
📋 סיכום ונוסחאותסטטיסטיקה – ממוצע, שכיח, חציון וסטיית תקן
4 יחידות · שאלון 471 · כל הנוסחאות של הקורס במקום אחד · אפשר להדפיס לפני מבחן
1. ממוצע
📐 ממוצע
x̄ = סכום כל הנתוניםמספר הנתונים
מסמנים x̄ (x עם גג)
📐 ממוצע מטבלת שכיחויות
x̄ = x1f1 + x2f2 + … + xnfnN
ערך × שכיחות לכל שורה, מחברים, ומחלקים בסכום השכיחויות N
דוגמה (שיעור 4): ילדים 1, 2, 3, 4, 5, משפחות 4, 8, 12, 6, 2
N = 4 + 8 + 12 + 6 + 2 = 32
x̄ = 4·1 + 8·2 + 12·3 + 6·4 + 2·532 = 9032 ≈ 2.81
N = 4 + 8 + 12 + 6 + 2 = 32
x̄ = 4·1 + 8·2 + 12·3 + 6·4 + 2·532 = 9032 ≈ 2.81
📐 ציון משוקלל
60%·85 + 40%·90 = 0.6·85 + 0.4·90 = 87
כל חלק כפול האחוז שלו, ומחברים (שיעור 6)
| נוסף נתון גדול מהממוצע | הממוצע גדל |
| נוסף נתון קטן מהממוצע | הממוצע קטן |
| נוסף נתון שווה לממוצע | הממוצע לא משתנה |
| נתון אחד השתנה (למשל ציון עלה ב־20) | משנים רק את המונה, המכנה נשאר |
| נוספו כמה נתונים | משנים גם את המונה וגם את המכנה |
2. שכיחות, שכיחות יחסית והסתברות
שכיחות = כמה פעמים נתון מסוים מופיע.
📐 שכיחות יחסית
השכיחות של הנתון הרצויסכום השכיחויות
📐 הסתברות
p = רצויסה״כ אפשרויות
דוגמה (שיעור 4): משפחות עם 2 או 3 ילדים: 8 + 12 = 20 מתוך 32
p = 2032 = 58 = 0.625
שכיחות יחסית של יותר מ־3 ילדים: 6 + 232 = 14
p = 2032 = 58 = 0.625
שכיחות יחסית של יותר מ־3 ילדים: 6 + 232 = 14
🔹 המכנה (סכום השכיחויות) זהה לכל השאלות על אותה טבלה, רק המונה משתנה.
🔹 "גבוה מהממוצע": קודם מחשבים את הממוצע, ואז סופרים את הנתונים שמעליו.
🔹 "גבוה מהממוצע": קודם מחשבים את הממוצע, ואז סופרים את הנתונים שמעליו.
3. שכיח, חציון וטווח
| שכיח | הנתון שמופיע הכי הרבה פעמים. התשובה היא הערך, לא מספר ההופעות. |
| חציון | הנתון שנמצא בדיוק באמצע, כשהנתונים מסודרים לפי הגודל. |
| טווח | הגדול ביותר פחות הקטן ביותר (מדד פיזור). |
📐 מקום החציון
מספר הנתונים n אי־זוגי: המקום n + 12
זוגי: ממוצע של המקומות n2 ו־n2 + 1
📐 טווח
הגדול ביותר − הקטן ביותר
חציון מטבלה (שיעור 4): n = 32 זוגי ← המקומות 16 ו־17
מצטברים: 4 (ילד אחד), 4 + 8 = 12 (2 ילדים), 12 + 12 = 24 (3 ילדים)
המקומות 16 ו־17 שניהם 3 ← חציון = 3
מצטברים: 4 (ילד אחד), 4 + 8 = 12 (2 ילדים), 12 + 12 = 24 (3 ילדים)
המקומות 16 ו־17 שניהם 3 ← חציון = 3
🔹 חציון מטבלה: מצטברים לפי הסדר בטבלה עד שמגיעים למקום האמצעי.
🔹 החציון מחלק את הנתונים לשני חצאים: חצי מתחתיו וחצי מעליו.
🔹 החציון מחלק את הנתונים לשני חצאים: חצי מתחתיו וחצי מעליו.
4. דיאגרמת מקלות, עמודות ועיגול
- דיאגרמת מקלות: ציר אופקי – הערכים, ציר אנכי – השכיחות. לכל ערך מקל בגובה השכיחות שלו.
- המקל הגבוה ביותר = השכיח. סכום כל הגבהים = סכום השכיחויות (מספר הנתונים).
- דיאגרמת עמודות או עיגול: קודם בונים ממנה טבלת שכיחויות, ומשם מחשבים הכול.
