בגרות במתמטיקה · 3 יחידות · שאלון 371 (35371) · תוכנית חדשה

פתרון בגרות במתמטיקה 3 יחידות – שאלון 371 – קיץ 2026 מועד ב'

פתרון מלא ומפורט לכל השאלות, שלב אחר שלב, בלי לדלג. ליד כל שלב מופיעה בצד הנוסחה שמשתמשים בה – כדי שתבינו למה עושים כל צעד, ולא רק מה.

בשאלון שש שאלות, מחולקות לשלושה אשכולות: אשכול חברה ומדע (שאלה 1 – סטטיסטיקה, שאלה 2 – הסתברות), אשכול התמצאות במישור ובמרחב (שאלה 3 – משפט פיתגורס ומשולשים דומים, שאלה 4 – טריגונומטריה במשולש ישר זווית) ואשכול פיננסי כלכלי (שאלה 5 – גדילה ודעיכה, שאלה 6 – פונקציה קווית וגרפים). תשובה מלאה על שאלה מזכה ב־25 נקודות. מותר לענות, באופן מלא או חלקי, על כמה שאלות שרוצים, אבל סך הנקודות לא יעלה על 100. משך הבחינה: שעתיים וארבעים דקות. מותר להשתמש במחשבון לא גרפי ובדפי הנוסחאות. קודם השאלון המלא, ואחריו כל שאלה בנוסח שלה ומתחתיו הפתרון.

השאלון שנפתר כאן: גרסה א'

📄 השאלון המלא – קיץ 2026 מועד ב'

שאלון 371 קיץ 2026 מועד ב' – עמוד 1
עמוד 1 מתוך 6
שאלון 371 קיץ 2026 מועד ב' – עמוד 2
עמוד 2 מתוך 6
שאלון 371 קיץ 2026 מועד ב' – עמוד 3
עמוד 3 מתוך 6
שאלון 371 קיץ 2026 מועד ב' – עמוד 4
עמוד 4 מתוך 6
שאלון 371 קיץ 2026 מועד ב' – עמוד 5
עמוד 5 מתוך 6
שאלון 371 קיץ 2026 מועד ב' – עמוד 6
עמוד 6 מתוך 6

⬅️ החליקו לעמוד הבא

⬇️ להורדת השאלון המלא

🧭 תוכן העניינים

שאלה 1 – סטטיסטיקה: דיאגרמת עמודות, טבלת שכיחויות וממוצע

📄 נוסח השאלה

לקראת משחק כדורסל של ילדים, נערך אימון בקליעות לסל.

בדיאגרמת העמודות שלפניכם מתוארת התפלגות מספר הקליעות של כל הילדים שהשתתפו באימון.

דיאגרמת העמודות משאלה 1: מספר הילדים לפי מספר הקליעות באימון

א. (1) מצאו את מספר הילדים שהשתתפו באימון.

(2) מצאו את ממוצע הקליעות לילד שהשתתף באימון.

למוחרת נערך משחק הכדורסל. מספר הילדים שהשתתפו במשחק היה 80% ממספר הילדים שהשתתפו באימון.

ב. מצאו את מספר הילדים שהשתתפו במשחק.

בטבלה שלפניכם מתוארת התפלגות מספר הקליעות של כל הילדים שהשתתפו במשחק.

מספר הקליעות46x18
מספר הילדים?731

ג. השלימו בטבלה את מספר הילדים שקלעו 4 קליעות במשחק.

נתון כי ממוצע הקליעות לילד באימון שווה לממוצע הקליעות לילד במשחק.

ד. מצאו את הערך של x.

תומר, אחד מן הילדים שהשתתפו באימון, לא השתתף במשחק. תומר טוען כי אילו היה משתתף במשחק וקולע בו 6 קליעות, אז ממוצע הקליעות לילד במשחק היה גדול יותר.

ה. האם טענתו של תומר נכונה? נמקו את תשובתכם.

