“שתהיו עמלים בתורה”
שואל החפץ חיים:
בסיום מסכת – אנו אומרים- “הם עמלים ואינם מקבלים שכר ואנו עמלים ומקבלים שכר”. מה זאת אומרת ‘הם עמלים ואינם מקבלים שכר’? כל בן אדם שעמל, מקבל שכר. אם זה בכסף ואם זה בטובת הנאה. מה פירוש הדבר, אינם מקבלים שכר?
אומר החפץ-חיים תשובה נפלאה:
בשאר המקצועות, השכר הוא עפ”י התוצאה ולא עפ”י העמל. העיקר הוא מה התוצרת שהוצאת, ולא כמות הטורח שעמלת, אם עמלת אבל לא הגעת לתוצר לא תקבל שכר על כך. ואילו בקיום תורה ומצוות השכר הוא על העמל ולא על התוצר.
נאמר בפרשה-“אִם בחקתי תֵּלֵכוּ “– רש”י מפרש :שתהיו עמלים בתורה. עמל התורה, יגיעת התורה, זה רצונו של הקב”ה.
נכון שהיעד הסופי הוא ידיעת התורה, אבל העיקר הוא העמל, יהודי שניחן בשכל טוב ויודע את כל התורה ללא עמל שכרו לא יהיה גדול מיהודי שיודע דף אחד אבל עמל עליו זמן רב.
הקב”ה רוצה שנעמול בהשגת ידיעת התורה כיוון שרק כך התורה תחקק אצל האדם.
תורה נחקקת באדם ע”י כך שהוא עמל ומתייגע , יושב יום אחר יום, עד שהוא מצליח להגיע לעמקה של סוגיה – זו תורה שנחקקת בלב האדם.
לכן התורה משתמשת אִם בחקתי תֵּלֵכוּ – לא מלשון חוק, אלא מלשון חקיקה. הקב”ה רוצה שהתורה תיחקק בנו, ותהיה חלק מאיתנו, ונוכל להשיג זאת רק ע”י עמל התורה.