ממוצע מהעיגול (שיעור 10): x̄ = 12·1 + 36·2 + 24·3 + 16·4 + 8·596 = 26096 ≈ 2.71
5. סטיית תקן
שתי קבוצות יכולות לקבל אותו ממוצע ועדיין להיות שונות. סטיית התקן S מודדת את הפיזור: כמה הנתונים רחוקים מהממוצע.
📐 סטיית תקן
S = √(x1−x̄)² + (x2−x̄)² + … + (xn−x̄)²n
📐 סטיית תקן מטבלת שכיחויות
S = √(x1−x̄)²·f1 + … + (xn−x̄)²·fnN
- ממוצע x̄.
- לכל נתון הסטייה x − x̄.
- מעלים בריבוע ומחברים (בטבלה: כפול השכיחות).
- מחלקים במספר הנתונים ומוציאים שורש.
דוגמה (שיעור 8): 70, 80, 80, 90 , x̄ = 80
S = √(70−80)² + (80−80)² + (80−80)² + (90−80)²4
= √2004 = √50 ≈ 7.07
S = √(70−80)² + (80−80)² + (80−80)² + (90−80)²4
= √2004 = √50 ≈ 7.07
נעלם בטבלה (שיעור 15): נעלם אחד ← משוואה מהממוצע. נעלם שני ← משוואה מסטיית התקן: מציבים בנוסחה ומעלים בריבוע את שני האגפים (כדי להיפטר מהשורש).
🔹 כל הנתונים שווים לממוצע ← S = 0.
🔹 יותר נתונים קרובים לממוצע ← סטיית תקן קטנה יותר.
🔹 ממוצעים שווים: סטיית תקן גדולה יותר = פיזור גדול יותר (הבדלים גדולים יותר).
🔹 יותר נתונים קרובים לממוצע ← סטיית תקן קטנה יותר.
🔹 ממוצעים שווים: סטיית תקן גדולה יותר = פיזור גדול יותר (הבדלים גדולים יותר).
6. סוגי משתנים
| כמותי | נמדד במספרים: שכר, מספר ילדים, ממוצע ציונים |
| כמותי בדיד | אי אפשר ערכים בין לבין (מספר ילדים) |
| כמותי רציף | אפשר ערכים בין לבין (שכר, גובה תרומה, ממוצע ציונים) |
| איכותי | תכונה, לא מספר (צבע עיניים, סוג דם) |
🔹 מסתכלים על מה שמודדים: מספרים ← כמותי (ואז: בין לבין? רציף : בדיד), תכונה ← איכותי.
7. הוספה או הכפלה של k לכל הנתונים
| המדד | מוסיפים k | כופלים פי k |
|---|---|---|
| ממוצע, חציון, שכיח | זזים ב־k | פי k |
| טווח | לא משתנה | פי k |
| סטיית תקן | לא משתנה | פי k |
דוגמה (שיעור 13): 6, 6, 8, 10, 12: טווח 6, ממוצע 8.4, שכיח 6, חציון 8, S = √5.44 ≈ 2.33
פי 3: טווח 18, ממוצע 25.2, שכיח 18, חציון 24, S ≈ 7
ועוד 2: טווח 6, ממוצע 10.4, שכיח 8, חציון 10, S ≈ 2.33
פי 3: טווח 18, ממוצע 25.2, שכיח 18, חציון 24, S ≈ 7
ועוד 2: טווח 6, ממוצע 10.4, שכיח 8, חציון 10, S ≈ 2.33
🔹 בבגרות לא מחשבים מחדש: מפעילים את הכלל על המדד הקודם.
🔹 בהוספה הסטיות מהממוצע נשארות אותו דבר, לכן הפיזור לא משתנה. הכלל של הכפל הוא כש־k חיובי.
🔹 בהוספה הסטיות מהממוצע נשארות אותו דבר, לכן הפיזור לא משתנה. הכלל של הכפל הוא כש־k חיובי.
✔️ סדר פתרון שאלת סטטיסטיקה מבגרות
- דיאגרמה? בונים טבלת שכיחויות. מחשבים N = סכום השכיחויות.
- חסר נתון? מהסכום הכולל, או משוואה מהממוצע (ואם צריך – מסטיית התקן).
- ממוצע: x1f1 + x2f2 + … + xnfnN.
- שכיח: הערך הכי שכיח. חציון: מקום אמצעי ומצטברים.
- טווח וסטיית תקן.
- הסתברות ושכיחות יחסית: רצוי חלקי סה״כ.
- שינוי בנתונים: נתון שנוסף מול הממוצע, או טבלת הוספה וכפל ב־k.
- השוואת קבוצות: ממוצע שווה ← משווים סטיות תקן.
מתמטריק · eldadh.co.il
