התורה פותחת באות ב
האות א היא האות הראשונה בסדר האותיות, ומכאן שהיא ראשונה במעלה, אם כך מדוע התורה נפתחת באות ב ולא באות א?
הביאור לכך בתורה ישנם שני ענינים-1. לימוד התורה בהבנה והשגה ע"י שימוש בשכלנו. 2.הדבקות והתאחדות עם נותן התורה, שזוהי קדושת התורה שמעל השכל.
כלומר קודם שניגשים ללמוד תורה צריכים לזכור שע"י לימוד התורה אנו נדבקים בבורא כביכול אנו מחבקים את הקב"ה והקב"ה מחבק אותנו, לכן ע"פ ההלכה צריך לברך את ברכות התורה (נותן התורה) לפני שניגשים ללמוד תורה .אם אין לומדים את התורה מתוך גישה כזאת, בוכה על כך הנביא: "על מה אבדה הארץ… על עוזבם את תורתי". הם לומדים תורה, אבל אינם מרגישים שהיא "תורתי", תורת ה'. אלא לומדים חלילה את התורה כמו עוד חכמה נוספת.
דבר זה מרומז בכך שהתורה נפתחת באות ב. בכך היא מלמדת אותנו, שהלימוד עצמו הוא השלב השני, וקודם-לכן חייב להיות השלב הראשון, שהוא ה-א של התורה ,בבחינת "אנוכי ה' אלוקיך" -להתקשר עם עצם מהות התורה, שלמעלה מההבנה וההשגה שלנו, בשאיפה להידבק על-ידה בקב"ה עצמו.
כשיהודי לומד תורה מתוך גישה זו, הוא זוכה למשמעות השנייה באות ב – ראשי-תיבות ברכה. לימוד התורה מביא לו ברכה והתורה "נעשית לו סם חיים". לעומת זאת, אם הוא חושב שהשכל שבתורה הוא העיקר, וזה בעיניו הא', עלול לקרות, כדברי הגמרא – "לא זכה, נעשית לו סם מיתה", וה-א נעשית ראשי-תיבות של הפך הברכה (ארירה).
הגמרא מספרת על הנס שקרה לשבעים הזקנים שהושיב תלמי המלך, כדי לתרגם את התורה ליוונית: אף-על-פי שכל אחד ואחד מהם ישב בחדר נפרד, "נתן הקב"ה בלב כל אחד ואחד" לעשות את אותם שינויים, כדי למנוע טעויות בהבנת התורה על-ידי אומות-העולם.
אחד השינויים היה בפסוק הראשון של התורה: במקום לכתוב "בראשית ברא אלוקים", תרגמו את הפסוק כאילו היה כתוב "אלוקים ברא בראשית" (וזאת כדי למנוע טעות כאילו 'בראשית' הוא כביכול א-ל שברא חס-ושלום את 'אלוקים').
הדבקות וההתקשרות לקב"ה קיים רק בעם-ישראל ולא אצל אומות-העולם. לכן כשתרגמו הזקנים את התורה בעבור אומות-העולם, יצא שהתורה נפתחת באות א, כי אצלם -הלימוד וההבנה השכלית הם העיקר וההתחלה. מעלת הדבקות בנותן התורה קיימת רק בעם-ישראל, ולכן עבורנו התורה נפתחת באות ב.
