דבר תורה קצר-וילך- שבת תשובה

תשובה ושמחה בשבת שובה

הרמב״ם אומר, שבעשרה ימים אלה התשובה והצעקה ״יפה ביותר ומתקבלת היא מיד״. על-אחת-כמה- וכמה השבת, שהיא שלמות הימים שלפניה ומברכת את הימים שאחריה, ודאי שבה מגיע עניין התשובה לשיא שלמותו  .

מצד שני, שבת היא יום של שמחה ותענוג. שמחה – כנאמר: ״וביום שמחתכם אלו השבתות״ תענוג – ככתוב: ״וקראת לשבת עונג״. עניינה של שבת שובה, שבה מתחברים יחדיו שני הדברים: תשובה מצד אחד ועונג ושמחה מצד שני. נשאלת השאלה: איך אפשר לשלב את שתי התחושות המנוגדות הללו? הרי התשובה, שבה האדם חוזר בו ממעשיו הבלתי-טובים, צריכה לגרום עצב ומרירות הנפש, ואיך אפשר להיות שרוי באותה שעה בשמחה גדולה?

עניין זה נרמז גם בפרשת השבוע. הפרשה נקראת וילך. משמעותה של הליכה היא עזיבת המקום הנוכחי והתקדמות למקום אחר. זו תמציתה של התשובה: האדם עוזב את המצב שבו היה קודם לכן וצועד למציאות אחרת, חדשה, כפי שהרמב״ם מתאר, שבעל-תשובה צריך להרגיש כאילו הוא איש ״אחר ואינו האיש שעשה אותן המעשים״. אם-כן, ׳וילך׳ זו עבודת התשובה.

ומצד שני, בהמשך הפרשה מסופר שמשה רבנו סיים לכתוב את ספר- התורה ומסר אותו לכוהנים וללוויים, ועם סיום כתיבת התורה ודאי הייתה שמחה גדולה – שמחת תורה. אם-כן, באותה פרשה מרומז גם עניין השמחה, ולא סתם שמחה, אלא שמחת תורה!  הביאור לכך- דווקא התשובה, ובמיוחד זו של שבת שובה, חייבת להיות מתוך שמחה. ראשית, משום שהתשובה הינה חלק ממצוות התורה, וכל מצווה צריכים לקיים מתוך שמחה: ״עבדו את ה׳ בשמחה״. יתרה מזו, בתשובה יש לשמוח יותר, כי על-ידה מתקנים ומשלימים את כל שאר המצוות, ואין לך שמחה גדולה יותר משיבתו של יהודי אל אביו שבשמים.

בנוסף אמרו חכמים שהקב"ה ביוצרו את העולם בששת ימי המעשה, כביכול יצא לעסוק בדברי הדיוטות, בעניינים חומריים, ואילו בשבת כתוב- "שבת וינפש" כלומר הנפש שבה למקומה,

כך אנו בשבת זו חוזרים למציאות האמתית שלנו אנו חוזרים למקור שלנו, שהוא המצב ההתחלתי לפני החטא, כמו כן השורש של המילה תשובה הוא שבת.

לפיכך אין עניין בשבת תשובה להתבונן בחטאים שלנו אלא  פשוט להתבונן במקור שלנו, בחלק הטוב והטהור שבנו ולשוב אליו.

בשבת תשובה אדם לא מסתכל על איפה אני נמצא כעת אלא על איפה אני רוצה להיות, ואת זה אפשר לעשות גם מתוך עונג ושמחה!

 זו מהותה של שבת- שובה: התשובה בשבת זו היא במדרגה גבוהה מזו של שאר עשרת ימי תשובה. זו תשובה עליונה יותר, תשובה שבאה מתוך שמחה עצומה. בשבת זו מתעלה יהודי ומגיע לדבקות עצומה עם הקב״ה, ואז הוא גם שמח שמחה גדולה.