"ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בנ"י בכל מסעיהם"
נשאלת השאלה הרי פרשתינו עוסקת בהקמת המשכן, שבה גילוי השכינה ניכר, ואילו כשהענן עולה המשכן יוצא למסע יחד עם בני ישראל, והשכינה מסתלקת מהמשכן.
אם כן מדוע פסוק זה העוסק במסעות בנ"י – (עניין שנזכר בפרשת בהעלותיך )מופיע בפרשתינו ונזכר דווקא בסיום הפרשה ?
הביאור לכך- הגשמת תכליתו של המשכן היא דווקא במסעות במצב שהשכינה לא גלויה.
כאשר השכינה שורה במשכן והנוכחות האלוקית מוחשית קל יותר לקיים את רצון ה' ,כאשר הענן מסתלק והשכינה לא גלויה קשה יותר לקיים את רצון ה'.
היעד של הבריאה הוא לברוא לקב"ה דירה בתחתונים, הגלות דומה למסעות שבה השכינה לא גלויה ,אבל עיקר מטרתנו – להתגבר על הקושי ולהביא את האור האלוקי אל העולם גם במצבו הנחות, וכך אנו מגשימים את מטרת הבריאה ובוראים לקב"ה דירה כך שבכל מקום בעולם הקב"ה יתגלה במלוא הדרו.
ולכן עניין זה מופיע דווקא בסיום הפרשה העוסקת במשכן ובהשראת השכינה ,כדי ללמדנו שעיקר עבודתנו עד ביאת המשיח היא לברוא לקב"ה דירה בתחתונים.