✏️ פתרון שאלה 1

סעיף א (1) – מספר הילדים באימון

נקרא מהדיאגרמה את גובה כל עמודה (מספר הילדים) מעל כל מספר קליעות:
מספר הקליעות2351015
מספר הילדים16382
מספר הילדים הוא סכום הגבהים של כל העמודות:
1 + 6 + 3 + 8 + 2 = 20
✅ פתרון סופי: 20 ילדים

סעיף א (2) – ממוצע הקליעות באימון

נכפול כל מספר קליעות במספר הילדים שקלעו אותו, נחבר, ונחלק במספר הילדים:📐 ממוצעסכום של (ערך × מספר הפעמים)מספר כל הנתונים
המונה (סכום כל הקליעות):
2·1 + 3·6 + 5·3 + 10·8 + 15·2
= 2 + 18 + 15 + 80 + 30 = 145
המכנה: מספר הילדים, 20 (סעיף א (1)).
ממוצע = 14520 = 7.25
✅ פתרון סופי: 7.25 קליעות לילד

סעיף ב – מספר הילדים במשחק

מספר הילדים במשחק הוא 80% מ־20 הילדים שהשתתפו באימון:📐 אחוז מכמותp% מתוך a = p100 · a
80100 · 20 = 0.8 · 20 = 16
✅ פתרון סופי: 16 ילדים

סעיף ג – כמה ילדים קלעו 4 קליעות

במשחק השתתפו 16 ילדים (סעיף ב). בטבלה כבר מופיעים:
7 + 3 + 1 = 11
את שאר הילדים נמצא בחיסור:
16 − 11 = 5
✅ פתרון סופי: 5 ילדים קלעו 4 קליעות

סעיף ד – הערך של x

ממוצע הקליעות במשחק שווה לממוצע באימון, כלומר ל־7.25 (סעיף א (2)).
נכתוב את הממוצע במשחק (16 ילדים):📐 ממוצעסכום של (ערך × מספר הפעמים)מספר כל הנתונים
4·5 + 6·7 + x·3 + 18·116 = 7.25
נחשב את המונה:
4·5 + 6·7 + 3x + 18·1
= 20 + 42 + 3x + 18
= 80 + 3x
נכפול את שני האגפים ב־16:
80 + 3x = 7.25 · 16
80 + 3x = 116
3x = 116 − 80
3x = 36
x = 12
בדיקה: 20 + 42 + 36 + 18 = 116 , 11616 = 7.25 ✓
✅ פתרון סופי: x = 12

סעיף ה – טענתו של תומר

ממוצע הקליעות במשחק הוא 7.25.
תומר היה מוסיף תוצאה של 6 קליעות – מספר קטן מהממוצע. הוספת נתון שקטן מהממוצע מקטינה את הממוצע.
נבדוק בחישוב. סכום הקליעות במשחק הוא 116 (סעיף ד). עם תומר:
116 + 6 = 122📐 ממוצעסכום של (ערך × מספר הפעמים)מספר כל הנתונים
16 + 1 = 17
12217 ≈ 7.18
7.18 < 7.25
הממוצע היה קטן יותר, ולא גדול יותר.
✅ פתרון סופי: לא, הטענה אינה נכונה: 6 קטן מהממוצע 7.25, והממוצע היה יורד לכ־7.18

📌 סיכום התשובות – שאלה 1

א (1)20 ילדים
א (2)7.25
ב16 ילדים
ג5
דx = 12
הלא – הממוצע היה יורד (≈ 7.18)
📚 ללמוד את הנושא: שיעור 4 – דיאגרמת מקלות
🎓 רוצים להבין את זה לעומק? קורס סטטיסטיקה 3 יחידות
⬆️ חזרה לתוכן העניינים

שאלה 2 – הסתברות: הוצאה עם החזרה ועץ הסתברות

📄 נוסח השאלה

בקלמר של סיגל יש שני סוגים של כלי כתיבה: 6 עפרונות ו־18 עטים.

