"הנני ממטיר לכם לחם מן השמים"
בפרשת-השבוע מספרת התורה על המזון המיוחד שבו האכיל הקב"ה את בני-ישראל במדבר-סיני – המן. המזון הזה מכונה בתורה "לחם מן השמים" ,והמן מושווה בתורה למטר ("הנני ממטיר לכם").
נאמר בגמרא (מסכת תענית ) שקיים הבדל בין טל ומטר, ירידת גשמים תלויה במעשה האדם כמו שנאמר-"והיה אם שמוע תשמעו ..ונתתי גשמכם..", ואילו על הטל נאמר שאינו נעצר לעולם ,ואינו תלוי במעשה האדם.
אם כך צריך להבין מדוע התורה משווה את המן דווקא למטר והלא לכאורה המן דומה יותר לטל ,שירידתו לא תלויה במאמץ האדם?
הביאור לכך- המן משקף בעבורנו לא רק את חסדי הקב"ה אז, במדבר סיני, אלא את כל השיטה שבאמצעותה הקב"ה מקיים אותנו, ומהמן אנו יכולים ללמוד מה אנו זקוקים לעשות וכמה אנו צריכים להתאמץ בכדי להתפרנס:
המן סופק לבנ"י בצורה על טבעית, כך גם פרנסתינו מגיעה אלינו בצורה על טבעית ,וההשתדלות שלנו בעבודתנו היא רק צינור שדרכו מעביר הקב"ה את השפע אלינו.
מצד שני לקיטת המן במדבר דרשה טרחה מסוימת, ובטרחה זו היו הבדלים בין אנשים שונים : צדיקים-ירד על פתח בתיהם לחם מוכן והם רק היו צריכים להתכופף ולהרים אותו, בינונים-היו צריכים לצאת ללקוט, ורשעים-היו צריכים ללכת רחוק על מנת ללקוט אותו, ואח"כ היו צריכים לטחון אותו בריחים.
כלומר על האדם לעשות השתדלות מסוימת על מנת להתפרנס (גם צדיק היה צריך להתכופף),ולכן המן מושווה דווקא למטר ,כי בכל זאת על האדם לעשות מעשה, ולהכין 'כלי' מסוים בכדי להתפרנס. אבל על האדם לדעת שככול שהאמונה והביטחון שלו בקב"ה יהיו גדולים יותר כך ההשתדלות וההתאמצות שתידרש ממנו תהיה קטנה יותר!
באחד המכתבים באגרות קודש שאל אדם את הרבי בעניין פרנסה- מדובר על יהודי שעבד כשוחט במקום מרוחק והתפרנס בצורה מכובדת, אולם אביו נפטר והוא לא היה יכול למצוא מנין וקדיש באותה עיירה מרוחקת. הוא שאל את הרבי, האם להמשיך לעבוד שם כדי לפרנס את משפחתו, וכך גם יוכל לשלם את הוצאות הקבורה של אביו,או העיקר הוא לכבד את אביו ולומר קדיש עליו וגם במחיר איבוד הפרנסה?
ענה לו הרבי- הנה התירו חז"ל כמה דברים מפני צורך הפרנסה … ובפרט בנידון דידן ששני אחיו שיחיו יאמרו קדיש וכו' … ועוד שעל ידי זה יוכל לסלק חלק מהוצאות הקבורה [שזה גופא כבודו של אביו]… ולכן ישכור איש אחר במקומו שיאמר קדיש. וכל הנ"ל מפני שאיני יודע מצבו בעניין מידת הביטחון, אבל אם חזק הוא בזה, ובתמימות, ויחפש אחר כלי לפרנסה – ייתן לו השי"ת פרנסתו במקום שיש מנין וכו' ויוכל לקיים ככל המוטל עליו בעניינים הנ"ל!.
כלומר לאדם יש שתי דרכים : להתפרנס בדרך הטבעית , והדרך השנייה, שבו הוא תולה את בטחונו בה' שיזמן לו את הנדרש והצריך עבורו – תוך שהוא עושה כלים מתאימים והקב"ה מפרנס אותו מעל הטבע.
