כל יהודי הוא 'פלאי פלאים'!
מאת הרב אברהם חזן
פרשתינו פותחת בפסוק: "וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל". אחד החידושים של התגלות זו, מרומז במילים "והוא יושב פתח האוהל". בפרשת לך לך נאמר "ויפול אברהם על פניו", ומפרש רש"י: "ממורא השכינה, שעד שלא מל, לא היה בו כוח לעמוד". אולם כאן בפרשת וירא, לאחר שנימול, נאמר "והוא יושב פתח האוהל" שהיה בכוחו לקבל את התגלות השכינה גם כשהוא יושב, כפי שנאמר במדרש, שהקב"ה אמר: "עכשיו שנימול, הוא יושב ואני עומד".
ההבדל בין התגלות שגרמה 'ליפול על פניו' לבין התגלות שבה הוא נשאר 'יושב' הוא, שההתגלות הראשונה היא למעלה מיכולת הקיבול של הגוף, ולכן הגוף מאבד את כוחו ואת גדרי מציאותו, ואילו בהתגלות השנייה יש לגוף כוח לקבלה בכליו ולהישאר במציאותו. זה היה החידוש של ברית-המילה – שעל-ידו יכול היה גופו של אברהם אבינו לקבל את הגילוי האלוקי באופן של 'התיישבות'- בפנימיות.
ה'אור-החיים' הקדוש מדייק בלשון "וירא אליו ה'", ולא "וירא ה' אליו", שהגילוי עכשיו היה של כל דרגת האלוקות המרומזת בשם ה', ולא של חלק ממנה בלבד, כפי שהיה בהתגלויות הקודמות. לפנינו אפוא יתרון כפול, הן מבחינת הקב"ה, שכאן נתגלתה דרגה אלוקית עליונה ביותר, והן מבחינתו של אברהם, שעכשיו נתקבלה ההתגלות בכלי גופו הגשמי.
דבר זה נעשה על-ידי המילה, שגם בה קיימים שני הקצוות הללו: מצד אחד היא למעלה מכל מצוות התורה, שכן על כל המצוות נכרתו שלוש בריתות, ואילו על המילה נכרתו שלוש-עשרה בריתות. ומצד שני, זו המצווה היחידה שחודרת לתוך הגוף הגשמי ממש "והייתה בריתי בבשרכם לברית עולם".
כוח זה, של התחברות בין דרגת הקדושה העליונה ביותר לבין הגוף הגשמי, עובר בירושה מאברהם אבינו לכל יהודי. כאשר ילד יהודי נכנס בבריתו של אברהם אבינו, נכנסת לקרבו הנפש הקדושה, "חלק א-לוה ממעל ממש", כמו שכתוב בשו"ע האדמו"ר הזקן: "תחילת כניסת הנפש הקדושה בגוף, היא בשעת המילה". ועל-ידה ניתנת לו האפשרות של הכרה באלוקות, עד שהיא חודרת גם לתוך חייו הגשמיים.
כ' מרחשוון יום הולדתו של הרבי הרש"ב מליובאויטש זי"ע. אחד מחסידיו ר' מוניא מונסזון, יהלומן מצליח ועשיר, שמע את הרבי מדבר על מעלתם של יהודים פשוטים. כאשר נכנס אל הרבי, שאלו: "מדוע הרבי כל כך משבח אנשים פשוטים?!" ענה הרבי: "יש בהם מעלות רבות". אמר החסיד: "אינני רואה את המעלות הרבות שבהן". שאל הרבי את ר' מוניא, אם יש איתו יהלומים, כי הוא מעונין לראותם. היהלומן הוציא חבילת יהלומים, הניחה על השולחן. והראה אותם לרבי תוך שהוא מסביר את מעלותיהם. על יהלום אחד הוא התבטא: "היהלום הזה הוא ממש פלאי פלאים!" הגיב הרבי: "אינני רואה בו משהו מיוחד". ענה החסיד: " ביהלומים צריך להיות 'מבין'..!" על כך ענה הרבי: "ביהודי צריך להיות 'מבין'. יהודי, הוא פלאי פלאים..! אתה מבין ביהלומים, ואני מבין ביהודים..!"