ביום ראשון סיגל הוציאה באקראי כלי כתיבה אחד מן הקלמר, החזירה אותו לקלמר ושוב הוציאה באקראי כלי כתיבה (הוצאה עם החזרה).

א. מהי ההסתברות שסיגל הוציאה שני עפרונות?

ב. מהי ההסתברות שבדיוק אחד מכלי הכתיבה שהוציאה סיגל הוא עט?

ג. מהי ההסתברות שלפחות אחד מכלי הכתיבה שהוציאה סיגל הוא עט?

ביום שני נתנה סיגל לחברתה עיפרון אחד ו־3 עטים מן הקלמר. לאחר מכן הוציאה סיגל באקראי כלי כתיבה אחד מן הקלמר, החזירה אותו לקלמר ושוב הוציאה באקראי כלי כתיבה (הוצאה עם החזרה).

ד. האם ההסתברות שביום שני הוציאה סיגל שני עפרונות, גדולה מן ההסתברות שמצאתם בסעיף א, קטנה ממנה או שווה לה? נמקו את תשובתכם.

✏️ פתרון שאלה 2

הכנה – ההסתברות בכל הוצאה, ועץ ההסתברות

בקלמר יש 6 + 18 = 24 כלי כתיבה.
ההסתברות להוציא עיפרון:📐 הסתברותמספר האפשרויות המתאימותמספר כל האפשרויות
624 = 14
ההסתברות להוציא עט:
1824 = 34
ההוצאה היא עם החזרה, ולכן בהוצאה השנייה ההסתברויות לא משתנות. נצייר עץ הסתברות (בקצה כל ענף – ההסתברות שלו):
1/4עיפרון3/4עט1/4עיפרון1/163/4עט3/161/4עיפרון3/163/4עט9/16הוצאה ראשונההוצאה שנייה

סעיף א – שני עפרונות

הענף "עיפרון ואחריו עיפרון":📐 כלל הכפל בעץההסתברות של ענף = מכפלת ההסתברויות לאורכו
14 · 14 = 116
= 0.0625
✅ פתרון סופי: 116 (0.0625)

סעיף ב – בדיוק עט אחד

יש שני ענפים מתאימים: "עיפרון ואחריו עט" ו"עט ואחריו עיפרון".
ענף 1 – עיפרון, עט:📐 כלל הכפל בעץההסתברות של ענף = מכפלת ההסתברויות לאורכו
14 · 34 = 316
ענף 2 – עט, עיפרון:
34 · 14 = 316
נחבר את שני הענפים:📐 כלל החיבור בעץכמה ענפים מתאימים ← מחברים את ההסתברויות שלהם
316 + 316 = 616 = 38
= 0.375
✅ פתרון סופי: 38 (0.375)

סעיף ג – לפחות עט אחד

"לפחות עט אחד" – המשלים שלו הוא "אף עט", כלומר שני עפרונות. את ההסתברות לשני עפרונות מצאנו בסעיף א: 116.
1 − 116 = 1616 − 116📐 המאורע המשליםהסתברות של "לפחות אחד" שווה ל־1 פחות הסתברות של "אף אחד"
= 1516 = 0.9375
(אפשר גם לחבר את שלושת הענפים: 316 + 316 + 916 = 1516.)
✅ פתרון סופי: 1516 (0.9375)

סעיף ד – יום שני

סיגל נתנה עיפרון אחד ו־3 עטים. נשארו בקלמר:
6 − 1 = 5
עפרונות: 5.
18 − 3 = 15
עטים: 15. סך הכול: 5 + 15 = 20 כלי כתיבה.
520 = 14📐 הסתברותמספר האפשרויות המתאימותמספר כל האפשרויות
ההסתברות להוציא עיפרון ביום שני היא שוב 14 – בדיוק כמו ביום ראשון.
ההוצאה עם החזרה, ולכן ההסתברות לשני עפרונות:📐 כלל הכפל בעץההסתברות של ענף = מכפלת ההסתברויות לאורכו
14 · 14 = 116
יצא אותו מספר כמו בסעיף א.
✅ פתרון סופי: שווה – ביום שני ההסתברות לשני עפרונות היא גם 116, כי היחס בין העפרונות לכל כלי הכתיבה נשאר רבע (520 = 624)

