידות: בהפטרה מסופר על "אישה אחת מנשי בני הנביאים" שצעקה אל אלישע שאין לה כסף לשלם את חובה, והנושה בא לקחת את שני ילדיה לעבדים. שאלה אלישע, מה יש לה בבית, והאישה השיבה שאין לה מאומה כי-אם "אסוך שמן". הורה לה אלישע לשאול "כלים ריקים" מאת שכנותיה, והיא מילאה את כל הכלים מאותו כד שמן.
מסבירה תורת החסידות, כי "אישה אחת מנשי בני הנביאים" זו הנשמה האלוקית, והיא "צעקה אל אלישע" – היא זועקת להתגלות האלוקית ("אלישע" מלשון אליי שע, אליי פנה). ומה צעקתה? "עבדך אישי מת". האש הפנימית של האהבה לקב"ה היא בבחינת 'מת' אצלי.
ומוסיפה הנשמה וזועקת, ש"הנושה בא לקחת את שני ילדיי לעבדים". ה'נושה' הוא הנפש הבהמית, שהיא מנסה לקחת את "שני ילדיי", את שתי המידות הפנימיות, אהבה ויראה, ולעשותן "עבדים" לענייני העולם הזה ולתאוות גשמיות וחומריות.
שואל אותה אלישע: "מה יש לך בבית?". כלומר, איזה קשר עם הקב"ה עדיין נשאר באדם. משיבה האישה שאין לה כלום, "כי-אם אסוך שמן". כלומר, הנפש הבהמית כבר השתלטה על הכול, חוץ מנקודה אחת פנימית, הנרמזת ב"אסוך שמן", הלוא היא עצם נקודת הנשמה.
אומר לה הנביא, שהעצה למצבה היא להכין "כלים ריקים". האדם צריך לרוקן את עצמו מכל תחושה של חשיבות והרגשה עצמית, ולחוש התבטלות גמורה, בבחינת 'כלי ריק'. עליו להתמרמר מאוד על ריחוקו מהקב"ה, מקור החיים. ואז יתמלא ה'כלי הריק' ב'שמן' של עצם הנשמה.
בדרך זו משיבה ההפטרה, על-פי החסידות, על השאלה המתבקשת בתחילת הפרשה. אמנם אברהם זכה להתגלות של הקב"ה, אבל אנו איננו יכולים לחוש אותה, בגלל הגוף המסתיר והמפריע. משיבה ההפטרה, שהעצה היא להיות בבחינת 'כלים ריקים', ואז מקבלים שפע רב ביותר, עד ש"את ובנייך תחיי בנותר" – ביתרון האור הבא מן החושך דווקא.
