היכן נמצא בית מדרשו של עבר?
מאת אברהם חזן
בסוף הפרשה שעברה, מספרת לנו התורה שלרבקה נודע, כי עשו בנה מבקש להרוג את יעקב על שנטל ממנו את הברכות. כדי למנוע זאת היא מבקשת מיצחק לשלוח את יעקב למשפחתה בחרן בתואנה של נשיאת אישה ובכך להרחיקו מאחיו. חז"ל (מגילה יז' ע"א והובא גם ברש"י בספרינו פרק כח' פסוק ט') מגלים לנו שיעקב לא הלך ישירות לחרן, אלא נטמן בבית מדרשו של עבר, במשך ארבע עשרה שנה!
המהרש"א במקום מקשה, הרי מפשוטו של מקרא: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה , משמע שמבאר שבע יצא ישירות לחרן, ולא מבית מדרשו של עבר לחרן. מכאן אומר המהרש"א שבית מדרשו של עבר היה בבאר שבע, ולאחר שנטמן בו ארב עשרה שנה, יצא משם הישר לחרן. רמז לזה אנו מוצאים במילים באר שבע שהם אותיות עבר ו ארבע עשר. רמז נוסף מביא בעל הטורים במקום: יעקב מבאר שבע סופי תיבות עבר.
אם כך הדבר, מדוע לא חשש יעקב שעשו יבוא לבית המדרש ויהרגהו? על כך עונה הכלי יקר (פרק כז' פסוק מא') שגם עשו וגם יעקב ידעו שכל זמן שיעקב יושב ועוסק בתורה, אין עשו יכול לו. וזו הסיבה שנאמר בפסוק: יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי. לכאורה משמע שעשו ממתין לפטירת אביו יצחק, ואחר ימי האבל הוא יתפנה להריגת יעקב, וזאת על מנת לא לצער את אביו כפי שמביא רש"י על המקום. אך קשה שלא כתוב יחלפו ימי אבל אבי אלא יקרבו, משמע בתוך ימי האבל עצמם! מה ענין בזה שדווקא בימי האבלות יהרוג את יעקב? אלא משום שאבל אסור בלימוד תורה, זהו הזמן המתאים ביותר להרוג את יעקב ח"ו. שהרי תורה מגנא ומצלא. וכן מצינו בדוד המלך שהיה יושב ועוסק בתורה בכל שבת ללא הפסק כי ידע שיפטר בשבת וכל זמן שהוא עוסק בתורה אין רשות לשטן ליטול נשמתו. ועשו למד זה ממה שאמר לו אביו כשברך אותו: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ. פירש רש"י, כשיעברו ישראל על התורה…ופרקת עולו מעל צווארך. וכן תרגם האונקלוס במקום, ויהי כד יעברון בנוהי על פתגמי אוריתא ותעדי ניריה מעל צוארך. למדנו שאין מקום בטוח יותר ליעקב (ישראל) אלא בית המדרש.