📌 סיכום התשובות – שאלה 2

סעיף א116
סעיף ב38
סעיף ג1516
סעיף דשווה (116)
🎓 רוצים להבין את זה לעומק? קורס הסתברות 3 יחידות
⬆️ חזרה לתוכן העניינים

שאלה 3 – מדרגות נעות: משפט פיתגורס ומשולשים דומים

📄 נוסח השאלה

במרכז קניות בן שתי קומות התקינו מדרגות נעות. המדרגות מתחילות בנקודה A שעל הקרקע ומסתיימות בנקודה B. הנקודה D נמצאת על הקטע AB.

למדרגות הוסיפו שני עמודי תמיכה, BC ו־DE המאונכים לקרקע. הנקודות A , E ו־C נמצאות על ישר אחד (ראו סרטוט).

סרטוט המדרגות הנעות משאלה 3

נתון כי אורך הקטע AC הוא 9 מטרים, ואורך עמוד התמיכה BC הוא 6.75 מטרים.

א. מצאו את אורך המדרגות הנעות (AB).

ב. הסבירו מדוע המשולשים ABC ו־ADE דומים זה לזה.

נתון כי אורך הקטע AD הוא 7.5 מטרים.

ג. (1) מצאו את יחס הדמיון בין המשולשים ABC ו־ADE.

(2) מצאו את אורך עמוד התמיכה DE.

ד. מצאו את המרחק בין שני עמודי התמיכה (EC).

✏️ פתרון שאלה 3

סעיף א – אורך המדרגות AB

עמוד התמיכה BC מאונך לקרקע, ולכן ∢ACB = 90 מעלות, והמשולש ABC ישר זווית. AB – היתר (מול הזווית הישרה).
ACBEDAC = 96.75DE
AB2 = AC2 + BC2📐 משפט פיתגורסc2 = a2 + b2c – היתר, a , b – הניצבים
AB2 = 92 + 6.752
AB2 = 81 + 45.5625
AB2 = 126.5625
AB = √126.5625 = 11.25
✅ פתרון סופי: AB = 11.25 מטרים

סעיף ב – למה המשולשים דומים

במשולשים ABC ו־ADE:
1. ∢A – זווית משותפת לשני המשולשים.
2. ∢ACB = ∢AED = 90 מעלות – שני עמודי התמיכה מאונכים לקרקע.
יש שתי זוויות שוות בהתאמה, ולכן המשולשים דומים:📐 משפט דמיון ז.זשתי זוויות שוות בהתאמה ← המשולשים דומים
△ABC ∼ △ADE
✅ פתרון סופי: המשולשים דומים לפי ז.ז: זווית A משותפת, ו־∢ACB = ∢AED = 90 מעלות

סעיף ג (1) – יחס הדמיון

הצלע AB במשולש הגדול מתאימה לצלע AD במשולש הקטן (שתיהן מול הזווית הישרה).
k = ABAD📐 משולשים דומיםיחס הדמיון = היחס בין צלעות מתאימותABAD = BCDE = ACAE
k = 11.257.5
k = 1.5 = 32
✅ פתרון סופי: 32 (המשולש ABC גדול פי 1.5 מהמשולש ADE)

סעיף ג (2) – אורך העמוד DE

הצלע BC מתאימה לצלע DE (שתיהן מול הזווית A).
BCDE = 32📐 משולשים דומיםיחס הדמיון = היחס בין צלעות מתאימותABAD = BCDE = ACAE
6.75DE = 1.5
DE = 6.751.5
DE = 4.5
✅ פתרון סופי: DE = 4.5 מטרים

