עניין של הסתכלות!
הרב יקי
בפרשת השבוע הסמיכה התורה את פרשת הנזיר לפרשת סוטה, וידועים דברי חז"ל: "למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? לומר לך, שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין, שהוא מביא לידי ניאוף". ולכאורה, מדוע אם הוא ראה מישהו אחר בקלקלתו – עליו להזיר את עצמו מן היין. מתבקש יותר שעל החוטא להזיר את עצמו, אך מה אשם מי שראה אותו?
בספר ערוגות הבושם כתב "שכיון שהזמין ה' יתברך לנגד עיניו הסוטה בקלקולה, אין זה אלא כדי שילמד את עצמו להזיר עצמו מן היין". הנטייה הטבעית של האדם היא לראות מה לא בסדר אצל השני. הדרכת חז"ל היא: לראות מומים אצל השני זה קל, אך אדם גדול חי כאשר מבט הביקורת שלו מכוון כלפי פנים. על הזולת ניתן ללמד זכות. גם אין זה מתפקידי לחשוב כל הזמן במה פלוני לא בסדר. אך אדם שחי כל הזמן בעבודת ה' ובחשבון נפש פנימי, לוקח גם את אותם הדברים שראה בחוץ, אך ורק כדי להזהיר את עצמו, כי לא סתם זימן ה' לעיניו קלקול זה, אלא כדי שידע הוא כיצד להישמר ממנו. בדיוק כשם שבשמירת הגוף, לאחר שאנו עדים לתאונת דרכים קשה – אנו מקבלים על עצמנו להיזהר יותר בדרכים, כך גם כשרואים 'תאונה' בנפש – אנו צריכים לקבל על עצמנו יותר לשמור על נפשנו, כדי שלא נתקרב לדברים כגון אלו.
בספר קומץ המנחה כתב בלשון דומה: "כשרואה איזה עבירה… יבין שיש בו שמץ מנהו, דלולא כן למה ראה?". אולי ניתן להבין כאן הסבר נוסף. זה לא רק שה' זימן לנגד עיניו, כדברי ערוגות הבושם, אלא מה גרם לו, לאדם, לראות? והכוונה היא שאין אדם מתעניין אלא במה שמעסיק אותו. אדם שעובד כאופטומטריסט מבחין מיד בכל מי שסביבו האם ואיזה סוג משקפיים הוא מרכיב, מה שאדם אחר כלל לא יבחין בזאת. ולעומתו, מוכר הנעליים מבחין וסוקר מיידית את כל סוגי הנעליים שסביבו, אף בלי שהוא עצמו מודע לכך, כי זהו תחום עניינו הטבעי. אומר בעל קומץ המנחה: מדוע קלקולה של הסוטה בא לנגד עיניך? אולי בגלל שיש בקרבך שמץ מאותו עוון, אולי בגלל שגם אתה בפנימיותך מתעניין ב'תחום' זה. 'כל הפוסל – במומו פוסל', ואין אדם משקיף על אחרים אלא באותם המשקפיים הפנימיים של עצמו, המבט בו הוא עצמו חי. על כן כבר הדריכו אותנו חז"ל, שאם רואה אדם סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין, ויעשה חושבים מדוע דוקא הוא ראה זאת, אולי אף הוא נגוע בשמץ מאותו עוון, וכדאי לו לתקן בזמן, לפני שיגיע למצב של אותה סוטה.
עברות ומעשי רשע מסביבנו לא חסר, אך עלינו להתמקד תמיד במבט הפנימי – כיצד עלינו להתעלות. לתקן אחרים – זה פשוט מאוד, אך עלינו ללמוד מתוך כל דבר כיצד עלינו להתרומם.
