מדליקיםנרות חנוכה זכר לנס שקרה -היוונים טימאו את כל השמנים והחשמונאים מצאו פך שמן שמספיק ליום אחד אבל בדרך נס המנורה בערה מהשמן הזה במשך שמונה ימים, עד שהספיקו לייצר שמן טהור חדש.
אם כך הנס היה רק שבעה ימים כי הרי ביום הראשון היה להם שמן אם כך מדוע מדליקים שמונה נרות?
סוד הסביבון מנהג ישראל עתיק לשחק בסביבון ויש בזה סודות גדולים . בחוץ לארץ כתוב על הסביבון האותיות- נ ג ה ש, והראשי תיבות הוא נ’ס ג’דול ה’יה ש’ם, נ ג ה ש בגימטריה משיח ,ואילו בארץ כתוב על הסביבון נ…
בנוסח תפילת “הנרות הללו” שאומרים אחר הדלקת הנרות מסיימים במילים-“להודות ולהלל לשמך הגדול על נסיך ועל נפלאותיך ועל ישועתיך” כלומר הסדר הוא: 1) נס. 2) פלא. 3) ישועה.
“נס”, “פלא” ו”ישועה”, למרות שכולם מבטאים מאורעות נדירים ולא רגילים , הם מונחים שונים, נבאר את ההבדל בניהם ,ומדוע הם מופיעים דווקא בסדר הזה:
מקום הנחתו של השמש מעל שאר הנרות,מכאן אנו למדים כי מי שעוסק בהדלקת נשמות,כלומר מי שמדליק את “נר ה’ נשמת אדם” הנמצא בכל אחד מישראל מתעלה למעלה למעלה
(ליקוטי שיחות)
“זאת חנוכה”
ביום השמיני מאיר אור שלמעלה מהשתלשלות , שבע מורה על שבעת ימי השבוע(שבעת ימי בראשית) שהוא האור האלוקי ששיך לבריאה -להשתלשלות, ושמונה הוא למעלה מהשתלשלות (והוא על דרך המילה “א”ז” שענינה א’ רוכב על ה-ז’ שמיני שלמעלה משבע).עניינו של יום השמיני הוא המשכת כל הגילויים של חנוכה להביאו בפועל. (ועל פי הקבלה: בימי חנוכה נמשך חכמה דעתיק והוא נמשך על ידי שבעה יומין דעתיק וב”זאת חנוכה” נמשך ומתגלה במלכות שנקרא “זאת”ועניין המלכות הוא גילוי בפועל בעולם.
האש תגדל
יש אומרים שהם מוכנים לקרב יהודי שני רק אם יש סיכוי להצית בו אש תמיד של אהבה לה’ ,אבל אם נראה שהאש תדלק ליום אחד בלבד-אין להם עניין בכך,נס חנוכה מלמד אותנו שצריך להדליק את האש גם אם נראה שתדלק יום אחד,והאמת היא שבסופו של דבר האש הזאת תהיה ללהבה גדולה.
(תורת מנחם)
מהדרין מן המהדרין
על נס חנוכה מספרת הגמרא: “כשנכנסו היוונים להיכל טימאו כל השמנים שבהיכל”. אחרי מלחמה קשה של מעטים מול רבים, החשמונאים גברו על היוונים ונכנסו לבית המקדש, ומצאו שם הרבה כדים של שמן זית בו אמורים להדליק את המנורה, אבל היוונים טימאו את כל השמנים הללו.
בתפילת הניסים מציינים אנו את ניצחון החלשים והמעטים את הגיבורים והרבים. בהדלקת הנרות מציינים אנו את נס פך השמן, כפי שמופיע במסכת שבת. אך מעבר לשני אלו, יש לזכור כי עיקר המאבק של היהודים מול היוונים היה מאבק תרבותי-רוחני.
אנו נמצאים בעיצומם של ימי החנוכה, ימים בהם אנו נזכרים בגבורת החשמונאים ובנס הגדול שנעשה בימים אלו. ננסה היום לגעת באחת מנקודות היסוד שעומדות בסוד ניצחונם של החשמונאי, אשר מוארת גם בפרשיות השבוע העוסקות ביוסף באחיו.
המשמעות העמוקה של “זאת חנוכה” מאת איתמר חמו ביום השמיני של חנוכה אנו קוראים בפרשת הנשיאים על קורבנו של נשיא מכל שבט ובסוף חותמים “בזאת חנוכת המזבח”, מכאן לשמו של יום זה “זאת חנוכה”. חז”ל אומרים שכל מקום שנאמר ‘זה’…
קדושת לוי – הדלקה עושה מצוה עבודת האדם בתפלה ובתורה ובמצות להתלהב נפשו ולבו לה’ באהבה ותשוקה נפלאה על ידי התבוננות בגדלות ה’ בהעמקת הדעת אז תתלהב נפשו לה’ בעריבות מתיקות ידידות כו’. וכמו שידוע בענין שמחה של מצוה שהעיקר לעשות כל מצוה ומצוה באהבה ותשוקה גדולה ובהתלהבות עצומה.
השולטן הטורקי בא פעם בימי החנוכה לבקר בביתו של הרופא היהודי שלו מר נסים רחמים, היהודי הזמין אותו לשבת ליד הנרות הדולקים וכיבד אותו בסופגניות ולביבות, השולטן שמע מהרופא בקשב רב את סיפורם של נרות החנוכה, כשסיים שאל השולטן מהו הנר הגבוה שעומד שם מעל כל הנרות, אמר לו נסים “זהו השמש,