סעיף ד – המרחק EC בין העמודים

קודם נמצא את AE. הצלע AC מתאימה לצלע AE (הניצבים שעל הקרקע).
ACAE = 32📐 משולשים דומיםיחס הדמיון = היחס בין צלעות מתאימותABAD = BCDE = ACAE
9AE = 1.5
AE = 91.5 = 6
הנקודה E נמצאת בין A ל־C, ולכן:
EC = AC − AE
EC = 9 − 6 = 3
✅ פתרון סופי: EC = 3 מטרים

📌 סיכום התשובות – שאלה 3

סעיף אAB = 11.25 מטרים
סעיף בדמיון לפי ז.ז
ג (1)32
ג (2)DE = 4.5 מטרים
סעיף דEC = 3 מטרים
📚 ללמוד את הנושא: שיעור 4 – משפט פיתגורס
⬆️ חזרה לתוכן העניינים

שאלה 4 – סולמות ועמוד: טריגונומטריה במשולש ישר זווית

📄 נוסח השאלה

שני טכנאים, גיא ושרון, נקראו לתקן תקלה בעמוד תקשורת. העמוד ניצב על קרקע מישורית בנקודה A. כל אחד מהם הביא איתו סולם והציב אותו על הקרקע בצד אחר של העמוד.

גיא הציב את הסולם שלו בנקודה C, ושרון הציב את הסולם שלו בנקודה D הנמצאת על המשך הקטע CA, כמתואר בסרטוט. שניהם השעינו את הסולם על העמוד בנקודה B.

סרטוט העמוד והסולמות משאלה 4

אורך הסולם של גיא (BC) הוא 5 מטרים. גיא הציב את הסולם בזווית של 67 מעלות ביחס לקרקע (∢BCA).

א. מצאו את אורך הקטע CA.

ב. מצאו את אורך הקטע AB.

נתון כי אורך הסולם של שרון (BD) הוא 4.8 מטרים.

ג. מצאו את גודל הזווית שבה הציב שרון את הסולם ביחס לקרקע (∢BDA).

ד. מצאו את המרחק בין שתי הנקודות שבהן הציבו גיא ושרון את הסולמות שלהם (CD).

✏️ פתרון שאלה 4

סעיף א – אורך CA

העמוד ניצב על הקרקע, ולכן ∢BAC = 90 מעלות: המשולש ABC ישר זווית, והסולם BC = 5 הוא היתר.
ACBD6754.8
ליד הזווית C (67 מעלות) נמצא הניצב CA. ניצב ליד הזווית ויתר ← cos:
cos67 = CABC📐 במשולש ישר זוויתsin = הניצב שמול הזוויתהיתרcos = הניצב שליד הזוויתהיתר
cos67 = CA5
CA = 5 · cos67
CA = 5 · 0.3907 = 1.954
CA ≈ 1.95
✅ פתרון סופי: CA ≈ 1.95 מטרים

סעיף ב – אורך AB

מול הזווית C נמצא הניצב AB. ניצב מול הזווית ויתר ← sin:
sin67 = ABBC📐 במשולש ישר זוויתsin = הניצב שמול הזוויתהיתרcos = הניצב שליד הזוויתהיתר
sin67 = AB5
AB = 5 · sin67
AB = 5 · 0.9205 = 4.603
AB ≈ 4.6
✅ פתרון סופי: AB ≈ 4.6 מטרים

סעיף ג – הזווית BDA

גם המשולש ABD ישר זווית (∢BAD = 90 מעלות), והסולם BD = 4.8 הוא היתר.
מול הזווית D נמצא הניצב AB (סעיף ב). ניצב מול הזווית ויתר ← sin:
sin(∢BDA) = ABBD📐 במשולש ישר זוויתsin = הניצב שמול הזוויתהיתרcos = הניצב שליד הזוויתהיתר
sin(∢BDA) = 4.6034.8
sin(∢BDA) = 0.959
נמצא את הזווית במחשבון (sin−1):
∢BDA ≈ 73.5
✅ פתרון סופי: ∢BDA ≈ 73.5 מעלות

סעיף ד – המרחק CD

הנקודות D , A , C על ישר אחד, ו־A ביניהן. לכן CD = DA + AC. נמצא את DA במשולש ABD:
BD2 = DA2 + AB2📐 משפט פיתגורסc2 = a2 + b2c – היתר, a , b – הניצבים
4.82 = DA2 + 4.6032
23.04 = DA2 + 21.188
DA2 = 23.04 − 21.188
DA2 = 1.852
DA = √1.852 ≈ 1.361
עכשיו נחבר:
CD = DA + AC
CD = 1.361 + 1.954 = 3.315
CD ≈ 3.32
✅ פתרון סופי: CD ≈ 3.32 מטרים

📌 סיכום התשובות – שאלה 4

סעיף אCA ≈ 1.95 מטרים
סעיף בAB ≈ 4.6 מטרים
סעיף ג∢BDA ≈ 73.5 מעלות
סעיף דCD ≈ 3.32 מטרים
🎓 רוצים להבין את זה לעומק? קורס טריגונומטריה 3 יחידות
⬆️ חזרה לתוכן העניינים

שאלה 5 – גדילה ודעיכה: תוכנית חיסכון ומחיר מכונית

📄 נוסח השאלה

בתחילת שנת 2020 הפקידה ניצן בתוכנית חיסכון 28,500 שקלים. סכום הכסף בתוכנית החיסכון גדל בכל שנה ב־4%.

א. מצאו כמה שקלים היו בתוכנית החיסכון בתחילת שנת 2026.

ב. מצאו בתחילת איזו שנה היו בתוכנית החיסכון 33,341 שקלים.

ניצן רוצה לקנות מכונית. מחיר מכונית זו קטן בכל שנה באחוז קבוע. בתחילת שנת 2023 היה המחיר של המכונית 40,000 שקלים. בתחילת שנת 2025 היה המחיר של המכונית 38,416 שקלים.

ג. מצאו בכמה אחוזים קטן המחיר של המכונית בכל שנה.

ד. האם בתחילת שנת 2026 סכום הכסף שהיה לניצן בתוכנית החיסכון הספיק לקניית המכונית? נמקו את תשובתכם.

✏️ פתרון שאלה 5

סעיף א – הסכום בתחילת 2026

הסכום גדל ב־4% בכל שנה – זו גדילה.
q = 1 + 4100 = 1.04📐 גדילה ודעיכהMt = M0 · qtגדילה: q = 1 + p100דעיכה: q = 1 − p100
מתחילת 2020 עד תחילת 2026 עברו:
t = 2026 − 2020 = 6
הסכום ההתחלתי: M0 = 28,500.
M6 = 28,500 · 1.046📐 גדילה ודעיכהMt = M0 · qtגדילה: q = 1 + p100דעיכה: q = 1 − p100
1.046 = 1.26532
M6 = 28,500 · 1.26532
M6 ≈ 36,061.6
✅ פתרון סופי: כ־36,062 שקלים

סעיף ב – מתי היו 33,341 שקלים

33,341 = 28,500 · 1.04t📐 גדילה ודעיכהMt = M0 · qtגדילה: q = 1 + p100דעיכה: q = 1 − p100
נחלק את שני האגפים ב־28,500:
1.04t = 33,34128,500
1.04t ≈ 1.16986
נחשב את החזקות של 1.04 עד שנגיע למספר הזה:
t1234
1.04t1.041.08161.124861.16986
t = 4
בדיקה:
28,500 · 1.044
= 28,500 · 1.16986 ≈ 33,341 ✓
4 שנים אחרי תחילת 2020:
2020 + 4 = 2024
✅ פתרון סופי: בתחילת שנת 2024

סעיף ג – בכמה אחוזים קטן המחיר בכל שנה

המחיר קטן בכל שנה באותו אחוז – זו דעיכה. מתחילת 2023 עד תחילת 2025 עברו t = 2025 − 2023 = 2 שנים.
38,416 = 40,000 · q2📐 גדילה ודעיכהMt = M0 · qtגדילה: q = 1 + p100דעיכה: q = 1 − p100
נחלק את שני האגפים ב־40,000:
q2 = 38,41640,000
q2 = 0.9604
נוציא שורש (q חיובי):
q = √0.9604 = 0.98
נמצא את אחוז הירידה:📐 גדילה ודעיכהMt = M0 · qtגדילה: q = 1 + p100דעיכה: q = 1 − p100
0.98 = 1 − p100
p100 = 1 − 0.98 = 0.02
p = 2
✅ פתרון סופי: המחיר קטן ב־2% בכל שנה

סעיף ד – האם הכסף הספיק בתחילת 2026

מחיר המכונית בתחילת 2026 – שנה אחת אחרי תחילת 2025 (t = 1), עם q = 0.98:
M1 = 38,416 · 0.981📐 גדילה ודעיכהMt = M0 · qtגדילה: q = 1 + p100דעיכה: q = 1 − p100
M1 = 37,647.68
בתוכנית החיסכון היו בתחילת 2026 כ־36,062 שקלים (סעיף א).
36,062 < 37,647.68
הכסף בחיסכון קטן ממחיר המכונית, ולכן לא הספיק (חסרו כ־1,586 שקלים).
✅ פתרון סופי: לא – בחיסכון היו כ־36,062 שקלים, והמכונית עלתה כ־37,647.68 שקלים

📌 סיכום התשובות – שאלה 5

סעיף אכ־36,062 שקלים
סעיף בבתחילת 2024
סעיף ג2%
סעיף דלא (36,062 < 37,647.68)
📚 ללמוד את הנושא: שיעור 8 – מציאת q ו-P
🎓 רוצים להבין את זה לעומק? קורס גדילה ודעיכה 3 יחידות
⬆️ חזרה לתוכן העניינים

שאלה 6 – קופות הוועד: פונקציה קווית וגרפים

📄 נוסח השאלה

בשני בנייני מגורים זהים – בניין א' ובניין ב' – הוחלט לתקן את המעלית.

בקופת הוועד של בניין א' היו 24,000 שקלים, ונוסף על כך הוחלט לגבות 3,000 שקלים מכל דירה בבניין.

בקופת הוועד של בניין ב' היו 9,600 שקלים, ונוסף על כך הוחלט לגבות 4,600 שקלים מכל דירה בבניין.

לפניכם שני גרפים I–II המתארים את הסכום הכולל בקופת הוועד של כל בניין, לפי מספר הדירות ששילמו.

שני הגרפים I ו־II משאלה 6

א. קבעו איזה מן הגרפים, I או II, מתאר את הסכום הכולל בקופת הוועד של בניין א'.

נסמן ב־x את מספר הדירות ששילמו בכל בניין.

ב. (1) כתבו ביטוי אלגברי המתאר את הסכום הכולל בקופת הוועד של בניין א' לפי מספר הדירות ששילמו.

(2) כתבו ביטוי אלגברי המתאר את הסכום הכולל בקופת הוועד של בניין ב' לפי מספר הדירות ששילמו.

ג. מצאו את הערך של x שבעבורו הסכום הכולל שבקופת הוועד של בניין א' שווה לסכום הכולל שבקופת הוועד של בניין ב'.

בזמן מסוים היו בקופת הוועד של בניין ב' 60,200 שקלים.

ד. מצאו כמה דירות בבניין ב' שילמו עד לאותו הזמן.

העלות של תיקון מעלית אחת היא 80,000 שקלים. בכל אחד מן הבניינים א', ב' יש 16 דירות, ובכל בניין שילמו כל הדירות בעבור תיקון המעלית.

ה. לפניכם שלוש טענות I–III. קבעו איזו טענה נכונה, ונמקו את קביעתכם.

I. בכל אחת מקופות הוועד של בניין א' ובניין ב' הצטבר סכום שמספיק לתיקון המעלית.

II. רק בקופת הוועד של בניין א' הצטבר סכום שמספיק לתיקון המעלית.

III. רק בקופת הוועד של בניין ב' הצטבר סכום שמספיק לתיקון המעלית.

✏️ פתרון שאלה 6

סעיף א – איזה גרף שייך לבניין א'

כשאף דירה עוד לא שילמה (x = 0), בקופה יש רק הסכום ההתחלתי:
בניין א' – 24,000 שקלים; בניין ב' – 9,600 שקלים.
24,000 > 9,600
לכן הגרף של בניין א' מתחיל גבוה יותר על ציר ה־y. זה גרף II.
ועוד סימן: בבניין א' מוסיפים 3,000 שקלים על כל דירה, פחות מ־4,600 בבניין ב', ולכן הגרף שלו פחות תלול – גם זה מתאים לגרף II.
020,00040,00060,00080,000048121680,000 (עלות התיקון)III(9 , 51,000)מספר הדירות ששילמו
✅ פתרון סופי: גרף II

סעיף ב – הביטויים האלגבריים

הסכום = הסכום ההתחלתי + התשלום של כל דירה כפול מספר הדירות:📐 פונקציה קוויתy = mx + bm – השיפוע (כמה מתווסף על כל דירה)b – הערך ההתחלתי (נקודת החיתוך עם ציר ה־y)
(1) בניין א': התחלה 24,000, ועוד 3,000 על כל דירה:
24,000 + 3,000x
(2) בניין ב': התחלה 9,600, ועוד 4,600 על כל דירה:
9,600 + 4,600x
✅ פתרון סופי: (1) 24,000 + 3,000x ; (2) 9,600 + 4,600x

סעיף ג – מתי הסכומים שווים

נשווה את שני הביטויים מסעיף ב:
24,000 + 3,000x = 9,600 + 4,600x
נעביר את x לאגף אחד ואת המספרים לאגף השני:
24,000 − 9,600 = 4,600x − 3,000x
14,400 = 1,600x
x = 14,4001,600
x = 9
בדיקה: 24,000 + 3,000 · 9 = 51,000 , 9,600 + 4,600 · 9 = 51,000 ✓
✅ פתרון סופי: x = 9

סעיף ד – כמה דירות בבניין ב' שילמו

נציב 60,200 בביטוי של בניין ב':
9,600 + 4,600x = 60,200
4,600x = 60,200 − 9,600
4,600x = 50,600
x = 50,6004,600
x = 11
✅ פתרון סופי: 11 דירות

סעיף ה – איזו טענה נכונה

בכל בניין שילמו כל 16 הדירות, ולכן נציב x = 16 בשני הביטויים:
בניין א':
24,000 + 3,000 · 16 = 24,000 + 48,000
= 72,000
72,000 < 80,000
בקופה של בניין א' לא מספיק לתיקון.
בניין ב':
9,600 + 4,600 · 16 = 9,600 + 73,600
= 83,200
83,200 > 80,000
בקופה של בניין ב' מספיק לתיקון.
רק בבניין ב' הסכום מספיק – זו טענה III.
✅ פתרון סופי: טענה III נכונה: בבניין א' הצטברו 72,000 שקלים (לא מספיק), ובבניין ב' 83,200 שקלים (מספיק)

📌 סיכום התשובות – שאלה 6

סעיף אגרף II
ב (1)24,000 + 3,000x
ב (2)9,600 + 4,600x
סעיף גx = 9
סעיף ד11 דירות
סעיף הטענה III
⬆️ חזרה לתוכן העניינים

🎓 רוצים להבין את זה לעומק?

בקורסים של מתמטריק ל־3 יחידות כל נושא מהבחינה מוסבר מההתחלה, בסרטונים קצרים, עם תרגילים פתורים שלב אחר שלב – בדיוק כמו בפתרון הזה.

השאלון באדיבות משרד החינוך. הפתרונות נכתבו על ידי מתמטריק – אלדד.

מתמטריק © כל הזכויות שמורות למתמטריק – אלדד | eldadh.co.il
ערוץ היוטיוב🔔 הרשמה לערוץ
האתר שומר שבת ואינו פעיל בשבת ובחגים
מתמטריק-בגרות במתמטיקה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות